מאז שהגעת

פרק 11

לוסי:

קמתי מוקדם היום בשביל להרכיב את הצמיגים לרכב שלי, השעה היא 5:30 .
אני רוצה לסיים עם זה כמה שיותר מהר, ככה יהיה לי זמן ללכת לבקר את הסבים שלי מצד אבא שלי , לעשות שיעורי בית וליסוע לשון.
לבשתי דגמ"ח , חולצה ישנה של אבא שלי ונעלתי בלנסטון. לאחר מכן, כשסיימתי להתארגן ירדתי לקומה למטה אל המטבח לשתות קפה ולאכול ארוחת בוקר קטנה .
כשהגעתי למטבח הכנתי לי כוס קפה ופרוסת לחם עם ריבה.
כשיצאתי החוצה השעה הייתה 5:45 , הרכבתי אוזניות אל-חוטיות, הפעלתי שירים של בריטני ספירס והתחלתי בעבודה.

אית'ן :

יצאתי למרפסת עם שייק פרוטאין ביד והסתכלתי על הבית של לוסי, כשלפתע היא יצאה ממנו עם בגדים מוזנחים והיה לי קשה להודות אבל גם בהם היא נראה טוב.
היא התחילה לזוז בקצב המוזיקה שהיא שמעה באוזניות שלה והתחילה להרכיב את הצמיגים לרכב שלה.
פתאום אני קולט שאני בוהה בה.
למה אני בוהה בה?
כי אתה אוהב את מה שאתה רואה
תשתוק.
רגע , אני קולט שאני מדבר עם קול בראש שלי. משהו לא בסדר כאן .
טוב אני יכול להסתכל עליה עוד קצת גם ככה הבחורים תמיד מאחרים, ועכשיו 5:53
יש לי לפחות עוד 20 דקות, ואני גם ככה מוכן.
אני לבוש בבגדי ספורט, נועל נעלי כדורסל , אכלתי והתעוררתי לגמרי
פתאום אני מרגיש עוד משהו מתעורר אצלי, פאק.
ודווקא היום הם החליטו להקדים, בטח לא שמעתי אותם באים כי הייתי עסוק במשהו או יותר נכון מישהי אחרת , אבל פתאום אני שומע צעדים מאחורי ומבין שנדפקתי.
"מה קרה? למה אתה מסתכל לש-" בלייק התחיל לומר וכשעצר לידי הוא הבין, כן זה יעלה לי ביוקר.
"רצית לעשות אימון אישי?" אמר וקרץ " רק היית צריך להודיע לנו היינו באים מאוחר יותר"
"בלייק , תסתום, היא רק כמה מטרים ממך ויכול להיות שהיא תשמע. " אמרתי ומיהרתי להעביר נושא "והקדמתם היום, איך זה קרה וויל?"
"וויל? אני זה שהתארגן ראשון!" בלייק ענה
" רק בגלל שאני הערתי אותך ראשון והכרחתי אותך להתארגן לפניי כדי שלא נאחר." ענה וויל בקור רוח
"וגם איימת על חיי" אוסיף בלייק
"תראה את זה באיזו דרך שאתה רוצה, הגענו בזמן . נכון? כל הדרכים כשרות להשגת המטרה."
"טוב, טוב. מה שתגיד, מתי מתחילים להתאמן?" בלייק שאל
"אני אסיים את השייק ונתחיל" עניתי לקחתי את הכוס ושתיתי את כל תכולתה בבת אחת " אני הולך להחזיר את הכוס למטבח, חכו לי בחוץ "
ירדתי אל המטבח שטפתי את הכוס , סידרתי את המכנסיים שלי ויצאתי החוצה.
וויל ובלייק חיכו לי שם והתחלנו באימון.

לוסי:
כנראה שהייתי ממש מרוכזת כי עד שלא עף אלי כודר כדורסל לא שמתי לב שהם היו שם.
הסתכלתי הצידה וראיתי את וויל מסמן לי עם הידיים למסור לו את הכדור, קמתי לקחתי את הכדור ומסרתי להם ,אך בדיוק עברה מכונית והכדור נדרס.
שיט.
הורדתי את האוזניות והסתכלתי על שלושת הקופים הללו שקראו לעצמם בני אדם,
ושאלתי את עצמי איך אני יוצאת מזה. נלך על בטוח
"סלי-" , "לא" אית'ן עצר אותי.
"לא?" אני, וויל בלייק שאלנו ביחד עם מבטים מבולבלים
"לא"
"אוקי... לא." עניתי "יש לכם כדור אחר?"
"כן" ענה אית'ן
"לא" ענו הבנים
" אוקי... אז... להביא לכם אחד אחר?"
אית'ן בא לענות אבל וויל סתם את פיו עם ידיו וענה " אנחנו נשמח, תודה"
נכנסתי לבית בשקט כי לא רציתי להעיר את הורי, הם עובדים כל כך קשה כל השבוע והחופש הזה מגיע להם.
הלכתי לחדר שבו אנחנו מאחסנים דברים וניגשתי לאגף הספורט, לקחתי כדור כדורסל ,בדקתי שיש בו אוויר ויצאתי החוצה עם הכדור , הפעם חציתי את הכביש, ולא זרקתי להם את הכדור.
כשהגעתי אליהם התנצלתי שוב בפני וויל ובלייק, אני לא אתנצל בפניו.
"שוב סליחה " אמרתי והסתכלתי על וויל ובלייק והלכתי משם.
חזרתי אל הרכב שלי הייתי צריכה לעשות עוד כמה תיקונים קטנים והכל יהיה בסדר.

כשסיימתי נכנסתי לבית ועליתי לחדר שלי להתקלח, התלבשתי בצורה יחסית מכובדת כי אחרי הכל אני הולכת לבקר את הסבים שלי.
יצאתי החוצה , נכנסתי אל האוטו ,ויצאתי לכיוון הבית של הסבים שלי.
הפעלתי שירים ונסעתי , השעה עכשיו היא 8:00 , אני אגיע לשם ב- :9:30 .
הם גרים מחוץ לעיר אז לוקח זמן להגיע אליהם. אחרי הביקור אצלם,
אצא לקראת הצהריים בשביל לבקר את שון.

כשהגעתי סבתי עמדה בכניסה והכניסה אותי לבית, וחיבקתי אותה " שלום סבתא , מה שלומך?"
"אני בסדר גמור לוסלוס" היא ענתה בחיוך קורן
לוסלוס זה הכינוי שלי, הם קוראים לי ככה מאז שאני תינוקת.
"איזה יופי, איפה סבא?"
"סבא שלך יצא לטיול קטן בשטח הוא יחזור עוד מעט, בינתיים, תרצי משהו לשתות?"
" לא תודה , אני בסדר . להכין לך משהו?"
"אני אשמח לקפה יקירתי, תודה"
הכנתי לה קפה , היא בינתיים התיישבה בסלון וחיכתה לי
ישר כשהתיישבתי היא שאלה אותי ,
"טוב אז... ספרי לי איך היה השבוע הראשון בבית הספר."
וכמובן שהתחלתי לספר לה הכל...

__________
סליחה שלא העלתי הרבה זמן אני אשתדל להעלות יותר❤️