מאז שהגעת

פרק 14

לוסי:
אני לא שתיתי הרבה, רק בקבוק בירה ושוט אבל אלינה בהחלט חגגה אחרי סיכמנו שאני אנהג בחזור.
הסתכלתי על אלינה והנרי רוקדים כמו שני סתומים , להנרי היה חיוך מטופש-מאוהב על הפנים ואלינה הייתה שיכורה מדי בשביל לשים לב שזה הוא, אבל כל המסיבה הנרי דאג לה והיה לצידה, זה כזה חמוד.
הלכתי אל המטבח, אלינה הייתה רוב הערב איתי אבל מגיע לה קצת להנות, אני לא כועסת עליה ,פתאום שמעתי מישהו צועק "מי יודע לבשל כאן?!" זה היה נער בשכבת גיל שלנו , 190 לפחות(למה כולם כאן גבוהים) , שיער בלונדיני עד העורף, עיניים שחורות עם אף רומני יפה
"אני" עניתי והרמתי את היד
"שלום לך,  את חדשה פה?"
"לא. אתה חדש פה"
"נכון,  קוראים לי אלק" ממהר להוסיף "וזה לא קיצור של שם! אבל אותך אף פעם לא ראיתי פה"
"שם רומני, נכון?אה, ולא ראית אותי כי אני לא באמת גרה פה, אבל כולם מכירים אותי פה. לוסי, נעים להכיר"
"את יודעת רומנית?"שאל
"לא אבל יש לי הרבה תחומי עניין. אתה לא נראה רומני אגב"
"אמא שלי רומניה" מסביר "נעים להכיר אותך גם. מה הדבר הכי מהיר שאת יכולה להכין ב1:00?"
"פסטה?"
"מצויין! אבל רק ברוטב רוזה , רטבים אחרים זה לחלשים"
"סבבה, אתה יודע איפה המצרכים?"
"לא" אמר בחיוך ילדותי
התחלנו לחפש את המוצרים ותוך 40 דקות (לקח לנו 15 דקות למצוא את כל הכלים והמצרכים) הייתה לנו פסטה ברוטב רוזה.
אלק טעם את הפסטה וגנח מעונג, הבן אדם מחוק "וואו. זו הפסטה הכי טובה שאכלתי כל חיי, האלכוהול מוסיף כלכך הרבה"
"אין בזה אלכהול" עניתי, קצת מבולבלת
"יש בזה" אמר עם הבעת פנים שובבה "בזמן שניקית הוספתי קצת"
"תגדיר קצת"
"שני שוטים בערך" מצחקק
"אתה לא איתנו בקו" חייכתי
"תטעמי קצת מהפלאים שהכנת"
"אני לא יכולה אני נוהגת היום"
אלק לא נראה מרוצה, הוא התקרב אליי הרים אותי, והניח אותי על כתפיו ככה שכמעט נגעתי בתקרה, אפשר להגיד שיצאה ממני צרחה לא כל כך נעימה לאוזניים.
"אני חושב שאני חירש אחרי הצרחה הזו."
"מה אתה עושה? תוריד אותי." התנגדתי בבהלה
"לא"קבע , לקח קערה , מילא בה פסטה, והביא לי.
הוא יצא אל הסלון ואני נזהרתי לא ליפול, הוא התחיל לדבר עם אנשים ואני התחברתי לעובדה שאני יותר גבוהה מכולם שם.
"לוסי!!" צעקה אלינה כשהיא ראתה אותי "מה את עושה שם למעלה?"
"אין לי מושג" צחקתי
"זה נדיר כלכך לפי דעתי, אין לך מושג כמה" אמרה עם חיוך שיכור
"את נהנת?!" צעקתי כדי שהיא תשמע אותי למרות המוזיקה החזקה
"מאוד!" זה היה רעיון טוב לבוא לכאן!"
ראיתי את הנרי מסתכל על אלינה, והמבט שהיה לו באותו רגע בעיניים אמר הכל, הוא באמת אוהב אותה.
אני ואלק המשכנו להסתובב ואז ראיתי דלת כבדה מעץ ישן, משכתי לאלק בשיער "עצור ותיכנס לדלת הזו"
אלק עשה את מה שביקשתי וכשנכנסו לשם הייתה שם ספרייה ענקית.
זה היה עוצר נשימה.
"וואו" אמרתי מהופנטת וישר שמתי לב לספר האהוב עליי "תלך קצת קדימה... תפנה לשם... לאלאלא לשם השני..." עד שבסוף הגענו אל המדף "עכשיו תוריד אותי בבקשה" אלק התכופף וירדתי ממנו "תודה" אמרתי "אין בעד מה " ענה
" נשים קטנות?" שאל
"נשים קטנות." עניתי
"אחותי אובססיבית לספר הזה"
"אני אוהבת את אחותך. זה ספר מדהים ויש פה כלכך הרבה גרסאות שלו ובכלכך הרבה שפות שונות זה מדהים"
אלק הסתכל עליי וחייך " את ממש אוהבת את הספר הזה, אה?"
"זה הספר האהוב עליי, קלאסיקה."
"אני אוהב את שתיקת הכבשים של תומאס האריס"
"וואו, קשוח"
"אני אדם קשוח" מושך בכתפיים
התיישבתי על הרצפה וכך גם הוא "כן זה נראה ככה תאמת"
"מה זאת אומרת?"שאל
"עם כל השמחה וזה שאתה מכיר את כולם וכולם מכירים אותך וזה שאתה חברותי, בכנות אתה נראה לי כמו ילד קטן שלא קיבלו אותו בילדות"
"את טובה בזה." אלק הסתכל עליי לרגע במבט בוחן "את זאת שמסתכלת מהצד על אנשים, נכון?"
"כן, אני אוהבת לדעת"
"לא שיתפו אותך הרבה פעם, אה?"
"העבודה של ההורים שלי לפעמים יכלה להיות מסוכנת אז הם העדיפו לא לספר לי , רק כשהתגנבתי והאזנתי קיבלתי מידע. מה הסיפור שלך?"
"עשו עליי חרם. נשמע קצת ילד כאפות כזה אבל תאמת שזה התחיל כי הייתי יותר מדי פופלארי ורשע, את מכירה את הילדים המקובלים האלה שהכל טוב להם והם רעים לכולם ואז בסוף הסרט הכל מתפוצץ להם בפרצוף?"
"כן"
"זה אני"
"וואו, נשמע מבאס"
"טוב, אם הכל היה מושלם לא היינו מתבגרים ומבינים את הטעויות שלנו"
"רוצה לעשות משהו כיף?"
"אממ... הרגע הכרתי אותך ואני לא בטוח , אם נעשה את זה הייתי מעדיף להכיר אותך יותר לעומק"
"מה?" הבטתי בו מבולבלת "לא לזה התכוונתי" אמרתי והתחלתי לצחוק
אלק נראה נבוך "אה, סליחה"
"הכל בסדר, חשבתי יותר בכיוון שתיקח תמונות שלי ושתהיה לי תמונה יפה לאינסטגרם"
"אני בעד , כל עוד תשכחי לי את זה"
"בטח"

