(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

אנחנו

יאא, כל הכבוד, הגעתם שוב למטרה מהר מידי.
אז הנה הפרק כמו שהבטחתי- הפעם בהחלט תהנו🤙
בלי חפירות מיותרות- מטרה סוף הפרק.
אגב, ממליצה ממש לשמוע את השיר עם הפרק.

איתמר

יצאתי מפהק מהכיתה, כשהרגשתי יד תופסת אותי במרפק והבל פה חם מכה באוזני.
''בוא, עכשיו.''
''גיא, מה?'' לחשתי.
הוא התעלם וגרר אותי היישר לשירותים, ניסיתי להשתחרר כדי להסתכל על הפנים שלו, אבל הוא תפס אותי חזק מידי.
הוא סגר את הדלת והתקדם תוך כדי שהלכתי אחורה ונתקלתי בקיר. הוא התקרב אליי ורכן למטה כך שהיינו ממש אף אל אף.
כמעט התחלתי לבכות בגלל מה שהשתולל לי בבטן. הלוואי וזה היה מפסיק.
''איתמר.'' לא עניתי אבל השפלתי את מבטי לריצפה. הוא שלח את היד השניה שלו ונגע באצבעות שלו בסנטר שלי ויישר את פניי.
הרגשתי חשמל עובר לי בכל הגוף.
הוא העלה את היד שלו ללחי שלי והמשיך להסתכל.
''מה אתה רוצה?" פלטתי בקושי, הרגשתי את הלחיים שלי לוהטות, והקול שלי היה נשמע מוזר.
''כלום,'' הוא התרומם טיפה ורכן לאוזן שלי. ''רק להמשיך את מה שעצרנו אתמול.''
''מ-מה''. הלב שלי פעם כמו מטורף. יכול להיות שהוא רצה את זה?
''מה ששמעת.'' הוא לחש בצרידות. ''אתה לא יכול לעשות כזה דבר, לברוח, ולצפות שלא אגיב. ועוד איזה דבר. וואחד דבר.''
''גיא, אני כל-כך מצטער,'' אמרתי. ''לא הייתי צריך לעשות כלום בלי-''
הוא הידק את האחיזה שלו בסנטר שלי ומשך אותי אליו, הרגשתי את השפתיים שלו על שלי, לוחצות חזק ותובעות. ובאותה מהירות שהוא נישק אותי, ככה הוא התנתק. ''שלא תעז, אפילו לא בצחוק, שמעת?" הקול שלו היה צרוד ונמוך והעיינים כהות מהרגיל.
חשבתי שאני עומד לקרוס מעומס רגשות, הידיים שלי רעדו וקיבלתי פיק ברכיים. לפני שקרסתי הוא שחרר את היד שהצמידה את היד שלי לקיר וכרך את היד שלו סביב המותניים שלי כדי לייצב אותי. הוא העביר את היד השניה קצת למעלה מהעורף והצמיד את המצח שלו לשלי. ''אין לך פאקינג מושג מה זה עושה לי,'' הוא לחש. בקושי הקשבתי, הקול שלו העביר בי צמרמורת מפחידה. רק יכולתי להנהן בקושי ולנסות לקרב את הפה שלי אליו עוד קצת, הייתי חייב עוד מזה. הוא חייך חיוך קטן ולכד את השפה התחתונה שלי בין שיניו. הוא נתן לה נשיכה קטנה, ואז עבר עם הלשון שלו על השפה העליונה ושוב הצמיד את השפתיים שלנו. הושטתי את אחת הידיים שלי ואחזתי בזרועו חזק, תוך כדי שהוא משחרר את הפה שלי ויורד עם הפה שלו לכיוון הלסת והצוואר שלי. היד שלו שאחזה בעורף שלי משכה את הראש שלי בעדינות אבל בהחלטיות אחורה, והוא עבר לנשק ולהשאיר סימנים בעוד איזורים על הצוואר. התחלתי להתנשם בכבדות, הלב שלי פעל על 100 ובכללי הרגשתי בעולם אחר. הוא נישק את הסנטר ואת קו הלסת, וחזר לנשק את הפה שלי, נשיקות קטנות ועדינות על השפתיים, תוך כדי שידיו מלטפות את מתני.
לא קלטתי בכלל שאנחנו בשירותים של התיכון, עד שהוא הפסיק. כנראה שהמבט שלי היה כל-כך נזקק
שהוא רק רכן ללחוש לי באוזן, ''עכשיו תבין איך הרגשתי אתמול. חייב לזוז. המשך יבוא''. ויצא מהשירותים.
נשענתי מסוחרר על הקיר והצצתי על עצמי דרך המראה מזוית העין. השיער שלי היה פרוע, השפתיים נפוחות מידי והלחיים סמוקות. הצוואר שלי היה אדום.
הובכתי מלראות את עצמי.
סידרתי את הסווטשרט שלי, סגרתי אותו עד הסוף, שמתי את הכובע שלו על הראש וחמקתי החוצה.
**
גיא: היום כרגיל, נכון?
איתמר: אההא.

הלב שלי שוב האיץ, ומצאתי את עצמי סופר את הדקות, אבל כשהגיעה השעה בה אני צריך לצאת, השתפנתי.
איך אסתכל עליו? איך הוא יסתכל עלי? החששות התחילו לנקר בי אבל החלטתי להתעלם מהן, לפחות עכשיו.

הוא כבר עמד שם, מחכה. כשהוא ראה אותי, הוא חייך.
''היי,'' הוא לחש.
''היי,'' הנהנתי אליו.
עמדנו שם, מובכים, עד שהוא התנער והתחיל ללכת.
הלכתי אחריו כשהוא הוביל אותנו לאיזור החורשה שהיינו בה אתמול.
טיפסנו על המקלט בדממה, והתיישבנו בדממה.
הוא נשען על כפות ידיו. לכסנתי מבט אליו.
עדיין דממה.
כחכחתי בגרוני.
הוא הזדקף והושיט יד, מניח אותה על הלחי שלי עם מבט שואל בעיניו.
''אני יכול?" הוא שאל בקול כמעט לא מורגש.
הנהנתי. אני רוצה, לא, אני צריך את זה.
הוא התקרב אליי והניח את שפתיו בעדינות על שלי, מלטף את לחיי תוך כדי.
הוא התנתק והצמיד את המצח שלו אל שלי.
נשמתי נשימה עמוקה, וחייכתי גם אני.
הוא העביר את ידו לעורף שלי, הניח יד אחרת על הגב שלי ומשך אותי לחיבוק.
''אתה מדהים,'' הוא מלמל לשיערי, מנשק אותו.
האושר התפרץ בכל הגוף שלי. והתחפרתי בכתפו, רוצה להישאר ככה לנצח.
''מה אנחנו?'' שאלתי אותו אחרי כמה דקות של שקט.
''אנחנו?" הוא לחש לאוזני. ''אנחנו אנחנו.''
צחקתי בשקט לתוך כתפו.

יאאאא אני ממש אהבתי את הסוף של הפרק
טוב אז, מטרה לפרקים הבאים: 515.
אתם מדהימים ואני אוהבת אתכם בטירוףףףף
פרק הבא יהיה מעניין מבטיחה;)
נשתמע שוב!