מאז שהגעת

פרק 6

אית׳ן:
היא אצלי באוטו.
בהצלחה לי עם וויל וקלייב.
״אתה יודע, אתה לא חייב לכעוס כל הזמן.״ לוסי הפרה את השתיקה
״אני לא כועס.״ מחיתי
״אתה זועף, זה אותו דבר.״
״ואת לא סותמת את הפה.״
״אתה מעצבן מאוד , אמרו לך את זה פעם?״ היא התעצבנה
זה ממש משעשע.
״אני חושב שזה בין הדברים היותר נחמדים שאמרו עלי.״ אמרתי בשעשוע גלוי
״הסבל שלי מצחיק אותו , אלוהים ישמור.״ לוסי מלמלה
״את התחננת שאני אקפיץ אותך , אל תתלונני עכשיו.״
״אני אתלונן כמה שאני רוצה.״
תמיד חייבת לומר את המילה האחרונה , כהרגלה.
אני עוצר מול בית משפחת דיווידס
״בבקשה אל תעשי שום דבר מפגר.״ זו לא הייתה בקשה. שנינו ידענו את זה.
אני צופר , ווויל וקלייב יוצאים החוצה , כל כך שקועים בשיחתם, עד כדי כך שקלייב פותח את דלת המושב שלידי מתוך הרגל ולא שם לב ללוסי. ובא להתיישב.
מה עשיתי רע שזה מגיע לי?
גנבת לה את הצמיגים
מזכיר לי קול אבל אני מתעלם ממנו.
״חתיכת אידיוט! אל תשב עלי!! מה עובר עליך?! ידעתי שאתה לא מאה, אבל עד כדי כך?!״ לוסי מתעצבנת
״מה לעזאזל?״ שואל קלייב ומבטו השואל פוגש בשלי?
״למה יש פה בחורה?״ שואל וויל ומסתכל מהמושב האחורי לראות מי זו. ״ לוסי?״
״האחת והיחידה.״ היא עונה
קלייב רוטן ונכנס למושב האחורי
״ מה עם ׳ברוז ביפור הווס׳ ? ״ הוא התלונן
״זונה? אני פה נגד רצוני.״ היא הסתכלה עליו במבט מתנשא וסנטר מורם.
״אז לא הזדיינתם?״ וויל שאל
״מה?״ הקול של לוסי היה גבוה כל כך עכשיו שאני בטוח שעוד רגע ורק כלבים יכלו לשמוע אותו.
״את לא יודעת מה זה להזדיין?״ שאל קיילב ״ לאיית לך? אולי כך תביני. ל . ה . ז . ד... ״ לוסי קוטעת אותו
״אני יודעת מה זה להזדיין. אלוהים אדירים, למה הכנסתי את עצמי?״ לוסי הסתכלה למעלה , כיאלו שואלת את אלוהים.
״אז אם לא הזדיינתם , למה את פה?״ וויל שאל את לוסי
״ כי החבר הגאון שלכם ,״ היא הצביעה עלי. ״ גנב לי את הצמיגים ויש לי זמן להחזיר אותם רק בסופ״ש . והיום יום שלישי.״ את המשפט האחרון הוסיפה בקול יותר קטנוני מהרגיל.
״מסכנה שכמותך, מסיעים אותך.״ לעגתי לה
״ברגע זה אני באמת מסכנה.״
״לא יודע מה איתכם, אבל לי יש מבחן קבלה היום למגמה שאני רוצה, ולשם שינוי אני מוכן.״ התגאה קלייב
״כל הכבוד, לאיזה מגמה אתה רוצה להתקבל?״ לוסי נשמעה , כנה? נחמדה? לא , לא נראה לי שהיא מסוגלת לזה.
״ביולוגיה.״
״יא! גם אני שם. למה דווקא עכשיו ב- י״ב ?״
״ אני רוצה לשנות מסלול.״ אמר קלייב שחניתי בחניית בית הספר.
״מעולה , בהצלחה במבחן. אני בטוחה שתתקבל.״ אמרה לוסי וחייכה.
זה היה מוזר .
״ותודה רבה , אית׳ן.״ כמובן, החיוך שלה ירד והיא נשמעה עצבנית. השבתי לה בהנהון והיא יצאה.
שניה אחרי וויל וקלייב התחילו לשאול שאלות.
בהצלחה לי.

לוסי:
שרדתי את הנסיעה בשלום.
שון מחכה לי ליד השער.
״ א׳ , את מאחרת .
ב׳ , זה רק אני או שיצאת עכשיו מהאוטו של אית׳ן תקוע לי קוץ בתחת?״
״אני לא מאחרת, השעה 7:58 , וכן. יצאתי מהאוטו שלו. תשאל אותי שאלות אחרי זה . יש לנו שעתיים מתמטיקה עכשיו.״
אני ושון צועדים לכיוון הבניין.
אנחנו נכנסים לכיתה ובגלל שזו תחילת השנה אפשר לבחור את מקומות הישיבה. אני ושון מתיישבים אחד ליד השניה.
אני ושון לא מסוג החברים שמדברים בשיעורים.
בשיעורים חשובים לפחות.
השיעור מתחיל , ואני מודה לאלוהים שהפסיקו עם הסבב שמות וכל זה בכיתה י׳ .

אחרי השיעור יש הפסקת אוכל , ואחרי שקנינו אוכל ומצאנו מקום לשבת החקירה של שון מתחילה.
״ איך זה קרה?
למה זה קרה?
שכבתם?
הוא חטף אותך?
הוא עינה אותך?
שטפו לך את המוח?״
וואו. כל כך הרבה שאלות בכל כך קצת זמן.
״ אמרתי לך אתמול , הוא גנב לי את הצמיגים אז הוא מקפיץ אותי עכשיו כל בוקר עד שיהיו לי צמיגים ברכב.״ הסברתי לשון.
״לא חשבתי שזה תקף גם על היום.
הייתי די בטוח שתהרגי איתו , או אותך. אם תצתרכי לנסוע איתו שוב.״
״ נכון, זו הייתה חוויה מחרידה. אבל שיאכל את הדייסה שבישל לעצמו.״
״טוב , זה לא עסיסי מספיק. ומאוד משעמם. יש לי רק עוד רבע שעה לרכל איתך, כי את חננה ורוצה להגיע לשיעור חמש דקות לפני הזמן. אז... מצאתי לנו רכילות חדשה.
כן, אני חננה.
לא כל כך אבל ככה שון רואה אותי.
שלא תבינו לא נכון , שון תלמיד מצטיין עם ציונים 95+ . אני פשוט אוהבת ללמוד.
את הרבע שעה הבאה אני ושון מעבירים בלרכל.
״טוב אני חייבת לזוז. אוהבת אותך. נתראה אחרי השיעור.״ אני נפרדת לשלום משון והולכת לשיעור האהוב עלי.
היסטוריה