(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

גוש לחץ.

היי, עמדתם יפה מאוד ברף הצבעות, אז הנה לכם הפרק🌞
ואגלה לכם סוד- יש לי עוד 2 פרקים קדימה מוכנים😄
מטרת הצבעות נוספת בסוף הפרק. תהנו❤️

איתמר

11:00. הצלצול שמבשר על סוף ההפסקה נגמר, ואני דידיתי לכיתה עם בחילה עצומה. השעון של גיא הרגיש כבד על היד שלי.
בחיים שלי לא רימיתי במבחן. אף פעם.
נשמתי נשימות עמוקות והתיישבתי במקום. הלב שלי דפק על 200 בערך ופרקי אצבעותיי הלבינו מהאחיזה החזקה שלי בשולחן.
לנשום...לנשום..הזכרתי לעצמי. זה רק מתכונת. רק מתכונת. זין.

קיבלנו את המתכונות. עברתי באיטיות על השאלון, שאלה ראשונה, אני יודע. הלאה.
את רוב השאלות ידעתי. אבל היו 3 שלא היה לי שמץ של מושג איך להתחיל לענות עליהן בכלל.

פזלתי לאורי, המורה. הוא היה עסוק בטלפון שלו.
הוצאתי עט שחור באיטיות מהקלמר, כתבתי את השאלות בקצרה, תוך כדי שאני מביט עליו כל דקה כדי לראות שהוא לא שם לב, הורדתי את השרוול של הסוודר שיכסה את היד שלי, והתחלתי לכתוב על הדף את התשובות לשאלות שאני כן יודע.

11:35. בלעתי את הרוק שהצטבר לי בפה מלחץ ופניתי לאורי. ''אני..יכול לצאת לשירותים?" פלטתי.
הוא מצמץ.
''צא,'' הוא החווה עם היד שלו לדלת.
''תודה,'' התנשמתי ונמלטתי מהכיתה.
רצתי לשירותים בקומה השניה, ובדרך נתקלתי בעוצמה במישהו. הוא תפס אותי במרפקים ויישר אותי.
''זהירות, ילד לחץ'' גיא קרץ אליי.
''אה, זה אתה. תודה.''
''אלא מי?"
''לא יודע,'' מלמלתי בהיסח דעת והפשלתי את השרוול שלי.
''תעזור לי,'' התחננתי בלחץ.
הוא הסתכל על המסדרון.
''שלא יראו אותך,'' הוא אמר והניח יד על הגב שלי ונכנס איתי לשירותים. (הערת כותבת: וואי זה סאס רצח- אני הייתי חושדת. ולא בזה שהוא מעתיק.😳)
הוא שלף את הטלפון שלו מהכיס ופתח את הקובץ של הסיכומים.
''שוט,''
חטפתי את הטלפון מהיד שלו וגללתי באטרף בכל הסיכומים.
''היי, איתמר,'' הקול שלו קצת עורר אותי. ''תנשום.''
''אני מנסה,'' התפתלתי.
הוא הרים גבה ונשען על השיש. ''הכל בסדר, טוב?" הוא אמר בזהירות. ''זה מתכונת. ולפי מה שכתבת על היד את השאר אתה יודע, אז אתה תיהיה בסדר, טוב?"
נשמתי שוב והנהנתי.
''כן, תודה.''
''בכיף.''
המשכתי לקרוא את החומר שלא ידעתי, ווידאתי שלא שכחתי כלום והחזרתי לו את הטלפון.
''תודה, אני חייב לך מלא.''
הוא חייך בחמימות ונעץ לי אצבע בצלעות. ''תודה לי בזה שתפסיק להיות גוש לחץ.''
''אני מנסה!"
''תנסה חזק יותר,'' הוא העביר לי יד בשיער כמו שהוא עושה תמיד(וכמו שאני קצת אוהב). הרגשתי שאני מתחיל להאדים שוב.
''אני חייב לחזור לכיתה,'' אמרתי והקול שלי יצא טיפה נמוך. ''תודה שוב, נתראה.''
הוא הצדיע.

הצלצול נשמע ברגע שהנחתי את העט והתמתחתי.
זה לא היה כזה מחריד כמו שחשבתי שיהיה.
הגשתי את הטופס לאורי ויצאתי מהר מהכיתה. קמתי לשירותים ושפשפתי את היד שלי בחזקה, להוריד את כל הסימנים. לעזאזל.
***