נישואים מעוותים

פרק 1

אלינור
השעון המעורר קרע אותי משינה מוקדם מידי.
כך לפחות חשבתי עד שסוף סוף קמתי וגיליתי שהוא מצלצל כבר חמש עשרה דקות.

אני מאחרת.

״שיט!״

הבית היה ריק, ופאניקה התחילה להשתלט עליי.
בלי לחשוב יותר מידי זינקתי מהמיטה וטסתי במורד המדרגות, מיהרתי להיכנס אל חדר האמבטיה, לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
התארגנתי במהירות שיא.
תוך עשרים דקות הייתי מוכנה עם תיק קטן מאורגן, לבושה בבגדים חמים ועטופה במעיל חורף עבה, עם פנים נקיות מאיפור.
הספק יפה יחסית לבחורה.

לא נהגתי להתאפר הרבה, כי תמיד האמנתי ביופי הטבעי שבאדם. המוטו שלי בחיים היה יופי מגיע בכל הצורות והגדלים, גם אם הוא מבפנים.
ולא נתתי לאנשים אחרים להשפיע עליי. אף פעם. גם אם זה קשה, אני יודעת שאף אחד לא מכיר אותי טוב כמו עצמי, או כמו החבר הכי טוב שלי אוליבר.
הוא היה החצי השני שלי.
גרנו ביחד כבר חצי שנה,
הוא היה יפה תואר, מלא שמחת חיים והבן אדם שיגרור אותך לצרות, אבל הוא היה פחות בקטע של בנות...

ניערתי את כל המחשבות בראשי ומיהרתי לנעול מאחורי את דלת הכניסה.

כבר חודשים שאני מסתובבת בלי עבודה, מאז שפוטרתי מתפקידי בתור אחת העוזרות בבית האבות הקרוב לכאן, אחרי תקרית קטנה.

ייתכן שעצבנתי את הסבתא הלא נכונה.
רק ניסיתי לעזור אני נשבעת,
כששפכתי עלייה תה וניסיתי לנקות אותו, במקומו הרסתי לה את החולצה
זה היה לפני שהפלתי מדף ספרים שנחת על ראשה.
אבל היא הייתה בסדר!
חוץ מהתפרצות הזעם שהייתי עדה לה.
למען האמת, אני די בטוחה שההתפרצות הזאת הייתה מכוונת אליי.
זה לא היה היום הכי טוב שלי.

שבועות שחיפשתי עבודה חדשה עד שהגעתי לבר קטן שנמצא בהמשך השכונה.
קראו לו טרוואן,
וההכנסה הייתה מספיקה בהחלט.
זאת אומרת, זה לא שנזקקתי להרבה.

באתי ממשפחה עשירה והתגאתי בזה.
גדלתי בבית חם ותמיד היה לי את כל מה שאני צריכה.

למרות שכשחשבתי על זה, קצת תשומת לב הורית לא הייתה מזיקה.
הייתי בת יחידה להורים צעירים.
אמא שלי נכנסה להיריון איתי בגיל 19, כשאבא שלי היה בן 25.

העדפתי לא להתעמק בנושא הזה.

בכל מקרה, כשהגעתי לבר המדובר קידמו את פניי פנים כעוסות ונזיפות.

״אני לא מאמין. זה היום הראשון שלך, אישה. לא יכלת לטרוח לפחות להגיע בזמן?״
מי שזיהיתי כאחראי המקום מהריאיון שהיה לי איתו בשבוע שעבר נעץ בי מבט קשה.
הוא אפילו לא טרח להציג את עצמו בפניי, וזה היה מוזר בהתחשב בעובדה שאני עובדת חדשה במקום.
אצלי בראש הוא היה נקרא כמר פרצוף תחת.
לפחות עד שאשיג קצת מודיעין ואברר מול מי אני עומדת.