(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

שלושארבע ו-

היייי, רק רוצה להגיד תודה רבה על כל ההצבעות והתגובות, זה ממש ממש מדהים ואני אוהבת אתכן כלכךךך
יאללה, מטרה בסוף הפרק. תהנו!

גיא

איתמר עמד נרעש מול הדלתות המסתובבות.
''קדימה, מה קפאת, תתקדם,'' הנחתי יד על הגב שלו ודחפתי אותו קלות לכניסה.
ניגשנו לדלפק הקבלה ושלפתי את הטלפון שלי, כדי להראות לפקידה שם את ההזמנה שהזמנתי לפני יומיים.
''קומה 11, נכון?" היא שאלה בקול משועמם.
''כן,'' אמרתי בקול חסר סבלנות.
היא הושיטה לי מעטפה עם 2 כרטיסים. ''ארוחת בוקר מ07:00 עד 11:00. המעליות משם.''
''תודה,'' אמרנו לה ביחד.

נכנסתי איתו בחיוך למעלית של המלון, ואיתמר כיתף את תיקו, נשך את השפתיים שלו והסתכל סביבו בהתפעלות. הוא כל-כך יפה, לא יכולתי להפסיק לחייך.
''איתמר,'' אמרתי, והקול שלי יצא נמוך מהרגיל. ''מזל טוב. פאקינג בן 17.''
הוא חייך את החיוך הזה שלו, עם הגומות בצדדים, שהלוואי והוא היה מראה לי יותר.
''תודה, גיא.''
''אל תודה לי,'' קטעתי אותו.
הוא צמצם עיינים. ''בטח שכ-''
התקרבתי אליו והשתקתי אותו בנשיקה, הוא התנשם. התנתקתי ממנו. ''ככה יותר טוב,'' קרצתי.
הלחיים שלו האדימו, הוא הסתכל עליי עם עיינים בורקות והעביר את קצה הלשון על השפה שלו, פאק.

הגענו לקומה שלנו, בלי מילים תפסתי אותו במרפק וגררתי אותו עד לדלת 1106, שלפתי את הכרטיס שהפקידה הביאה לי מהכיס, פתחתי את הדלת והכנסתי אותו לחדר, נכנסתי אחריו וזרקתי את התיק שלי. הוא כבר הניח בעדינות את שלו ברצפה. הנחתי 2 ידיים על הכתפיים שלו והצמדתי לקיר שליד הדלת, וריסקתי את השפתיים שלנו, לא יכולתי לחכות. עליתי עם הידיים שלי לעורף שלו והטיתי את ראשי ככה שהעמקתי את הנשיקה, והוא תפס בשולי הקפוצון שלי וקירב אותי אליו, לא שהיה צורך.
שברתי את הנשיקה כדי לנשום קצת וחייכתי אליו. הוא הסמיק.
''לא יכול להתאפק אף פעם, מה?" הוא פלט בקול מחוספס.
''לא כשזה נוגע אלייך,'' בלגנתי את השיער שלו כשהוא הרים את התיק שלו וזינקתי על המיטה.
''אעכ, כוסעמק'', גנחתי. כשכל השרירים שלי נרפו בבת אחת ברגע שנשכבתי.
הוא עמד בגבו אליי והתחיל לסדר את הדברים שלו בארון. קמתי באיטיות, תפסתי אותו במותניים ומשכתי אותו אליי.
''תסדר אחר כך,'' מלמלתי לכתף שלו. ''אני יודע שזה מפריע לך. אבל בוא נצא לטייל קצת.''
הוא סובב את מבטו אליי וראיתי בעיינים שלו שזה מפריע לו, ראיתי את ההתלבטות. לא לחצתי עליו, חיכיתי.
''בסדר,'' הוא נאנח לבסוף.
חייכתי חיוך ענק.
***
הלכנו בשדרות ממילא והתיישבנו על מדרגות האבן, כשכל אחד אוחז בידו גלידה.
''אני מת על ירושלים,'' אמרתי בגאווה.
''יותר מידי אנשים,'' איתמר מלמל ועיקם את מבטו בדיוק כשאמרתי, ''המון אנשים מעניינים.''
הבטנו זה בזה ופרצנו בצחוק.
אני אוהב לראות אותו צוחק,  חשבתי לעצמי. איך שהגומות שלו מפציעות בשניה, איך העיינים שלו מתמלאות בחום ומתכווצות תחת לחייו העדינות. אני אוהב את הדרך בה הוא מטה את ראשו אחורה וככה אני יכול לראות את הצוואר שלו. לעזאזל,  גנחתי בתוכי. הייתי משלם בשביל לקבור את הפנים שלי בזה הרגע בצוואר החלבי והעדין שלו. הייתי גורם לו להיות אדום בתוך רגע.
הוא היה באמצע לאכול את הגלידה שלו כשהוא הפנה את עיניו אליי.
''אתה בוהה,'' הוא קבע.
''נכון,'' אישרתי. ''אסור לי להסתכל על חבר שלי?"
הוא הסמיק וכיסה בכף ידו את פניו.
''לא,'' אמרתי, אחזתי בפרק ידו והורדתי את היד שלו. ''אתה מסתיר לי.''
הוא האדים אפילו עוד יותר.

