(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

''תודה, אלוהים.''

היי לכםם🤍
סליחה על העיכוב, אני יודעת שעקפתם את המטרה ממזמן, פשוט היה לי יום עמוס ורק עכשיו התפניתי לסיים לכתוב ולפרסם.
רוצה להגיד לכם שכל הצעה ותגובה שלכם פשוט מרגשת אותי בטירוף שאין לכם מושג בכלל, וזה אשכרה הזוי שיש אנשים שקוראים את החרא שלי. אז תודה לכם ועליכם💖
יאללה, אפסיק לחפור. מטרה בסוף הפרק.

איתמר

ישבנו ישיבה מזרחית זה מול זה, והעיינים שלי התרחבו יותר ויותר ככל שגיא המשיך בסיפור שלו.
''איזה חרא,'' פלטתי לבסוף.
''נע, זה בסדר. אני כבר לא כועס.'' הוא הניח יד על ברכי. ''אתה גם לא צריך.''
''מתי הפסקת לכעוס?"
''סוף יא', בערך.''
''וואו,''
הוא הרים את גבתו. ''תוריד את המבט הזה מהפנים שלך.''
''איזה מבט?"
''נו, נו, אתה יודע, הנדהם הזה.''
''אין לי שום מבט נדהם,''
הוא חייך וקרץ. ''אתה טוען שאני מדמיין?"
''אכן כן.''
''חבל ממש,'' הוא אמר וזייף אנחה, ואז הוא פשוט תפס אותי במתניים ומשך אותי לשבת עליו, עם הגב אליו. הוא השעין את סנטרו על כתפי.
שילבתי את אצבעותיי בשלו והרגשתי את הלב שלי מאיץ.
''איתמר,'' הוא הניח נשיקה קטנה על צווארי. ''ההורים שלך יודעים?"
נאלמתי לרגע. ''לא.''
''חברים?"
''לא."
''אף אחד, אז?"
''כן.''
''ממ'', הוא מלמל לצווארי.
''אתה רוצה לספר?" הוא שאל אחרי כמה דקות.
''אולי לשירי והראל בזמן הקרוב,'' אמרתי. האמת שחשבתי את זה לעצמי כבר כמה זמן.
''ממ, אוקיי,'' הוא המשיך לדבר לצווארי, מה שהעביר בי צמרמורת חדה.
''רוצה שאני אספר לזיו ואתה להראל באותו היום?" הוא שאל. ''נעשה את זה שלב-שלב.''
''אפשר.'' עניתי. ''מתי?''
''רביעי הזה?"
''למה דווקא רביעי?"
הוא חייך לכתפי. ''יש לי אימון, יהיה לי קל לגרור את זיו אחריו.''
''אוקי,'' הנהנתי. יש לי שלושה ימים להתכונן. ''אני אספר להראל, ולשירי כשהיא תצא לשבת בבית.''
''תודה,'' הוא אמר והידק את אחיזתו בי, כששפתיו התחילו לשוטט על צווארי. רציתי לשאול אותו על מה הוא אומר תודה, אבל כבר איבדתי את היכולת לדבר תחת מגעו.

***

''הראל,'' אמרתי לו ברביעי בבוקר. ''נצא היום אחרי הלימודים לאכול משהו?"
הוא הפנה אליי מבט נדהם.
''וואוו, במה זכיתי?"
''שתוק,'' גלגלתי את עיניי והתיישבתי ליד השולחן, מוציא את ספר מתמטיקה.

