שינוי (שה"ה❤️)

-~-פרק ארבע עשרה-~-

"קיף?"
"מה פוסטר?"
היא נאנחה והתהפכה כך שפניה נוטות אליו "אני מפחדת, אני מפחדת שגריידי שגריי-"
"די פוסטר הכל יהיה בסדר, אני בטוח"
הוא קם מהמיטה וראה שהיא בוכה, הוא התקרב וניגב את הדמיה מעינה.
היה רגע של שקט ששניהם הסמיקו.
"הנה נראית מוזרה"
"נכון"
"אני מקווה שנמצא את מה שאנחנו צריכים"
"פוסטר.. היא ראתה את אמא שלי, באותו יום, אולי היא יודעת משהו? על מה שעשיתי או שלא?"
סופי נאנחה, היא התיישבה והביטה לו ישר בעיניים.
"קיף, זה נגמר!! מה שלא קרה שם לא משנה"
הוא הנהן וחייך חיוך קטן.
"אז עכשיו גם קיפוסטר עושים בהיית עיניים?"
הוא צחקק והיא גיגלה עיניים.

               ------------------------------

                    נ"מ  ביאנה

"היי אח גדול, דיברת עם סופי מתישהו?"
פיץ ישב על המיטה הגדולה שלו בחוסר מאס כבר שעות, לשמע השאלה שאלה הוא הרים ונענע את ראשו.
"היא בטח עסוקה"
"וואו אתה עלוב" (מכוון לאח שלי שאני אראה לו מחר 🤣 בדיחה פרטית)
הוא גלגל עיניים "אולי תצאי לי מהחדר כבר?"
היא נעה באי נוחות ופיץ התיישב בפתאומיות "מה קרה?"
"אממ סתם, לא חשוב"
הוא קם והתקרב אליה, עם מבט חשדני על פניו "מי זה?"
"מי זה מי?"
"מישהו עשה לך משהו!!"
היא נאנחה "טאם"
הוא פלט אההה וחייך חיוך שרק אחים יכולים לעשות.
הוא הפנה את ידו כאומר "שפכי הכל".
"אתמול אחרי השיחה עם מר פורקל.. אז לין אמרה שטאם נרשם לשידוכים ושזה היה לו סיוט כי אמא שלו באה איתם"
"אז..?"
"אולי אני רוצה להירשם לשידוכים?"
פיץ חייך חיוך ערמומי ואז בהבזק של שנייה החל לרוץ במורד המדרגות וצורח "ביאנה רוצה להירשם לשידוכים!!"
היא רדפה אחריו ונאנחת בקול, היא שמעה את אמה משתנקת מהתרגשות.
אבל אז היא ראתה אותו.
טאם ישב שם עם לין ודקס והן דיברו על משהו.
טוב עכשיו כבר לא.

             ------------------------------

                     נ"מ סופי

"מר פורקל אמר-"
"מי זה מר פורקל? אני דיברתי עם אמארי"
סופי הנהנה "אוקיי אבל יש לנו משימה להיום אז בואו נתחיל"
הנה גלגלה עיינים "החלק הבא הוא ממש בתוך העיר" היא שמה על כתפה תיק "ואתם לא לבושים נורמלי"
סופי הביטה על עצמה ואז על קיף.
"כן.."
"אז ניסע לחנות בגדים, יש שם הרבה מוזרים שמתלבשים כמוכם"
קיף גיחך "מוזרים עם שיער יפה כמו שלי?"
שתיהן גילגלו עיניים.
לשם שינוי, הנה גם לא האמינה בהטיחותן של מכוניות, לכן הן הלכו ברגל לשם.
הם נכנסו לחנות וסופי בחרה לקיף כמה בגדים ונתנה לו למדוד בזמן שהן הלכו לחפש לסופי בגדים.
"אז מה הקשר ביניכם?"
"מה? אנחנו סתם חברים"
הנה גילגלה עיניים "הייתי בגילך פעם, הכחשתי המון"
"יש לי חבר בכלל" היא התכווצה "בערך"
הנה חייכה והושיטה לסופי חולצה מחרידה שסופי סירבה לה.
הן המשיכו לקנות בשקט, עם הרבה בגדים שהזכירו לסופי את הבית.
"אז מי ההורים שלך?"
"ההורים המאמצים שלי"
"הם מתו?"
סופי ניסתה לחשוב "אממ לא ממש"
"פוסטר, איך אני נראה?"
קיף לבש גופיית כדורסל שהדגישו את שריריו מובנה גופו החסון.
"מה פוסטר? נגמרו לך המילים?"
"זה נחמד, מאוד אנושי"
קיף חייך והם קנו את זה.

הם הלכו ברחוב עם הבגדים החדשים שלהם והנה השאירה אותם בבית קפה בזמן שהיא עושה סידורים.
קיף חיכה בשולחן שלהם בזמן שהיא ניגשה לקנות.
"שני אייס קפה בבקשה"
המוכר חייך אליה "22 גילדן"
מישהו נעמד לידה, היו לו עיניים כחולות ושיער שחור מתולתל "את חדשה?"
היא הנהנה וחיכתה לאייס שלה.
"מאיפה את? יש לך מבטא מושלם את כנראה מהאיזור"
"אני מסן דייגו, למדתי הולנדית"
היא החלה לאבד סבלנות.
"אני מרטין, אני גר ממש קרוב לכאן"
"סופי" ואז קולה התחדד "ויש לי חבר"
לפתע היא ראתה שקיף לצידה "היי פוסטר את באה?"
מרטין הסתכל בעיניים מצומצמות על קיף.
"אז תהני לך, סופי, אני נמצא כאן הרבה, אם תצטרכי"
הוא הלך ותחושה מוזרה מילאה את גופה.
"הוא דומה למישהו, אני-"
עיניו של קיף נפערו.
"אני די בטוח שזה אלף"

          -----------------------------------

אהבתם?
אתם אוהבים את טיאנה (טאם וביאנה)
יצא טיפה משעמם😬
המחסום כתיבה המעצבן הזה
אז תכתבו הערות❤️❤️