פרק 10

740 46 4
                                    

לוסי:
במשך שאר היום אני חושבת על איך שאית׳ן התנהג לשון. חשבתי כשעברנו את השלב הזה ושהוא יפסיק להתנהג כמן חמור.

היום יש לי משמרת , הסחת דעת,
בדיוק מה שאני צריכה.
כשהגעתי מרלה חיבקה אותי , ״צהריים טובים, חמודה. איך עבר היום שלך?״
״בסדר, כמעט שרפתי כיתה.״
מרלה התחילה לצחוק ואז ראתה את הפנים שלי, ״או, את רצינית.״
״כן,״
״טוב , לא נורא. העיקר שאף אחד לא נפגע.״ מרלה הסתכלה עלי במבט חדור, ״ אף אחד לא נפגע, נכון?״
״אף אחד.״ אישרתי
״יופי, אז בואי נתחיל בעבודה . צריך לנקות קצת , סגרתי רק לפני שעה , אז עדיין לא סיימתי לנקות...״ מרלה הסבירה לי את כל מה שצריך לעשות.
״אין בעיה , בואי נתחיל לעבוד.״ אמרתי וחייכתי חיוך קורן למרלה היא החזירה לי חיוך , והתחלנו בניקיון ובסדר.

באמצע המשמרת אית׳ן , וויל ובלייק נכנסו למאפיה.
את יכולה לעשות את זה.
אמרתי לעצמי ,
״צהריים טובים, מה תרצו להזמין?״ שאלתי עם חיוך מנומס,
לפחות נראה לי שהוא היה מנומס.
הם הפסיקו לדבר אחד עם השני והסתכלו עלי,
״אלוהים, את בכל מקום.״ אית׳ן רטן
״אני עובדת פה כבר שנתיים.״ עניתי בחיוך , צריך לתת לי פרס על זה. ״מה תרצו להזמין?״ שאלתי שוב
״שלושה מאפיינס שוקולד, אמריקנו ושני קפה לאטה .״ ענה וויל
״אין בעיה , עוד משהו!״ שאלתי בזמן שהקלדתי את ההזמנה.
״יש לכם משהו ממש מתוק? מאפיינס שוקולד נשמע טוב אבל יש לכם משהו יותר מתוק?״ שאל בלייק
״כמובן, יש רולדה שבדיוק הכנו. תרצה?״
״את כל העוגה או רק חתיכה?״
״מה שתר-״
״את כל העוגה.״ הוא ענה לפני שהספקתי לסיים את השאלה
״שום בעיה , עוד משהו?״
״שירות מהיר יותר.״ ענה אית׳ן
מאנייק.
את יכולה לעשות את זה, חזרתי ואמרתי לעצמי
״אם יש לכם תלונות , תפנו בבקשה אל המנהלת שלי.״
אית׳ן השמיע נחרת בוז,
אני.שונאת.אותו.
״זהו ?״ שאלתי בנימוס
״כן, תודה רבה.״ ענה וויל
״זה יעלה לכם 30 דולר , מזומן או אשרי?״
״מזומן , תודה.״
״לוקחים או יושבים?״
״יושבים.״
״בסדר גמור, אני אביא לכם את ההזמנה כשהיא תיהיה מוכנה.״
הם הלכו להיתיישב באחד השולחנות ואני הכנתי את ההזמנה , זה לא היה כל כך קשה, האוכל מוכן פשוט צריך לצלחת ולהכין קפה זה לא קשה.
כשסיימתי העמסתי את הדברים על מגש והלכתי לכיוונם.
״הינה, של מי האמריקנו?״
״אית׳ן״ בלייק ענה ,
כל כך צפוי
סידרתי להם את המנות והלכתי , המשכתי לעבוד וכל הזמן הרגשתי שמישהו צופה בי.

אית׳ן:
״גבר, די לבהות בה.״ בלייק מוציא אותי מהטראנס ששקעתי בו, בוהה בלוסי.
״מה?״ שאלתי
״ אתה.
בוהה.
בלוסי.״
״לא אני לא.״ קבעתי
״בסדר , מה שתגיד . אנחנו נפגשים אצלך מחר נכון?״ שאל וויל
״כן, העונה מתחילה עוד חודשיים , וצריך להתאמן.״ אמרתי
אנחנו חלק מנבחרת הכדורסל בבית הספר, ועוד מעט עונת התחרויות מתחילה , צריך להיות מוכנים.
״באיזה שעה?״ שאל בלייק בפה מלא בעוגה
״אחי, תסגור את הפה שלך. אני לא מעוניין לראות את האוכל הלעוס שלך. ותבואו אלי בשש בבוקר.״
בלייק בלע את האוכל שלו ״ זה מוקדם מאוד , ומחר חופש.״ התלונן
״תתמודד.״ קבעתי ואת שאר הארוחה , אם אפשר לקרוא לזה ככה. העברנו בדיבורים סיתמיים.

לוסי:
עכשיו שבע בערב.
19:00
אני פה מ-12:30, אני מותשת המשמרת הייתה עמוסה .
סיימנו לסדר ולעשות את כל האירגונים של הסגירה,
לקחתי את התיק שלי והלכתי לכיוון הדלת .
״ביי , מרלה! לילה טוב!״
״ביי, מתוקה. לילה טוב.״
שון חיכה לי בחוץ , הלכתי לעבר האוטו שלו וכשהגעתי נכנסתי.
״מתי את מתקנת את האוטו שלך?״ הוא שאל
״אני עייפה מדי בשביל הקיטורים שלך, ומחר.״
״בסדר,״ רטן ״איך את?״
״חייה״
״זה גם משהו.״
את הדרך לבית שלי העברנו בדממה נחמדה, כשהוא עצר מול הבית שלי נתתי לו חיבוק מהיר ורצתי הביתה.
ההורים שלי עוד לא חזרו הביתה מהעבודה,
הלכתי להתקלח, נחתתי על המיטה ונרדמתי במהירות.
זו הייתה משמרת קשוחה מאוד.

מאז שהגעת Where stories live. Discover now