מאז שהגעת

פרק 5

לוסי:
אחרי ששון הפסיק לצרוח כמו ילדה קטנה, הוא התפכח מספיק בשביל להתקלח לבד. ויצאתי מחר האמבטיה.
ועכשיו אני צריכה לנקות את הקיא שלו.
איכס.
יצאתי מחדרי והלכתי למזווה כדי להביא חומרי ניקוי.

50 דקות אחרי שון יצא מהמקלחת - כן, הוא מתקלח כמו בחורה (כשהוא מתקלח) - והחדר כבר היה נקי, החלפתי מצעים , שטפתי את החדר וניקיתי את הקיר.
זה היה הדבר הכי דוחה שעשיתי כל חיי.
״אין לי בגדים.״ הכריז שון כשיצא מהמקלחת רק עם מגבת על מותניו .
״הבאתי לך, אל תדאג.״ הושטתי לו את הבגדים.
״לוסי?״
״מה? שון?״
״האם הבגדים הללו,״ שון נופף בבגדים שבידיו. ״ אלו הבגדים שגנבת לאית׳ן כשהוא היה. בואי נקרא לי ׳בסיטואציה׳ . כדי להחזיר לו על תקרית שיעור הספורט??״ שאל שון בקול שלא מסגיר מה הוא חושב
״אכן, כן.״ עניתי בקול שליו.
״את צוחקת עלי?!״ צעק שון
״נראה לך שיש לי בגדים לגודל שלך? תלבש את זה עד שאני אסיים לכבס לך את הבגדים.״
״נראה לך שהבגדים של הקטנצ׳יק הזה עולים עליי?!״
״אני לא לובש את הבגדים שלו. הבן אדם מתלבש מזעזע.״ הוא התנגד.
״למי אכפת? אף אחד לא רואה אותך...״ ניסיתי להסביר לו
״וגם אתה גבוה ממנו בסנטימטר!״
״ אני רואה את עצמי! וממש לא. אני יכול לראות את הלמעלה של הראש שלו.״
״אידיוט.״ אמרתי וניענעתי את ראשי ״ רוצה ללבוש את מדי בית הספר?״

תוך שתי דקות שון היה לבוש בבגדיו של אית׳ן

״מה עושים עכשיו?״ שאל שון
״שנ״צ.״ עניתי בלי לחשוב פעמיים.

התעוררנו ב-19:00
ליתר דיוק, אני התעוררתי . שון עדיין ישן.
אז כמו כל חברה מדהימה, הערתי אותו בדרך מדהימה.
קפצתי ונחתתי לו על הפנים.
״ערעאעעאעאעאעא!!״ שון צרח כמו ילדה קטנה, שוב.
״תהיה בשקט!״ ירדתי ממנו והרבצתי לו בראש
״את הלחצת אותי, סתומה. אני ישן לי את שנת היופי שלי ואת קופצת על הפרצוף היפה שלי.״
״כן, בטח יפה.״
״פרצוף מושלם יש לי.״ אמר שון ותוך כדי עשה פרצופים.
״בוא, דיווה. צריך להכין ארוחת ערב.״ אמרתי וניערתי את שון
״איזה ארוחת ערב עכשיו חמש אחר הצהריים.״ שון התלונן בקול ישנוני .
״עכשיו שבע בערב.״
״לא בא לי...״
״בעיה שלך, בוא לצחצח שיניים.״

אחרי שציחצחנו שיניים (לשון יש מברשת והכל, בדרך כלל גם בגדים אבל הוא היה צריך אותם.) ירדנו למטבח.
שמנו שירים של ׳לנה דל ריי׳ והתחלנו לבשל כמה מנות בו זמנית.

