(BxB) Smile, For Me • תחייך, בשבילי

מה הדבר שהכי היית רוצה לעשות עכשיו

שבוע טוב לכולםםם❤️
עברתם את הרף ב19 הצבעות🤯
מדהימים שאתם!
אז, הנה לכם, הפרק שכולכם חיכיתם לו.
יאללה, תהנו. מטרה סוף הפרק:)

איתמר

נשענתי על העמוד, מחכה לגיא בפינה הקבועה שלנו, כשהוא הגיע בריצה.
''סליחה שהתעכבתי,'' הוא אמר, ואז שלח את ידו ופרע את שיערי, כהרגלו. ''נועה לא הפסיקה להציק לי, אבל מה חדש.''
צחקתי בשקט והתחלנו להתקדם במסלול הרגיל שלנו, משתפים זה את זה ביום שעבר עלינו.
''-ועוד חודש אני אוכל להשתין בקשת על מתמטיקה, טאדואוווו,'' גיא סיכם בחיוך.
''הקנאה,'' נאנחתי. ''ואני עוד ניגש רק בקיץ ל581,''
''מה, למה רק בקיץ?"
''לא מסכימים להגיש 5 יחל בחורף.''
''מסכן,'' הוא אמר בהשתתפות.
''אתה ב4, נכון?" שאלתי אותו.
''כן,'' הוא אמר. ''אנחנו בכלל על אותו חומר, רק ששלי קל יותר ואני הרווחתי,'' הוא אמר וצחק.
אני אוהב את הצחוק שלו, המחשבה קפצה לראשי. הדפתי אותה מיד.
המשכנו כרגיל,  עד שגיא תפס במרפקי והצביע בידו על סמטה צרה.
''בוא,'' הוא אמר. ''אני רוצה להראות לך משהו.''
התקדמתי אחריו, עד שנכנסנו לסוג של חורשה נסתרת כזו.
''פה,'' הוא הסביר, ''זה ממש בגבול של היישוב. תראה.''
והוא הוביל אותי דרך סבך עצים ושיחים עד למקלט שעמד בקצה הסוג של חורשה.
טיפסנו לגג המקלט, והוא נשכב על הגב ופרש את כפות ידיו לכיוון השמיים.
''תראה, מדהים. בקושי יש כאן זיהום אור,'' הוא אמר.
התיישבתי לידו, אך לא נשכבתי.
''תישכב,'' הוא ציווה. ''זה ממש יפה.''
הבטתי בחוסר ידידותיות לכיוון הגג. ''מגעיל,'' עיוויתי את פניי.
הוא גלגל את עיניו, הושיט את זרועו וכרך אותה סביב כתפי. אחר כך הוא משך אותי כך שנשכבתי, שעון על זרועו.

הרגשתי את הלב שלי מאיץ.
''יותר טוב?" הוא שאל.
''כ-כן.''
הרמתי את סנטרי ופגשתי בשמיים שנצצו מכוכבים. המראה היה פשוט יפהיפה. אבל הייתי מודע מידי לזרוע של גיא שעטפה את שלי.
המשכנו לשכב ככה, בדממה נינוחה באיזור ה10 דקות, אבל הלב שלי המשיך לדפוק על 100, והנשימה הרכה שלו, קרוב לאוזני, לא שיפרה את המצב.
התיישבתי בחדות, מושיט אוטומטית יד לחזי.
הוא התיישב אחרי.
''הכל בסדר?" הוא שאל ברכות מפתיעה.
הנהנתי, לא מסוגל לדבר. אספתי את הברכיים שלי לחזי והשענתי את סנטרי עליהם, מביט לכיוון החורשה.
הוא עשה כמוני, רק שהוא השעין את הלחי שלו על ברכיו, כך שמבטו ננעץ בי. החזרתי לו מבט.
היינו קרובים. קרובים מידי.
הוא הושיט את ידו למצחי, והסיט משם קווצות שיער.
המגע שלו העביר בי חשמל. לעזאזל.
העיניים הענבריות שלו ננעלו על שלי, לא הצלחתי להתיק את מבטי ממנו. הרגשתי את הסומק מטפס על פניי, והלב שלי החיש את פעימותיו אפילו יותר ממקודם.
''איתמר,'' הוא לחש בקול צרוד. ''מה הדבר שהכי היית רוצה לעשות עכשיו?"

לא חשבתי. לא פאקינג חשבתי. קירבתי את פניי טיפה יותר אל פניו, ולחצתי את שפתיי על שלו.
תחושה חמימה פרצה בגופי, הבטן שלי שאגה ואצבעות רגליי התעקלו בתוך הנעליים. הוא הניח את ידו על לחיי.

זה היה הדבר הכי טוב שהרגשתי אי פעם.
ואז קלטתי מה עשיתי.

התנתקתי ממנו מהר, על פניי הבעה מזועזעת.
הוא בהה בי.
''וואו, איתמר." הוא אמר.
''אני מצטער,'' לחשתי בעודי נעמד ומנער את בגדיי.
הוא נעמד ישר אחריי.
''היי, לאיפה אתה הולך?" גיא קרא כשהתחלתי להתרחק.
הוא דלק אחריי, והניח יד על כתפי.
''איתמר, חכה רגע,'' הוא אמר.
ניערתי אותו. ''אני מצטער, גיא,'' פלטתי והתחלתי להתרחק בהליכה מהירה, הלב שלי עוד דופק במהירות לא נורמלית והאוזניים שלי לוהטות.

נכנסתי הביתה, מתנשף.
אני אידיוט. אני אידיוט. אני אידיוט. זה חזר כמו מנטרה בראשי. שרפתי את הקשר שלנו, לעזאזל. למה כל מה שאני נוגע בו נדפק. אני אידיוט. מטומטם. מה עבר לי בראש שעשיתי את זה?
רציתי לבכות, אבל הדמעות לא יצאו. נשכבתי בחוסר אונים על המיטה, מייחל להחזיר את הזמן לאחור ובו זמנית רוצה לנשק אותו שוב.

****

טםטםטםטם. אני מרושעת, אני יודעת, כל-כך מרושעת.
ה2 פרקים הבאים יפצו על זה- מבטיחה!!
אזזזז, מטרה לפרק הבא:
465 הצבעות(אפשר כמובן להצביע לכל פרק ולאו דווקא לזה.)
מאמינה בכם!
יאללה, נשתמע. אוהבת מלאאא