שינוי (שה"ה❤️)

-~-פרק שלושים ושש-~-

היא הגיעה למקום שבו קיף התאשפז.
קיף ישב שם במיטה, הוא נראה בסדר.
חיוך עלה על פניו כשראה אותה.
היא התקרבה אליו גם בחיוך.
"אתה בסדר?"
עווית חלפה בעינו.
"הדאגה שלי כואבת לך?? כמו שהיה בהתחלה? אני מת-"
"לא סופי זה לא זה.." קיף הסתכל על אלווין שעמד שם.
"תוכלו לדבר על זה אחרכך, כרגע המצב הרגשי שלך לא טוב אז אל תדבר על זה בסדר?" היה ברור שזה חירטוט מוחלט אבל קיף הנהן בהקלה.
מה קורה פה?
מה קרה לקיף?
"התגעגעתי אלייך, חשבתי שאני אהרוג אותך" (ועל זה מותר לו לדבר?! )
סופי הנהנה בחיוך "אני אוהבת אותך"
ואז הם התנשקו.
נשיקה מהסרטים.
נשיקה שהרטיטה את הלב שלה.
אלווין הסתכל מהצד בחיוך "סוף סוף.." הוא מלמל וסופי התנתקה והסמיקה.
"אני אלך עכשיו, תקרא לי אם צריך משהו" אלווין יצא.
ואז קיף צחק "הוא חיכה לזה כנראה"
"קיף מה קרה לך? אל תשקר לי"
עוד עווית חלפה אצלו.
"קיף??"
הוא נאנח "טוב מתישהו את תדעי.. היכולות שלי נעלמו. שתיהן הרעה והטובה"
סופי פערה את עיניה וחיבקה אותו "אני מצטערת.. אתה בסדר??"
"כן אני חושב.. יהיה לי קשה בלי לחוש את כל הרגשות שלך"
סופי גלגלה עיניים וצחקה.
"עכשיו נהיה בלתי מתאימים לשידוך ביחד"
סופי חייכה "נכון"
היא הסמיקה.
קיף ניסה לקום מהמיטה אבל צרח מכאבים.
אלווין מיהר לחדר.
סופי החלה להתנשף.
"טוב סופי תוכלי לבוא אחר-כך? אני גם חושב שהקולקטיב ירצה לדבר איתך.. מחר ההלוויה של טירגן"
סופי הנהנה ורכנה אל קיף.
מחבקת אותו חזק.
ויצאה.
"וואו.. אני אוהב אותה.." היא שמעה את קיף מעבר לדלת, היא צחקה ואז הלכה משם.

    ---------------------------------------------

"מה עם מארלה?"
"לא מצאנו אותה עדיין"
"ג'יזלה?"
"גם"
סופי נאנחה, מארלה נעדרת כבר כמה ימים.
"כבר פיניתם את הייבנפילד?"
"לא.. הגנומין עובדים על זה"
היא תחושה לעצמה כמות נכבדת של ריסים- הרגל עצבני שלאחרונה חזר אליה.
אולדן עמד מולה.
"את מוכנה למחר?"
"אממ אני חושבת"
"זה יהיה קשה.. דיברת עם קיף? הוא יבוא איתך?"
"הוא.. כבר לא אמפת"
אולדן נרתע.
הוא הנהן ואז התחיל לצאת מהחדר של ביאנה "אני חייב ללכת בסדר? לכי תבלי קצת עם החבורה"
היא הנהנה ויצאה משם איתו.
היא יצאה החוצה אל הגינה.
ואז פתאום קרן אור הופיעה.
זינוק אור.
ודמות צולעת עמדה מולה.
מארלה.
היא צלעה וכמעט התמוטטה כשהתקדימה לעבר סופי.
סופי רצה אליה במהירות וחיבקה אותה.
היא הייתה מלאה בכוויות וצלקות.
פניה היו מלוכלכות וכתמים שחורים- כנראה פחם על פניה.
מארלה החלה לבכות, מתמוטטת אל תוך ידיה של סופי.
"מארלה!" סופי מיהרה למצוא את אלווין טלפתית ולהזעיק אותו.
"סופי.." חיוכה היה שחוק ועיניה עייפות.
"אלווין עוד מעט יגיע, תחזיקי מעמד"
"סופי.. לידיי ג'יזלה אני ראיתי אותה ואז-" קולה נשבר והיא צרחה צרחה כאובה כשסופי ניסתה להרים אותה.
סופי התרכזה וחשבה על זכרונות חיוביים.
תוך שניות מארלה נרגעה בעקבות הגרימה שלה.
"הכל יהיה בסדר.. שש תירגעי.. הכל יהיה בסדר"

      -----------------------------------------

SwiftieOmer13 מארלה לא מתה רואה!!
מבקשת להישאר בחיים..
ואיך היה הפרק?🥹
שימו כוכב.
זה לא כואבב❤️
אוי קצת קצר.. טוב תסתדרו נכון?😂😂