לשחק בדם

אחרת (29)

-נקודת מבט מארלי-

״התנשקת הרגע עם תומאס פאקינג רמרלו?!״ הדבר הראשון שעט עליי בכניסה הביתה הוא ארלו חסר הסבלנות, ומייב שמגיעה ישר אחריו לאחר ששומעת את המשפט המאוד מאוד מעניין וחסר כל קשר-שארלו דאג במיוחד לצעוק בקול.
אני פוערת עיניי כשרואה את הבעתם.

״לא-״ אני מנסה להכחיש כל קשר לדבר המדהים ההוא שקרה לפני דקה קטנה, אך אחיי הקטנים ממש לא נותנים לי להתחמק מזה בכזו קלות. ״אל פאקינג תשקרי!״ מייב מזהירה באצבעתה, ומתקרבת אליי באיטיות. אני מרימה גבותיי כשהיא מרחרחת אותי ואת אזור צווארי, וחיוך ערמומי עולה על פנייה.

״את מריחה כמו גבר עשיר. הם לגמרי התנשקו״ היא אומרת בהבעה זחוחה לארלו. אני מגלגלת עיניי, ומתכוונת להתקדם למטבח בשביל לגמרי להשאיר את השיח הזה מאחוריי, אבל לאחיי יש תוכניות אחרות בעבורי ושניהם אוחזים בזרועותיי, כל אחד בזרוע אחרת, ומונעים ממני לברוח.

״ממש לא מארלי. את עכשיו תספרי לנו מה קורה ביניכם, ובתמורה אנחנו נשחרר אותך לחופשי״ ארלו אומר בחיוך ערמומי, ואני מחזירה לו אחד ציני משלי. ״במידה ואתה לא משחרר את הזרוע שלי עכשיו, אני אגרום לך לנקות את כל החצר האחורית. ואל תדאג, במיוחד בשבילך, ובשביל התרגיל הקטן שאתה עושה עכשיו, זה יהיה יום שמשי וחם מאוד.״ אני אומרת.יודעת בדיוק על איזו נקודה קשה ללחוץ.

אם היה דבר שהילד הזה שנא, זה היה עבודות גינון. בדרך כלל, אני ומייב היינו משתלטות לבדנו על החצר כי ארלו היה מתנגד בכל תוקף להשתתף במיזם. ועכשיו, אם הנער המעצבן לא ישחרר את זרועי, הוא יימצא את עצמו, על אפו ועל פאקינג חמתו מנקה כל עשב ועשב מזדיין מהחצר.

מייב קולטת את ההבעה של ארלו שמתכוון לסגת מעמדתו, ומתערבת. ״ארלו אל פאקינג תוותר!״ היא אומרת לו בתקיפות, ואני שולחת לה חיוך מסוכן. ״תשחררי מייבי״ אני אומרת בקול נמוך. היא מחזירה לי חיוך לא פחות מעצבן מזה שלי ״למה מה תעשי?״ היא מתגרה בי, וקולו של הנרי נשמע מהמסדרון שלמולנו.

״אחרת את תסתבכי עם תומאס רמרלו. ואני לא חושב שזה משהו חיובי, מייבי״ הוא אומר בשילוב ידיים מהמסדרון, ואני מגלגלת עיניי מהמשפט ההוא שכלל את הגבר הזה שכל-כך מבלבל אותי, ומשתמשת במעט כוח שעוזר לי להוריד את הידיים שלהם ממני. אני ממשיכה בדרכי למטבח כשהשלושה מגיעים מיד אחריי.

״למה את לא מדברת? אנחנו רק רוצים לדעת. אכפת לנו ממך, מארי״ מייב מנסה שיטה אחרת, שיטה של התגוננות ואכפתיות בשביל הוצאת המידע ההוא שהיא כלכך חושקת בו. אך האמת היא שאני בעצמי עוד לא בדיוק מבינה מה קורה ביני לבין תומאס.

ועד שאני בעצמי לא אבין את זה, אף אחד אחר מהמשפחה שלי לא עומד להתערב בדבר הכל-כך חדש ומסובך הזה. לעזאזל, הנשיקה ההיא הייתה כמו משהו מחייה נפשות. הרגשתי פאקינג חייה באותו הרגע ששפתיו הוטחו על אלו שלי, והראו לי מעט ממה שאני מאמינה שהגבר הזה מסוגל לו.