המשכנו לטייל, בדקנו אוזניות חדשות שהגיעו לחנויות, עצרנו בחנות ספרים ובאנו לפנות לכיוון המלון חזרה כשראיתי בחור עם ג'ינס מרוטים, סנדלי שורש, ציצית ארוכה ופוני מדובלל שיוצא מכיפה ארוגה גדולה.
הנחתי יד על כתפו. ''נוה!"
הוא הרים את עיניו וחייך בשמחה. ''גיא!"
התחבקנו. ''מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו.
''בעיקרון אני בישיבת הסדר,'' הוא ענה. ''אבל עוד חודשיים הגיוס אז אני כל הזמן מסתובב להסדיר דברים.''
''יפה,'' התפעלתי.  ''זה איתמר,'' אמרתי והחוויתי עליו, שעמד מאחוריי והיה נראה קצת מובך.
''היי,'' נוה חייך בחום והושיט את ידו ללחוץ את של איתמר.
''ומה אתה עושה כאן?" נוה שאל אותי בהתעניינות.
''טיול לכבוד היום הולדת שלו,'' הסברתי והצבעתי על איתמר.
''מזל טוב!" הוא אמר וטפח על שכמו.
''תודה,'' איתמר חייך בביישנות.
''טוב,'' נוה הציץ בשעונו. ''אני חייב לזוז.'' ואז הוא טפח על כתפי ואמר שהתגעגע אליי וצריך לארגן מפגש, אני הוא ואדיר. הסכמתי איתו וקבענו לדבר מאוחר יותר.

''זה נוה מהמחנה קיץ?" איתמר שאל אותי.
''כן,'' אמרתי לו. ''אחלה נוה.''
''המ,'' איתמר המהם ושקע במחשבות.
''על מה אתה חושב?" שאלתי אותו.
הוא הסמיק והתנער. ''כלום,'' הוא פלט.
לא הצקתי לו לגבי זה למרות שהסתקרנתי.
נכנסו חזרה לחדר שלנו והוא יצא למרפסת להוריד את הנעליים שלו.
''איתמר!" צעקתי אליו תוך כדי שהוצאתי את הבגד ים מהתיק שלי שלי.
''הא?"
''שים בגד ים, עולים לבריכה למעלה.'' אמרתי לו תך כדי שהורדתי את החולצה שלי.
''ואם היא מלאה בחרא?"
''היא לא, היא לא. סמוך עליי.''
הוא עיווה את פניו בספקנות אבל בכל זאת החליף לבגד ים.
סיימנו להתארגן, תפסנו מגבות, ועלינו לקומה העליונה.

נכנסנו לאיזור המקורה, מביטים סביבנו בהתפעלות. הבריכה נצצה סביב רצפת עץ, התאורה הייתה ירקרקה ומעומעמת ולא היו סביבנו אנשים שזה היה פלוס ענק.
''וואלק, יפה כאן,'' אמרתי.
''אאהא,'' איתמר הסכים איתי, בוחן את הבריכה עצמה.
נעמדתי מאחוריו, מסתכל גם על הבריכה.
''מעולה,'' אמרתי וקפצתי ישר לתוכה.
המים היו קרירים אבל לא קפואים, וגם לא כאלה עמוקים. כשהוצאתי את ראשי מהם, איתמר עמד בחצי חיוך ושילב את ידיו.
האור הירקרק השתקף על כתפיו הבהירות וזה גרם לפה שלי להתייבש.
''בוא הנה,'' קראתי אליו בצרידות.
הוא גלגל את עיניו והתיישב על שפת הבריכה, טובל את רגליו. שחיתי אליו וכרכתי את ידיי סביב מתניו.
''גיא,'' הוא אמר בקול מזהיר. ''שלא תע-''
''שלושארבעו-'' אמרתי במהירות ומשכתי אותו איתי למים.
הוא הרים את ראשו וניער את שיערו הבלונדיני, ואז התיז עליי מים בכעס מעושה.
''ככה?" צחקתי. ''אין בעיה.'' והתכוננתי למלחמה.

✨✨✨✨✨
נהנתן? מקווה שכן🫶
מטרה לפרק הבא: 865.
כמו ששמתן לב, זה ממש קטן עליכן✋😭
אוהבת מלא מלא מלא מלא