500 תמונות ומתוכן אהבתי 2, הן יצאו מדהים
באחת מהן אני יושבת-עומדת ומניחה את הראש שלי על היד וזה נותן וויב מטורף עם האיפור והשמלה שלי ועוד בספרייה ענקית וישנה כמו זו, בתמונה השניה אני עומדת על הצד, מסדרת את השיער שלי והוא נופל בצורה מושלמת, והנכסים שלי נראים מדהים בתמונה הזו.
"תודה רבה על התמונות, אבל כבר 2:00 בבוקר,  והאומנם כולם עדיין חוגגים ובשיא שלהם, אני חושבת שאני אלך עוד מעט.  נוכל לדבר קצת ואז אתה חייב לעזור לי למצוא את אלינה"
"אני בעד ואני אעזור לך למצוא את אלינה בתמורה לאינסטגרם שלך."
"עשינו עסק."
ישבנו ודיברנו ולא שמתי שעברה שעה, אני מסתכלת על הטלפון שלי וכבר 3:37
"פאק , בטח לאלינה אין מושג איפה אני , כבר3:30 "
"בואי נלך למצוא אותה" אמר
"תביא לי את הטלפון שלך שניה , תפתח אותו קודם"
הוא עשה את זה ונתן לי את הטלפון , נכנסתי לאינסטגרם ועקבתי אחרי
"עכשיו בוא נלך למצוא אותה"
יצאנו והתקדמנו לכיוון הסלון, כולם עדיין רקדו ונהנו למרות שהיו חלק שהתעייפו והלכו לשבת בצד,
"אני לא רואה את אלינה, אתה רואה אותה?" משכתי ביד שלו כדי שיתנמך וצעקתי לו לתוך האוזן
"לא אבל הנרי פה בואי נשאל אותו" השיב
התקדמנו לעבר הנרי "הנרי." צעקתי ,הוא הסתובב אליי "איפה אלינה?"
"אל-אל בחדר שלי, היא נרדמה על הידיים שלי בשלב מסויים אז הבאתי אותה לחדר שלי ונעלתי אותו. היא על המיטה שלי"
"אוקי" אני סומכת עליו שהוא לא ניצל אותה "אנחנו הולכות, תעזור לי להביא אותה"
הנרי סימן לחברים שלו שהוא הולך ובא לעזור לי
"ביי אלק, היה נחמד לפגוש אותך"
אלק רכן לעברי ונתן לי נשיקה על הלחי "גם אותך"
התרחקנו קצת והנרי התחיל עם השטויות שלו "היה נחמד לפגוש אותך" אמר וחיקה את הקול שלי
"אוי תשתוק" אמרתי וצחקנו
הגענו אל החדר שלו ומצאנו שם את אלינה ישנה בתנוחת עובר חמודה
"אני חייב לצלם את זה." אמר בקול מתחנן "בבקשה."
"בסדר אבל אתה לא מספר לה שאני הרשתי לך"
"סגור"
הרמנו אותה והובלנו אותה אל הרכב שלי "תודה רבה" אמרתי להנרי בזמן שהכנסנו אותה אל מושב הנוסע
"אין בעד מה, תסעו בזהירות" הוא אמר והסתכל על אלינה " לילה טוב" לחש ונשק לראשה
נסעתי אל ביתה בזהירות, סחבתי אותה אל החדר שלה, קילחתי אותה, הסרתי את האיפור שלה ועשיתי לה את השגרת טיפוח שלה.
אני חברה מדהימה. נקודה.
עשיתי את כל זה גם בעצמי ובסוף הלכתי לישון בסביבות 4:00