נישואים מעוותים

פרק 8

ריילן
רגע אחד הפרצוף שלה היה סנטימטר משלי,
רגע אחד הרגשתי את הדופק פועם בצווארי בעוצמה חזקה,
רגע אחד חשבתי שהלב שלי הולך לפרוץ מחזי מרוב דפיקותיו הרמות,
וברגע האחר אלינור קופצת אחורה בבהלה וממהרת להסיט ממני את מבטה.
אני מרגיש כאילו כל הלהט שהיה בגופי עמד להתשלט עליי לגמרי וכשהלהבות כבר עמדו לכלות אותי, שפכו עליי דלי של מים קרים והחזירו אותי למציאות הנוראה הזאת עם ההשלכות למה שכמעט נעשה פה.
אם לא המלצר,
הייתי מנשק אותה.
לעזאזל, הייתי מנשק אותה והיא הייתה אוהבת את זה. היא הייתה משיבה ומגיבה אליי באותו הלהט שהרגשתי כי ראיתי את ההשתקפות שלו בעיניה. ומשם, כבר לא תהיה דרך חזרה.
היה חוק אחד שאי פעם הבטחתי לעצמי, והוא היה לא לשחק בבנות. פעם, זה לא היה חשוב לי בכלל. הייתי לוקח בנות ללילית אחדים ומחליף אותן כמו גרביים, מבלי לחשוב בכלל עליהן.
כל זה השתנה כשגיליתי על הרומנים שניהל אבי. הייתי מוצא באחוזה נשים חצי עירומות בוכות ועם לב שבור.
זה כאב לי כלכך לראות אותן, בעיקר בגלל הסיבה שהן היו כלכך דומות לה.
מה אפשר להגיד? לאבא היה טעם ספציפי מאוד בנשים, והן כולן היו דומות לאמא. זה מה שהקשה עליי יותר.
כבר בגיל 19 הבטחתי ונשבעתי לעצמי שכשאני יוצר איזושהי אינטרקציה עם כל אחת, אני לא אוליך אותה שולל. אני אקח כל קשר מסוג שהוא ברצינות וכשאתחייב, אדע למה אני נכנס.
אבל זאת הייתה הבעיה עם אלינור. היא השפיעה עליי. היא גרמה לי להרגיש רגשות כלכך עזים ולחשוב מחשבות כלכך מטורפות שהתגובה שלי אליה כבר התחילה להפחיד אותי. כשהייתי לידה לא הייתה לי שום שליטה על עצמי, וזה מה שהפחיד אותי יותר מהכל.
מחשבותיי נקטעו כשהמלצר הניח את המנות שלנו על השולחן.
בקושי הצלחתי לרסן אנחת אכזבה שעמדה לבקוע עמוק מחזי. לעזאזל, לא ידעתי מה אני עושה יותר. היא שיגעה אותי והטריפה לי את הראש. לא הצלחתי להפסיק לחשוב עלייה. במשך כל היום היא רדפה את ראשי והייתה הנושא היחיד שהצלחתי להתרכז בו. כבר נמאס לי להתכחש לזה,
אני רוצה אותה.
רוצה אותה כלכך, יותר מכל דבר שאי פעם רציתי בחיים שלי.
ועכשיו, היא אפילו לא הייתה מסוגלת להסתכל לי בעיניים.

פתאום רעיון מטורף עולה בראשי.
זה נכון שנשבעתי לעצמי לא לנצל אף אחת, אבל מה אם זה יפעל לטובתנו?...
בהסכמה מלאה כמובן, מה אם...
״את בתולה?״ המילים יצאו מפי עוד לפני שהספקתי לנסח אותן בראשי.
היא נראתה כאילו היא עומדת להתעלף. הפרצוף שלה היה חיוור כמו סיד.
היא הרימה אליי את מבטה ונראתה מבועתת מהשאלה שלי.
באותו הרגע רציתי להחטיף לעצמי סטירה.
״קודם אתה יורד על הפרצוף שלי, אחר כך אתה כמעט מנשק אותי ואז אתה שואל אם אני בתולה? תגיד, הכל בסדר איתך?!״
זו הייתה התגובה היחידה שלה זכיתי ממנה.
לא יכולתי להאשים אותה. יצאתי אידיוט, וכמו שאידיוט מתנהג, אני ממשיך בהרגליי הרעים.
״תעני על השאלה שלי.״
״למה?!״
לקחתי נשימה עמוקה והתיישבתי בחזרה מולה בתא הקטן,
המלצר כבר הלך והיה נראה שברח הכי מהר מאיתנו.
גם אותו לא האשמתי. מסכן. אשאיר לו טיפ טוב אחר כך.
״לפני כל נישואי שידוך, טוב... האישה צריכה לעבור בדיקת פוריות.״ עניתי בלי שמץ של בושה והיא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח.
״פוריות?״
״יבדקו אם את נקייה, בתולה,״ התקרבתי אליה מעט והנמכתי את קולי כדי שאף אחד אחר לא ישמע.
״אם יגלו שאת אכן לא בתולה, לא תוכלי להינשא. זה חלק חשוב מאוד מכל ענייני השידוך, ואי אפשר לדלג עליו.״
נראה היה שהיא החווירה אפילו יותר.
״אבל אני בתולה,״ היא לוחשת בשקט.
פאק.
שיט,
אלוהים, אתה עד כדי כך שונא אותי?!

עצמתי לרגע את עייני, לא מאמין שאני הולך לומר את זה.
כשפקחתי אותן שוב, היא הביטה בי במבט מבולבל שאהבתי כלכך, היא נראתה כלכך תמימה באותו רגע, שהיה לי כמעט עצוב לראות איך ההבעה הזאת השתנתה ברגע כשהוצאתי בעל כורחי את המילים מהפה.

״מה אם... טוב, נשנה את זה?״

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~תודה רבה לכם על כל ההצבעות והתגובות, אין לכם שמץ של מושג כמה זה מעודד אותי ואיך אני מעריכה את זה.
הסיפור מתחיל להתקדם!! אני מתכננת לעשות בפרק הבא פרק ארוך במיוחד, תגידו לי מה דעתכם❤️‍🔥