התיישבנו על ספסל בפארק שליד התיכון, עם שקיות ציפס בידינו.
דיברנו על הלימודים, על ילדה שהראל התחיל איתה ועל תחפושות אופציונליות לפורים.
''מריו ולואיג'י,'' הוא דחק בכתפי. ''זה גאוני.''
גלגלתי את עיניי. ''כולם מתחפשים למריו ולואיג'י. אני חושב שיהיה גאוני להתחפש דווקא לחבר'ה מSabway surfers.''
''נע,'' הראל אמר. ''מסובך מידי.''
''אתה אידיוט,'' ציינתי. ''זה רק ג'ינס וחולצה לבנה, מקסימום קפוצ'ון. וכובע שנדפיס עליו את הסמל של המשחק.''
הוא חשב על זה רגע. ''אתה צודק בעצם.''
''אני לרוב צודק, ובטח כשזה ויכוח מולך.''
''ילד מחריד.''
''תודה.''
סיימנו לאכול.
עכשיו. דחקתי בעצמי. זה או עכשיו או שאני לא אצליח לספר לו. וחוץ מזה, הבטחתי לגיא.
כחכחתי בגרוני. ''הראל-'' התחלתי, שוקל איך להתחיל את זה.
''כן?"
''אני חושב שאני אוהב גם בנים,'' הקאתי את המילים החוצה.
לכסנתי את מבטי אליו, מצפה לתגובתו.
הוא הצמיד את כפות ידיו אחת לשניה, הפנה את מבטו לשמיים ולחש ''תודה, אלוהים.''
מצמצתי בחוסר הבנה. ''תגיד לי, אתה דפוק?" שאלתי אותו.
הוא הסתכל עליי והסביר. ''התערבתי עם יערה,'' הוא אמר באושר.
עדיין לא הבנתי.
''מה?"
''היא התעצבנה שאתה לא יוצא איתה, אני אמרתי לה שאתה בטח מעדיף בנים והיא אמרה שאני ממש טועה אז החלטנו להתערב. תכננו בכלל לשאול אותך את זה ישירות בחודש הקרוב, אבל הקדמת אותנו- ופאקינג 200 שקל!" הוא הוסיף את המילים האחרונות בזעקת שמחה, ואז תפס בשני צידי פניי ונישק אותי באגרסיביות בראש. ''תודה איתמר,'' הוא כמעט בכה מאושר.
עדיין הייתי המום.
''לא אכפת לך?" שאלתי.
הפעם היה תורו לא להבין. ''אכפת לי? לא, למה שיהיה אכפת לי?"
הקלה עצומה התפשטה בתוכי.
''אני יודע שאתה רוצה את הכסף, אבל אל תגיד כלום ליערה, אוקיי?"
''אל תדאג,'' הוא טפח על שכמי, עדיין בהייפ מהכסף. ''אבל איתמר,'' הוא אמר פתאום, רציני. ''כמה זמן אתה יודע? ולמה לא אמרת כלום עד עכשיו?"
נאנחתי. ''אני חושב שאני יודע כבר מאיזור ינואר כזה. ואני עם מישהו כבר כמעט חודש.''
''אתה עם מישהו?" העיניים שלו נפערו. ''אפילו אתה בזוגיות לפניי,'' הוא הוסיף בקול יללני.
''אפילו אתה?'' הרמתי גבה.
הוא התעלם ושקע במחשבות, עד שהוא הקיץ מהן בבת אחת.
''אני חתיך בעינייך?" הוא שאל אותי פתאום.
רציתי לדפוק את הראש שלי בקיר ממבוכה.
סרקתי אותו. ''לא.''
הוא הנהן. ''בטח הטעם שלך גרוע.''
''נעע, הוא מצוין.''
הראל הנחית מכה על הספסל. ''מי זה?" הוא תבע לדעת. ''מי יותר חתיך ממני?''
גיחכתי. ''לא רק הוא. הרבה אנשים. ראיין ריינולדס למשל.''
הראל נאנח. ''ראיין ריינלודס הוא אליל הנשים והגברים כאחד, אני לא מתחרה אפילו. אבל אל תתחמק. מי זה?"
''אני אגלה לך בהזדמנות,'' אמרתי לו.
''אני כבר אגלה לבד''.
''נראה אותך.''
''זו לא צריכה להיות בעיה,'' הוא אמר יותר לעצמו.
''בהצלחה,'' אמרתי ביובש ולחצתי על כתפו.
***

איתמר: אמרתי להראל!
גיא: נויססס. איך היה?
איתמר: ממש בסדר. אני אסביר כשניפגש, אתה רוצה אחרי האימון שלך או כבר מחר?
גיא: אני ממש שמח לשמוע🤙 ולגבי היום, נראה איך ילך עם זיו ואעדכן אותך.
איתמר: יו, נכון. בהצלחה.
גיא: תודה❤️
✨✨
נהנתן? (זהו אני עוברת לדבר כאן בלשון נקבה כי רוב הקוראות בנות ומוזר לי לכתוב בלפ זכר דיי)
מטרה לפרק הבא, 585. קטן עליכן:)
והממ בקשה קטנה.
מי שטובה בלכתוב תקציר, אני ממש אשמח אם היא תכתוב לי לספר הזה. אפשר לקחת חלק קטן ולצטט אותו שם, או פשוט לכתוב תקציר כזה כי אני פשוט מחרידה בתקצירים.  אזז למי שיש כוח ויכולת, אשמח אם תשלח לי לפרטי תקציר. תודההה🤍🤍🤍