שינוי (שה"ה❤️)

-~~פרק אחד~-~

סופי קמה בבוקר בהייבינפילד, מולה עמד סנדור ולידו רו. בימים אחרים היא הייתה אומרת להם שיעזבו אותה אבל היום לא. רו הסתכלה עליה במבט מוטרד וסנדור גילגל עיניים, לקח לה שתי שניות להבין מה חסר ועוד חמש כדי להגיד את זה "קיף?".
רו חייכה "מחוץ לדלת מחכה שתתעוררי".
סופי נאנחה והחלה להתלבש, היא שמה טוניקה כחולה עם קצוות רקומים וטייץ שחור משעמם. היא עיטרה את עיניה בעיפרון המוזהב וסידרה את שערה בקוקו סתמי. "פוסטר סיימת?" קיף קרא מעבר לדלת "יש אנשים שמחכים לנו!!". היא נאנחה ופתחה את הדלת, קיף עמד שם עם וסט רקום ושכמייה חומה וחייך אליה חיוך קיפי.
"פוסטר שכחת מה יש היום?" הוא עושה על פניו הבעה נפגעת "אני פגוע פוסטר, מאוד פגוע". סופי נאנחה שוב וניסתה להיזכר, בזמן שקיף הסתכל עליה בחיוך מתגרה "היי סופי צחקתי, היום את ואני מקבלים משימה מיוחדת מהקולקטיב!" הוא פרע את שערו.
"טוב אז למה אנחנו מחכים? הוא נלך כבר!"
"אממ פוסטר אני חיכיתי לך!!"
"הייתי עייפה קיף, סר טירגן נתן לי משימה לתקשר עם סילבני ולהבין איך הלך היום שלה ולהעביר את זה לפיץ" היא נאנחה והחלה לצאת מהחדר. "אני מניח שזה לא ממש עבד, מה הפיצסטר מדרדר לנו?"
מאז שקיף חזר נראה שפיץ מאוד טעון, הוא טוען שלקיף אין שום זכות לחזור שוב ובכלל שסופי תסלח לו. זה הקשה על התפקוד שלהם כקוגאנטים ובכללי כחברים, מאחר שביקשה שיעשו הפסקה עם המערכת היחסים המורכבת שלהם.
המאוד מורכבת שלהם. מאוד.
טירגן כמובן לא מרוצה אבל הוא לא יכשיל אותה על זה, היא הוכיחה את עצמה במספיק תחומים אחרים.
"פוסטר?" קיף נופף מולה בידיו "אני צחקתי יאאלה צריך ללכת!"
הוא יצא החוצה והיא באה אחריו וכמובן מאחוריהם סנדור ורו ואיפשהו גם פלורי.
מר פורקל חיכה להם למטה וגביש כחול בידו.
"אתם יוצאים למשימה בערים האסורות".

------------------------------------

❤️מקווה שאהבתם זה הפרק הראשון בקרוב אעלה עוד אחד❤️
סליחה שזה יחסית קצר.. הפרק הבא כבר מוכן והוא יותר ארוך🥴
עומר:)