עסקה מוזרה

פרק 13

יום למחרת קמתי מהמיטה וגנחתי בכאבים כשהרגשתי את גבי תפוס כנראה כתוצאה מהקור של אתמול בלילה, התלבשתי במהירות ונאנחתי כשראיתי שבגדיו של לוקאס עדיין לא התייבשו, אתמול כיבסתי אותם במהירות לפני שאחי יחזור והחלטתי לייבש אותם בחדרי כדי שבטעות לא יראה אותם במייבש.
אין ברירה אביא לו אותם ביום אחר, אספתי את תיקי על גבי ומיהרתי לצאת מהבית.
במהלך היום השתדלתי להתחמק מליילה, ידעתי שהיא תראה שמשהו לא בסדר ואז היא תתחיל לשאול שאלות ואני כהרגלי אפלוט הכל ואני ולוקאס נהפוך לשיחת בית הספר וזה הדבר האחרון שרציתי שיקרה, אני שונאת תשומת לב בעיקר תשומת לב שלילית, ולמדתי להכיר שכל תשומת לב בשלב מסוים הופכת למשהו שלילי.
נכנסתי לספריה אחרי היום המתיש, קשה להתחמק ממישהי שכל משמעותה בחיים זה רכילות והיא מנסה לדלות עוד פרטים על משהו שהיא המציאה בראשו, עצרתי רגע לפני השולחן כשראיתי את חבריו של לוקאס יושבים על הכיסאות מול הלוח לימוד שלי, מיהרתי לעמוד מולם וראיתי את לוקאס יושב בפינה.
"מה קורה פה?" שאלתי מבולבלת מניחה את תיקי על השולחן.
"הם צריכים עזרה" לוקאס אמר. "לג'ון ואלק יש מבחן חוזר במתמטיקה וג'יידן צריך עזרה בעבודה בספרות שהוא מאחר להגיש"
"לוקאס אני צריכה ללמד אותך לא אותם" הסתכלתי על החבורה, ג'ון חייך אליי ונופף, אלק פיהק וג'יידן תופף עם ידיו על השולחן, "אני מצטערת חבר'ה אבל אם אלמד אתכם לא יהיה לי זמן ללמד את לוקאס" אמרתי.
"אמרת שהיא תעזור לנו" ג'יידן אמר, "היא בדיוק כמו השאר מסתכלת עלינו כעל לא יוצלחים" הוא קם ממקומו.
"זה לא מה שאמרתי" מיהרתי לומר.
"זה בסדר" ג'ון אמר, "אנחנו רגילים לזה לאף אחד לא באמת אכפת מאיתנו מספיק כדי ללמד אותנו" אוי לא למה הם עושים לי את זה?
"בסדר, בסדר" קראתי וסימנתי להם לשבת, "אני אלמד אתכם אבל קחו בחשבון שהריכוז יצטרך להתחלק בין כולכם" הם הנהנו.
"תתחילי עם צילי וגילי" הוא הצביע על אלק וג'ון, "אני לא ממהר" אני כן! רציתי לצעוק אבל מבטיהם הרסו אותי, ידעתי שהמורים לא אהבו את החבורה הקטנה, להפך בכל הזדמנות ניסו להעיף אותם, הם הורידו את ממוצע בית הספר.

