ריילן
הייתה לבחורה הזאת חתיכת חוצפה.
מהרגע הראשון שבו היא פתחה את הפה כבר הבנתי את זה,
ובמקום להעיף אותה מהמקום הגנתי עלייה.
לא הבנתי למה,
אבל משהו בה פשוט משך אותי.
כבר מזמן הפסקתי לנסות להבין את עצמי.
בכלל לא הייתי אמור להיות פה כרגע.
אבל ככה זה כשאבא שלך הוא ראש העסקים בעיר.
הוא קיבל כל מה שרצה.
מלשלוח את בנו היחיד לספירת מלאי בבר שהעביר לבעלותו ועד להביא אותו לפגישה ראשונה בשבע בערב עם כלתו לעתיד.
כן...
לא ידעתי מה חשבתי על זה.
אבל הייתה לי תוכנית.
סילקתי את כל המחשבות מראשי כשהתרכזתי בבחורה הזאת שעמדה עכשיו במשרד שלי.
״אני באמת לא מבינה למה לא גירשת אותי מפה כבר,״
גם אני לא.
במקום לענות לה הנדתי בראשי.
״שבי בבקשה.״
אמרתי בקול סמכותי.
היא הסמיקה במבוכה ורק כשהתיישבה התחילה לדבר.
״תשמע, אני מצטערת באמת, אבל אני ממש צריכה את העבודה הזאת.״
הרמתי גבה.
״מה? באמת.״ היא אמרה בקול שקט ולא המשיכה.
היו לה מניעים. חייבים להיות לה.
היא הרימה את מבטה ונעצה בי מבט חודר היישר בעיניים,
ורק אז, הסתכלתי עלייה באמת והתחלתי להעריך את יופיה.
שיערה היה כהה וגלש על גבה בגלים, והעיניים שלה היו ירוקות ובורקות, והיה נדמה שמתחוללת בתוכן סערה.
בכלל, היה נדמה שהולכת בתוכה מלחמה עם עצמה.
היא הייתה כמו ספר פתוח, ויכולתי לראות את המחשבות עוברות בראש שלה.
״אני מבין,״
התרצתי לבסוף כשהבנתי שלא אקבל יותר ממה שכבר אמרה.
״אני לא אפטר אותך.״
הפתעה ריצדה בעיניה.
״אבל יש תנאי.״ מיהרתי להוסיף.
״אני מקשיבה.״ היא אמרה בקול רציני,
הרגשתי את החיוך נמרך על פניי כשהוצאתי את המילים.
״אתה תהיי חברה שלי.״
YOU ARE READING
נישואים מעוותים
Romanceכשנישואים נכפים על שני אנשים שלא נפגשו מעולם, נוצרת מערכת יחסים קצת מעוותת. הם נחושים להוכיח לעולם, ובעיקר לעצמם שהם לא מתאימים. אבל המתח ביניהם ברור כלכך, שנהיה קשה לעמוד בפני הפיתוי. זו רק שאלה של זמן עד שמישהו מהם יישבר, והם יודעים את זה. בעצם זה...
