שינוי (שה"ה❤️)

-~-פרק שלושים ושתיים-~-

עיניו נמלאו דמעות "סופי תברחי עכשיו!"
ואז הכל נהייה שחור.

              -------------------------------

כאב חד חלף בצד ראשה.
אבל לפתע הוא נגמר.
היא לא הרגישה כלום.
לא כאב.
לא פחד.
לא הקלה.
מצב שהיה מוכר לה.
קיף נגלה מולה.
הוא התנשף.
עיניו דמעו, ידיו בצידי גופו רעדו.
ליידי ג'יזלה עמדה לידו עם חיוך.
"תסיים את זה" היא אמרה לו.
"בבקשה לא" הוא הביט בה בתחינה, ראו כמה קשה לו להתנגד לה.
"אל תהייה רכרוכי" היא אמרה "קדימה"
הוא הניף את ידו.
לשנייה היא חשבה שהוא יניף את ידו ויעצור את קהות חושים הזאת.
אבל ידו נכנסה לשכמייה והוציאה כוכבי גובלין.
ידיו רעדו "סופי, אני מצטער"
ליידי ג'יזלה חייכה חיוך חולני.
"אני אוהב אותך סופי"
ג'יזלה גלגלה עיניים "אני מתחילה לאבד סבלנות, קדימה"
קיף התכונן להעיף את הכוכב החד.
ואז כאב עבר בו והוא התקפל.
רוב האנשים היו מעלים הבעה של עצב או כאב.
קיף חייך "תודה דקס"
דקס רכן מעליו, עדיין חיוור.
כוכב גובלין בידו.
"דקס קדימה תסיים את זה"
"אני לא הורג אותך"
"אמא שלי תמשיך לתת פקודות, מה שזה לא יהיה הטבעת הזאת היא מחייבת אותי להקשיב לה"
סופי אפילו לא שמה לב שליידי ג'יזלה נשכבה למטה, כנראה עולפה ועוד מעט תחזור להכרה.
"קדימה!" קיף נופף בידיו וסופי חזרה להרגיש, נופלת על הרצפה.
מהקולות שמסביבה כנראה שקיף איבן את כל החדר.
"תהרוג אותי! עכשיו!!" קיף צעק ביאוש לדקס.
ליידי ג'יזלה קמה בחיוך "תסיים עם זה עכשיו!"
מישהו אחז בסופי שעדיין ניסתה לקום.
והחל לרוץ איתה ואז הרים גביש "אוורגולן"
זה היה פיץ, שנייה לפני שזינקו היא הסתובבה וראתה את קיף מחייך.
מאושר שנחלצה משם.
ואז צרחה רמה נשמעה.
עוד צרחות.
ועוד.
בשלב הזה היא כבר לא ראתה את הייבנפילד.

             -------------------------------

                      נ"מ ביאנה

היא נשמטה על הרצפה.
כל גופה כואב.
צרחות מסביב.
מישהו רוכן אליה, נהיה חשוך פתאום, הבזק של כסף נגלה.
טאם כנראה.
"ביאנה!" עיניו דמעו.
"טאם..? מה קורה פה?"
"אנחנו חייבים ללכת עכשיו"
"לאן? איפה אנחנו?"
"בואי" הוא הרים אותה.
ידיו היו מחוספסות, הבזקי אור עברו מכל מקום.
מישהו שכב בצד.
כמה נעמדו, נלחמו.
ליידי ג'יזלה?
מה קורה שם?
ביאנה לא הצליחה להוציא את שאלותיה מפיה.
היום הקודם עלה במוחה.
מישהו עם גלימה שחורה.
הוא בא.
תקע בה משהו, כאב והיא נרדמה.
גם קרדן והנה עברו את זה.
קרדן והנה!
"טאם תעצור, איפה קרדן והנה??"
"מישהו יבוא לקחת אותם"
"אני לא מסכימה, תחזור לקחת אותם עכשיו"
"לא"
"טאם!"
הוא נאנח אבל המשיך ללכת "מסוכן שם, חייבים ללכת"
"טאםםם" היא צעקה אליו והוא נאנח.
הוא הרים את המקשר שלו ואמר את שמה של אחותו "לין, את יכולה למצוא את קרדן והנה ולהביא אותם לקורלאמר?"
ההולוגרמה של לין הנהנה "תקשיב טאם.. מישהו מת. אולי כמה. אני לא בטוחה אבל כשרצתי משם" קולה נשבר "שמעתי מישהו צועק 'הם מתים'. אני מפחדת טאם"
טאם הנהן "אני וביאנה בדרך לקורלאמר, בואי לשם. הכל יהיה בסדר"
ביאנה התנשמה עמוק.
מי מת?
טאם המשיך ללכת עד שהגיע למקום מבטחים "אני מפחד לזנק איתך, את מספיק חזקה לזה?"
"אני לא חושבת"
הוא נענע בראשו "אז נצטרך לחכות כאן"
"טאם?"
"כן?"
"התגעגעתי אליך"
"גם אני" הוא חייך.
ואז הם התנשקו.
משאירים את הדאגות מאחור.

           -------------------------------

וואו, פרק ממש ממש אפלל😗
אבל מסתיים בתקווה
מה לדעתכם יקרה עכשיו?
לקיף?
לסופי?
מי מת?
מוזמנים לכתוב בתגובות..❤️
בטח כבר שמתם לב שהפרקים באין במרווחים של ימים ארוכיםםם
אבל תנו ביקורת.
איך היה הפרק?✨