כעבור שעה אבי חזר והאוכל כבר היה מוכן.
״איפה אמא שלך?״ שאל אבי ונשק לראשי ״ שלום שון.״ בירך אותו אבי והם נתנו אחד לשני כיף. גברים
״בחדר העבודה שלה, בטח עובדת על עוד תיק.״ אמרתי לאבי
הורי הם עורכי דין, מנהלים חברה לעורכי דין, ומכורים לעבודה.
״ אני אלך לקרוא לה .״ אמרתי ויצאתי מחר האוכל לכיוון חדר העבודה של אמי, כשהגעתי דפקתי בדלת.
״כן?״ נשמע קולה של איני מהעבר השני של הדלת.
״זאת לוסי,״ אמרתי ופתחתי את הדלת. ״האוכל מוכן.״
אמי חייכה ״איזה יופי, יקירתי.״
״אביך חזר?״ שאלה
״כן, גם שון פה, והם מחכים לנו.״
״איזה יופי, אני אוהבת את הילד הזה. בואי נלך.״
כשהגענו אבא שלי ושן דיברו על כדורגל, איכס.
לא מבינה את הפואנטה בלצפות באנשים רודפים אחרי כדור.
״הגענו.״ הכרזתי והם הפסיקו לדבר .
כולנו התיישבנו לאכול והשיחה הייתה על נושאים סתימיים.

כשסיימנו לאכול אני ושון סידרנו ועלינו לחדרי , כל אחד עשה את שגרת הערב שלו.
שון צחצח שיניים ושטף פנים, אני עשיתי שגרת טיפוח לילה וציחצחתי שיניים.
הלכנו לישון מוקדם כי לשון יש מחר משמרת על הבוקר.
״לילה טוב.״ אמרתי לשון
״לילה טוב, את בטוחה שתסתדרי מחר? עם ההסעה לבית הספר?״
״ברור , אל תדאג.״

השעה עכשיו 7:20. ואני בדיוק התעוררתי, שון יצא מזמן.
התארגנתי לבית הספר וארבתי לאית׳ן .
כן, כן. אית׳ן תקוע לי קוץ בתחת.
הוא הוציא לי את הצמיגים . ויש לי זמן להחזיר אותם רק בסוף השבוע. והיום יום שלישי.
אז הוא יסיע אותי במשך השבוע הזה. שיאכל את הדייסה שבישל לעצמו.
עכשיו השעה 7:45 , ובית הספר מתחיל ב- 8:00 . הוא יוצא מהבית שלו.
איכס.
למה איכס? כי הוא פשוט איכס. איכס אחד גדול
יצאתי מהבית לכיוון האוטו שלו.
כשהוא קלט אותי הוא אמר מילה אחת. ״לא.״
חייכתי חיוך רחב . ״כן.״
״לא.״
״כן.״
הסתכלנו אחד על השניה והעיניים שלנו ננעלו, עשינו קרב מבטים.
״אנחנו נאחר , ואני לא הולכת. תתמודד.״
״אני.לא.שואל.אותך.״ הבהיר לי אית׳ן. ״ זו המכונית שלי, וזו השגת גבול.״
״ועצם העובדה שגנבת לי את הצמיגים זו השחטה וגניבת רכוש.״
״אני צריך להקפיץ היום את וויל ובלייק.״
״אין לי שום בעיה עם זה.״
״לי יש. את בבגאג׳ .״ קבע
אית׳ן התחיל להתקרב אלי.
״לא!״ צעקתי
״כן.״
״אמרתי לא, ילד. מה אתה לא מבין?״
״אנחנו נאחר.״
״מעניין לי את התחת.״
אית׳ן הרים אותי על הכתף שלו.
התחלתי לבעוט הכי חזק שיכולתי,
זה השפיע עליו כי הוא הוריד אותי. ״אלוהים אדירים, יחסית ליצור קטן את חזקה מאוד.״
״אתה קטן , אני מטר 68 וזה גבוה . מכוער.״ לא יודעת למה הוספתי את המכוער אבל הוספתי.
״שום דבר בי לא קטן.״ אמר בחיוך זחוח.
בתגובה עשיתי פרצוף של ׳אני מקיאה׳ , ״זה בסדר, אל תרגיש שאתה צריך להגן על עצמך. הגודל לא קובע...״
עצרתי והוספתי ״אולי במקרה שלך...״
והוא גילגל עיניים.
״בכל מקרה, אתה נראה נורא.״ אמרתי והצבעתי עם האצבע שלי על הסימן הכחול שעל הלחי שלו.
״את צריכה לראות את הבחור השני.״
שנינו עמדנו שם בשתיקה למשך דקה.
״טוב,״ הוא רטן ״תכנסי.״
חייכתי חיוך ניצחון ונכנסתי לצד הנוסע מקדימה.