(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

עייף.

גיא

גיא חדד, שמחים להודיעך, עברת בהצלחה מבחן נהיגה מעשי, ניתן לקבל היתר/רישיון נהיגה: באחד ממשרדי הרישוי/ מכונת הרישיומט.

סוף כל פאקינג סוף. כבר נלחצתי שנהגתי גרוע (שוב).
החזרתי את הטלפון לכיס. הייתי באמצע לשבת בחדר שלי ולבהות בפונקציות המעריכיות שאני אמור לנסות לפתור אבל קצת הרבה אין לי כוח, ואז נזכרתי שצריך גם להגיש מטלה באזרחות לפרויקט ואיבדתי את זה סופית, אז בסיבוב חלק על הכיסא זינקתי למיטה, נשכבתי ושלפתי את הטלפון מהכיס.
''5 דק ואחזור ללמוד'', אמרתי לעצמי, בידיעה מוחלטת שזה לא יקרה ואז אשב עד 2 בלילה לנסות לעשות את זה.
נכנסתי להתראות באינסטגרם ולאט לאט הגבות של התרוממו. מי היה מאמין, איתמר מהטסט, בכבודו ובעצמו, אדון כל היבשים, עשה לי לייק, ולעוד תמונה מלפני שנה, כלומר, הוא עשה לי סטוק. נכנסתי גם אני לפרופיל שלו. 0 פוסטים, כמובן. הגדלתי את התמונת פרופיל שלו, הוא ישב על אבן על החוף,  השיער הבהיר שלו מתבדר והוא נשען אחורה עם הידיים. כמה אופייני.
נכנסתי לDM.
Guy.guyy: עושה לי סטוק?
תוך כמה שניות הוא היה על מצב typing
Itamarbnd7: לא. טעות.
Guy.guyy: (;כן... בטח.. אגב, אני מחכה לתשובה
Itamarbnd7: אה, זה
Itamarbnd7: מסתבר שעברתי
Guy.guyy: ידעתי! אתה סתם בכיין.
Itamarbnd7: לא.
Guy.guyy: כן. בטח אתה מהאלה שבוכים על 80 בבגרות.
Itamarbnd7: עוד לא הייתה לי בגרות בשביל לבדוק..
Guy.guyy: אני תוהה אם זה המצב הציני שלך או לא
Itamarbnd7: תתהה.
Guy.guyy: תוהה. אגב, גם אני עברתי, תודה ששאלת
Itamarbnd7: ברכות

לא הצלחתי לחשוב על משהו שנון להגיב אז המבט שלי ריחף על הטלפון ובטעות ראיתי מה השעה, וקלטתי שאני מאחר לאימון כדורסל. שיט
קפצתי מהמיטה, החלפתי בגדים בשניות, תפסתי את התיק של האימון וטסתי מהבית.

''חדדדד'', שמעתי צעקה מרוחקת מהמגרש ודמות רצה לכיווני. זיו.
המשכתי ללכת באדישות, והוא התקרב והתקרב עד שזינק עליי.
''עברת?? עברת????" הוא שאל בקול מרוגש
''לא,'' אמרתי והשפלתי את הראש שלי כדי להסתיר חיוך.
הוא התרחק טיפה ונראה כאילו הכו אותו בראש.
''אוי'', הוא התחיל.
''סתם צוחק, אחי,'' גיחכתי ונתתי לו טפיחה על הכתף.
''מטומטם!" הוא אמר. ''נגמרו לי כבר כל המילות נחמה.''
הבאתי לו כאפה בעורף.

***
נרגעתי במקלחת והרפתי את השרירים שנתפסו לי אחרי האימון, ואז נלחצתי בחזרה כשנזכרתי ברשימת מטלות שיש לי לעשות. יצאתי באיטיות עצובה מהמקלחת, התארגנתי לשינה והתיישבתי עם המטלה באזרחות ובהיתי בחומר הכתוב. לתמלל..ראיון..
טיפ ממני- לא שווה להיות מחוץ לעניינים כשמדובר בעבודה בקבוצות, כי מסתבר שאם אתה לא נלחם בעוז על תפקיד קל, אתה נדפק, הרי לכם.
נאנחתי ושלפתי את הלפטופ מהמגירה, הפעלתי את ההקלטה של הראיון והתחלתי פאקינג לתמלל.

השעה כבר הייתה 4 לפנות בוקר, ראיתי שחור, אבל היה ראיון מתומלל.
''זמן לישון,'' מלמלתי לעצמי, טרקתי את הלפטופ והנחתי על הרצפה ליד המיטה, ובעיינים חצי עצומות חיברתי את הטלפון למטען וקרסתי על הכרית.
***

אשמח אם תצביעו ותגיבו, או אולי תשתפו לכאלה שאוהבים לקרוא🌞