שינוי (שה"ה❤️)

-~-פרק עשרים ותשע-~-

                     נ"מ ביאנה
"שלום לך ביאנה"
ביאנה הזדקפה למשמע הקול החדש והמוכר.
"ליידי ג'יזלה"
ג'יזלה חייכה והורידה את כובע הגלימה שלה, חושפת את שערה הבלונדיני ועיניה הקרות החודרות.
"אמא של קיף?" הנה הסתכלה על ביאנה, ביאנה הנהנה.
"מה אתם רוצים מאיתנו?"
"אתם כרגע סתם קלף מיקוח, כשיתנו לי מה שאני רוצה אותך תשוחררו. אם לא- החברים שלכם מודעים למחיר"
ביאנה בלעה את רוקה.
"את מפלצת"
"אני לא הייתי קוראת לעצמי ככה. אני מניחה שגריידי קרא לברבור השחור מפלצות כשהוא חשב שהם הרגו את גריידי, הוא טעה לא כך?"
"ואלה הייתם אתם. מה שמוכיח את הטענה שלי"
"פתאום אכפת לך מטענות"
"מה זה אמור להביע?" ביאנה הזעיפה פנים.
"שום דבר"
היא החזירה את הברדס על ראשה ויצאה מהחדר, אותו קול נקישה שביאנה ציפתה לשמוע לא הגיע.
ליידי ג'יזלה הסתובבה שנית והתקרבה אל ביאנה "האחרים פה טיפשים מאוד. תביאי לי את טבעת המצוקה"
ביאנה התנשמה בבהלה "אני לא יודעת על מה את מדברת"
"אני חולקת עלייך" ליידי ג'יזלה בהינף יד מהיר הרימה את ידה של ביאנה והוציאה מאגרופה הכסוף את הטבעת הנוצצת.
"תהיי סמוכה ובטוחה שנשתמש בזה נגדך"
"זה לא משנה, הם יודעים איפה אנחנו. אני מניחה שכן בדרך לכאן עכשיו"
"הם יודעים איפה את בערך. הם יודעים משהו חשוב שכנראה לא שמת לב אליו עד עכשיו"
"זה לא הגיוני" ליבה של ביאנה התכווץ.
"ניפגש"
הפעם קול הנקישה כן נשמע.
ביאנה צנחה.
יפחה מיואשת פרצה מפיה.
הנה ליטפה את ראשה וקירבה גם את קרדן אליה.
"הכל יהיה בסדר"

           -----------------------------‏

                  נ"מ סופי

קיף חזר לחדר והתיישב לידה.
"איך זה הלך?"
"יותר טוב משציפיתי"
קיף התנשף "באמת התכוונתי לזה סופי אבל אני לא רוצה לדחוק אותך, אני יודע שקשה לך והכל.. פשוט.."
סופי הסתובבה והסמיקה אני לא מאמינה שאני עושה את זה.
"אני חושבת שאני מוכנה לזה" אבל אז מחשבה מטרידה עלתה במוחה.
"אולי כדאי שגריידי לא ידע על זה בזמן הקרוב, אם אתה מעוניין להמשיך לחיות"
"אני מעוניין ועוד איך. פוסט-" הוא הסמיק "סופי.."
היא הסמיקה. כמעט אף פעם הוא לא קרא לה כך.
רק מקודם כשאמר לה שהוא אוהב אותה.
"וואו מאוחר, את חייבת לישון ממש הפרעתי לך"
"תוכל להישאר כאן?"
קיף חייך "בטח"
הוא התיישב על המיטה, סופי השעינה את ראשה עליו וחייכה "לילה טוב קיף"
"לילה טוב סופי"
וככה הם נרדמו בתוך שניות.
לא קמו עד יום למחרת, שבו מארלה והשאר חזרו.
עם סכנות נוספות.

               -----------------------------‏

        נ"מ לין- מוקדם יותר באותו יום
פיץ עמד בחזית אוורגולן, לבוש בבגדי בני אדם כמוה.
היא הסתכלה עליו בחיוך והרימה גביש כחול אל האור, הוא נאחז בידה והן זינקו משם.
הם נחתו בסמטה בודדה ושקטה.
לין הזעיפה פנים לריח המים המעופשים, כמעט בוכה למראה הזיהום המתפשט בהם.
"זה נורא לא?" פיץ הביט אליה "לפעמים אני חושב שבני האדם הם כולם רוע ואז אני נזכר בסופי"
"ובאיימי, קרדן והנה"
הוא הנהן "אני מניח שבכל דבר יש טוב ויש רע, אצלנו יש גם רע"
היא חייכה והחלה להתקדם "קדימה"
הם יצאו מהסמטה, מנווטים בסמטאות לפי ההוראות של מר פורקל והזיכרונות של קיף שפיץ הקרין במוחו.
הם הגיעו לביתה.
אפשר היה לראות שמשהו לא בסדר.
הדלת הייתה עקורה ממקומה.
משטרה בודדת עמדה בצד השני ודיברה על אישה אחת.
הבית נראה מבולגן, למרות שקיף תיאר אותו כך, לין הייתה בטוחה שזה לא הבלאגאן שעליהם לצפות לו.
מים טפטפו מהגג אל גיגית פח קטנה, המים נבעו מחור קטן אך קיים שנראה חרוך.
"פינטאן"
"או סתם מצית" היא העלתה את האפשרות והוא הנהן.
הבית כולו היה זירת פשע שהציגה מאבק, שנראה רע אך כנראה הסתיים במהירות בהתחשב בגילה מומחיותה של האישה שבאו לחטוף.
הנה נחטפה.
הם זינקו בחזרה להייבנפילד.
היא הלכה לספר למר פורקל ופיץ עלה למעלה (הערת הכותבת- כן כן זאת השיחה).
"נחטפה"
מר פורקל רק הנהן והזעיף פנים.
דקס לצידו נראה מותש והמשיך לעבוד על טבעת המצוקה שלו שחוברה לעוד מכשירים אחרים.
"מה נעשה עכשיו?"
קולו העייף של מר פורקל ייאש אותה "אני לא יודע"

             -----------------------------‏

אומייגדדד
כמה דברים שגיליתי:
1. כל הסיפור עד עכשיו הוא בערך חודש בזמן שהוא קורה😂
2. הפרק הבא הוא פרק 30 אשכרה🥹
3. שיש לי רעיון לפאפניק מטורף שכמעט אין איש שלא יכול לקרוא❤️

אוקיי עוד משהו חשוב
תכתבו לי נקודות מבט מעניינות שאתם רוצים שיהיו בפרק הבא. זה יכול להיות אפילו מהאויבים.
קדימה הפרק הבא יהיה פרק של נקודות מבט!!
אין איש שלא שולח לייי😂❤️