אולי זה היה צריך לקרות

פרק 8

ורוניקה:
פאק.
שנינו שוכבים אחד ליד השני בשקט
רק הנשימות הכבדות שלנו נשמעות ברחבי החדר
בחיים שלי לא הייתי במצב כלכך אינטימי, לעזעזל בחיים שלי לא גמרתי ככה ממישהו וזה היה רק חיכוך
משהו כלכך לא בסדר איתי
ההשפעה שלו עליי חזקה מידי
אני מרגישה בעננים אבל מהר מאוד נפלתי אל הקרקע חזרה
מה לעזעזל עשינו
אני רוצה להאשים את האלכוהול אבל לא שתיתי בכלל, שתיתי קוקטייל ללא אלכוהול
פאק.
לפתע לוקה מסתובב ועולה מעלי חזרה ומסתכל לי בעיניים
״את שלי מעכשיו קטנטונת, לא נראה שתצליחי להשתחרר ממני״
הוא שותל נשיקה קטנה על שפתיי ומתרומם
אני עדיין קפואה במקום ומעכלת את מה שאמר
מה זאת אומרת שלו?
הוא כאילו קרא את המחשבות שלי ואומר
״ורוניקה אני לא אחליט ולא אכפה עלייך כלום אף פעם אבל מה שקרה כאן בחיים לא יהיה סטוץ, את ואני בחיים לא נהיה סטוץ. את שלי ואף אחד אחר לא ייגע במה ששלי״
אני מתרוממת ועדיין שותקת
״קדימה בואי נלך לפני שלא יבינו לאיפה נעלמנו, תקחי את הזמן לחשוב תחזירי לי תשובה מתי שתהיי בטוחה״ הוא מציע לי את ידו תוך כדי קריצה
אני לוקחת את ידו ואנחנו חוזרים אל המועדון אני מזהה את ליאנה מרחוק וכמעט רצה אליה
אני לוקחת את ידה ומושכת אותה אל הבר
״וואו מה קרה?״ היא שואלת בקול שיכור
״אני צריכה אלכוהול.עכשיו״
״וווהוווו״ ליאנה מצחקקת מאחורי
אני צריכה הרבה אלוכוהול

הבוקר הגיע, קרני השמש מאירים עלי פניי ואיכשהו אני במיטה
לא ידעתי איך הגעתי לפה אחרי ששתיתי חצי בר לא זכרתי איך קוראים לי
שיערתי שזה לוקה אחראי לשלומי
פאק לוקה
התרחישים של יום קודם חוזרים כפלאשבק
כל נשיקה
כל נגיעה
כל רגש
ותחושה חמימה עם חיוך עולה על פניי
איזה רכיכה
יחד עם הנגיעות אני נזכרת במילים
הוא רוצה אותי
״את שלי ואף אחד לא נוגע במה ששלי״
הוא רוצה אותי כמו שאני רוצה אותו
אני מתרוממת לישיבה ומרגישה כאב ראש חזק המבשר לי את כמות האלכוהול ששתיתי אתמול
אני מסתובבת לקום ואז רואה כוס מים עם 2 כדורים ופתק
״מקווה שנהנת אתמול קטנטונת״
רק לוקה קורא לי ככה
זה מעלה לי חיוך גדול יותר על הפנים ומאשר את החששות שלי
אני רוצה את זה
לפחות לנסות
בלי לחשוש על מה יכול לקרות
אני לא רוצה להתחרט על זה שלא הייתי אמיצה מספיק
אני עושה את ארגוני הבוקר שלי ועוברת ליד החדר של ליאנה לבדוק לשלומה
גופה עטוף בשמיכה ומאשר לי שהיא עוד עמוק בשנתה
אני יורדת למטה אל המטבח כשאני מגיעה אל סוף המדרגות אני רואה את דיאגו ולוקה בדיוק נכנסים
הם מזהים אותי ומחייכים אליי
״בוקר טוב ניקה. אני מנחש שליאנה ישנה עדיין״ דיאגו אומר
״בוקר דיאגו. וברור מה נראה לך שהיא תתעורר לפני אחת בצהריים״ הוא צוחק ואז עובר לידי ומניח נשיקה קצרה על ראשי
לוקה ואני מסתכלים אחד על השני בעיניים לא מעיזים לנתק קשר עין
החיוך שלי רק גדל וכך גם שלו
דיאגו צוחק מהצד מהסיטואציה ״אוקיי אני אלך מפה יותר מידי מתח באוויר״
אני מגחכת וברגע שהוא הולך אני רצה וקופצת על לוקה בחיבוק
הוא מגחך ותופס אותי חזק יותר
״שלי קטנטונת, רק שלי״ הוא לוחש לי
אני מרימה את ראשי עם מבט אמיץ ומלא ביטחון ואומרת
״זה אומר שגם אתה רק שלי קאפו, רק שלי!״ אני מצביעה עם האצבע אליו
הוא מחייך ומושך אותי לנשיקה שמסכמת את כל הרגשות וכל המילים שיש לנו עוד להגיד
מי ידע שהקאפו האכזרי של ניו יורק יהיה כל רגשני ויהיה כלכך שלי
אנחנו מתנתקים מהנשיקה מתנשפים
״האם תצאי איתי לדייט היום בערב קטנטונת?״
אני עושה את עצמי חושבת ובאה לענות כשהוא עוקף אותי ואומר
״סליחה אני אהיה יותר ברור, את באה איתי לדייט היום, תהיי מוכנה ב20:00״
והוא חותם את השיחה בנשיקה סוערת