נישואים מעוותים

פרק 9

⚠️!הפרק הזה מכיל קטעים מיניים מפורשים, ככה שלמי שיש בעיה עם תכנים מהסוג הזה אין שום בעיה לדלג עליו⚠️
אלינור
״מה?״ הקול שלי שיקף בידיוק את איך שהרגשתי באותו הרגע.
על סף התקף חרדה.
״שמעת אותי,״ ריילן השיב בנחת, ובנימה שנגדה לגמרי את האימה שהציפה אותי.
״אה, אז רגע, אתה בעצם אומר לי שאני צריכה למצוא איזה בן אדם זר מהרחוב ולהזדיין איתו רק כדי שלא אצטרך להינשא לך?״
משהו שלא הצלחתי לזהות הבזיק בעיניו, והרגשתי את היד שלו נשלחת לעברי ונחה על רגלי השמאלית מתחת לשולחן שלא הפסיקה לרעוד. המגע שלו העביר בי צמרמורת, ומייד הפסיק את הרעידות. לא יכלתי להסביר את זה. זה כאילו בכל פעם שנגע בי הכל נשכח ממני, וכל הבעיות שלי נעלמו. כשהוא קרוב אליי ככה שרק סנטימטרים בודדים מפרידים בין חיבור גופנו, אני מרגישה שלווה, ומנותקת לגמרי מהעולם. כשאני מסתכלת לתוך העיינים שלו, זה רק אני והוא ברגע הזה. כשהוא מביט בי הוא גורם לי להרגיש כאילו אני הכי מיוחדת בעולם, ואני יודעת שאני לא אמורה להרגיש אף אחד מהרגשות האלה, אבל זה פשוט בלתי ניתן לשליטה.
ואז, כשהוא מסיר את ידו החזקה ממני, המציאות מתנפצת עליי וככה גם ההשלכות. אסור לי להתאהב. אסור לי להרגיש. לא אליו ולא לאף אחד אחר.
אני יודעת שרק אפגע בסוף.
״את לא הולכת להזדיין עם אדם זר מהרחוב.״ הקול שלו נשמע שוב והוא היה כלכך קר, עבר בו משהו שלא הצלחתי לזהות.
אולי ביטחון, או שזו הייתה... רכושניות?
״את תעשי את זה איתי.״
דממה
״אני אקח את הבתולים שלך.״
שקט מוחלט
״אני. לא אף אחד אחר.״
אני בתוך חלום?

הכל התחיל להסתחרר והפנים של ריילן התחילו להתערפל עד שכל מה שהצלחתי לראות זה את הקנאה שהשתקפה מעיניו,
ואז...
אני לא זוכרת מה היה אז.
פשוט היה חושך.
קהות חושים מוחלטת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשאני מתעוררת שוב, אני מוצאת את עצמי במיטה לא מוכרת, עטופה בסדינים שמדיפים את הריח... של ריילן.
ברגע שההבנה נחתה עליי, מיהרתי לזנק ממקומי כלכך מהר שראשי הסתחרר ואיבדתי שיווי משקל.
מעדתי ורגליי כשלו, נפלתי על הרצפה וקול רעש חזק נשמע.
כנראה שהפלתי משהו.
לא היה לי זמן להתייחס לזה כי בדיוק באותו הרגע הדלת החליטה להיפתח ולחשוף בפניי את הפרצוף היפה והמשועשע שעכשיו רדף אפילו את חלומותיי.
כן. חלמתי עליו.
חלום אירוטי במיוחד.
רגע
מה אני עושה פה?!
״איך לעזאזל הגעתי לכאן?!״ צרחתי באימה, וכל הזכרונות של 24 השעות האחרונות נפלו עליי במכה הרסנית.
אוי ואבוי
מה אם...
זה לא היה חלום?
חרדה החלה להציף אותי.
ריילן כנראה ראה זאת על פניי כי ישר כשקלט את השינוי במצב הרוח שלי הוא מיהר להגיע אליי.
״היי, אני מבטיח שלא קרה כלום,״ הוא מיהר להרגיע.
הרגשתי את ההקלה שוטפת אותי אבל עדיין נשארתי דרוכה במקומי על הרצפה, והמתח עדיין אפף את גופי.
״אני הרבה דברים, חתיך, לוהט הורס-״
״וצנוע.״ קטעתי אותו. חיוך יפהפה ועוצר נשימה נמרח על פניו.
״אבל אני לא אנס.״
נשמתי בחדות כשהמילה יצאה מפיו.
״התעלפת במסעדה, אז לקחתי אותך לכאן. את כרגע נמצאת בחדר שלי באחוזה,״
אחוזה?
״את כלכך חמודה כשאת ישנה,״ הוא מלמל בקול שבקושי נשמע, כך שהתחלתי להאמין שכבר דמיינתי את זה.
הייתי מבולבלת.
״תשמעי, אני יודע שאנחנו נמצאים במצב... לא נוח כרגע,״
״נמאס לי להכחיש את זה בפני עצמי, אני רוצה אותך. ואני יודע שגם את רוצה אותי,״
״פאק, אני רואה את זה בעיניים שלך.״
לא היה טעם להכחיש את זה, אז נשארתי בשקט, וזה רק הלהיב את תגובתו.
״את יודעת טוב בידיוק כמוני שמה שהצעתי שם במסעדה... אנחנו צריכים את זה. אנחנו צריכים אחד את השנייה, גם אם זה ללילה אחד. אני מבין שאת לא בנוייה למערכת יחסים ובטח שלא כזאת של נישואים, וגם אני. אז בעצם... למה לא?״
לא משנה כמה קשה היה לי להודות בזה אפילו בפני עצמי,
הוא צדק.
אולי זה מה שהיינו צריכים.
לילה אחד, כדי להיפטר מכל המשיכה הזו.
מצד אחד, רציתי להתמסר לגבר הזה ולתת לו את כל כולי, אבל הצד השני אמר לי שזו טעות. שאני אתחרט על זה אחר כך. שאסור לי לתת ככה את הפעם הראשונה שלי כאילו הייתה חסרת ערך עבורי, כי בשיא הכנות, היא לא.
זו הסיבה שבגללה הגעתי לגיל 20 בלי שום ניסיון מעברי.
שמרתי את עצמי, יותר ממה שהייתי מוכנה להודות. חיכיתי לבן אדם הנכון במשך כל חיי.
נראה שזה לא היה מספיק,
אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את האומץ להנהן בראשי.
״אני מבינה.״
הוא הביט בי במשך רגע אחד שהיה נדמה כמו נצח, ואז הנהן גם הוא.