בשעתיים הבאות דילגתי בין השולחנות, קודם אלק וג'ון, עזרתי להם במשוואות ואז נתתי להם לפתור אותם לבד ומשם עברתי אל ג'יידן והסברתי לו מה זה מטאפורה ואנאלוגיה ונתתי לו לרשום את עבודתו, בקושי הצלחתי ללמד את לוקאס לפני שג'ון ואלק הסתבכו שוב.
"אז הטעות שלנו הייתה שטעינו בין המינוס לפלוס?" אלק שאל מבולבל.
"כן, זאת טעות נפוצה, כשאתם פותרים משוואה חשוב שתעבדו לפי שלבים ותהיו מרוכזים" שלפתי מהתיק שלי חפיסת שוקולד וחילקתי להם.
"חנונית זה אמור להיות שלי" לוקאס הדליק סיגריה והניח אותה בין שפתיו, התקדמתי אליו שלפתי את הסיגריה ודרכתי אליה ואז אספתי אותה מהרצפה וזרקתי אותה לפח, הוא קם מהכיסא נותן לו ליפול וג'יידן נעמד מאחוריו כנראה כדי למנוע ממנו להתפוצץ, "מה נראה לך שאת עושה?" הוא הרים גבה אחת.
"אסור לעשן כאן, פעם קודמת הסכמתי כי ירד גשם ועכשיו לא, תרצה לעשן תצא לבחוץ" אמרתי, שנאתי את הזלזול שלו והמחשבה שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.
"חנונית את גוררת אותי לנקודת האל חזור, אל תשכחי שיש לי דברים עלייך" אה! חוצפן, איך הוא מעז בכלל.
"ואל תשכח שאני היחידה שיכולה ללמד אותך, אתכם" שילבתי את ידיי, "אתה רוצה להיכנס למלחמה הזאת לוקאס?"
"ממתי את נהיית כל כך לוחמנית?" הוא שאל מגחך.
"מאז שמישהו לימד אותי להיות כזאת" אמרתי והסתכלתי לתוך עיניו, לוקאס גיחך והחיוך שלו היה ספק גאווה ספק זדוני, לוקאס התיישב ואחריו ג'יידן, הוא מתח את רגליו והניח את ידיו על עורפו, נינוח לחלוטין.
"תמשיכי חנונית" הוא סימן בידו להמשיך.
את החצי שעה הבאה העברתי בדילוגים בין השלושה, לוקאס לא הדליק שוב סיגריה למרות שעדיין שבר את עפרונותיי אבל עם זה יכולתי להתמודד.
"אז איך היה אתמול עם ליה?" ג'ון שאל את ג'יידן.
"נוראי, הבחורה לא יודעת לנשק" ג'יידן קרא, "היא פשוט דחפה את הלשון שלה הרגשתי שאני נחנק" אלק צחק.
"חבל אז אני מניח שלא תמשיך איתה לפעם הבאה" ג'ון אמר.
"לא, אין לי זמן לבזבז על כאלה" התכווצתי, הם דיברו עליה כאילו היא משהו משומש.
"זה לא יפה" אמרתי, "אתה יכול ללמד אותה אם זה לא היה לך נעים" מלמלתי וכל הארבעה הסתכלו עליי מוזר.
"היא לא החברה שלי למה שאבזבז זמן עליה? ובכללי בחורה שלא יודעת לנשק זה מוריד לגבר מי יודע מה עוד היא לא יודעת" ג'יידן צחק גורם לי להתכווץ.
"באמת זה נכון? אם בחורה לא יודעת לנשק אתם לא תצאו איתה?" שאלתי והם הנהנו, "זה מטוטמם" קראתי.
"אולי, אבל ככה רוב הגברים עובדים" אלק אמר, "בכל מקרה תודה על העזרה אני חייב לעוף" המשיך וג'ון הלך אחריו.
"אתה בא?" ג'יידן שאל את לוקאס. 
"אני נשאר, יש עוד כמה דברים שלא הבנתי" הוא מלמל, ג'יידן יצא מהספריה ונשארנו רק אני ולוקאס. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה שהם אמרו, אם רוב הגברים ככה אז זה אומר שגם אספן? הוא לא ירצה לצאת איתי כי אני לא יודעת להתנשק? ואיך בכלל אגיע לרגע של הנשיקה? מה אם אני אחנוק אותו עם הלשון שלי? ומה אחרי זה? הוא יזרוק אותי וכולם ידעו שאני הנערה שחנקה את אספן עם הלשון שלה?
"חנונית שמעת מה אמרתי?" הרמתי את עיניי אל לוקאס, "אני צריך שתסבירי לי את החומר האחרון" הוא מלמל והנהנתי עדיין לא מרוכזת. "את בסדר?" שאל.
"אני פשוט חושבת על מה שאמרתם" גמגמתי, "מה אם זה יוריד לאספן?"
"זה שאף פעם לא נישקת מישהו?" לוקאס שאל מבולבל.
"עצם זה שאני לא יודעת מה לעשות!" קראתי נבוכה, "מה אם אני אחנוק אותו עם הלשון שלי? או אנשך אותו בטעות? ולמה בכלל שירצה לנשק אותי אם אני אף פעם לא התנשקתי" התהלכתי בחדר בלחץ.
"מה הבעיה?" לוקאס שאל משלב את ידיו, "פשוט תמצאי מישהו ותתמזמזי איתו כמה פעמים עד שתביני מה את צריכה לעשות" 
"כן בטח, אולי פשוט אתנפל על הבחור הבא שאני רואה, זה לא עובד ככה לוקאס" קראתי, "וגם איך אני אלמד אם כולם לא יסכימו להמשיך איתי כי אני לא יודעת להתנשק?" שאלתי, "זה לא פייר, למה אתם כל כך הזויים?" שאלתי מיואשת.
"למה את כל כך אובר דרמטית? במקסימום הוא לא ירצה לצאת איתך כי תנשכי לו את הלשון ביג דיל, אפשר להתקדם?" שאל משועמם.
"זה לא מצחיק לוקאס, לך אין בעיות כי אתה חי בעולם של לוקאס, ללא השלכות וכולי וכולי" גילגלתי את עיניי, "אני לא יכולה לחיות ככה, יש פה בעיה שאני צריכה לפתור ואני לא יודעת איך, זה לא קורה לי, אף פעם, אני פותרת בעיות זה מה שאני עושה" הרגשתי את הקוצר נשימה מתחיל לחלחל לתוכי.

"חנונית תנשמי" לוקאס נשם יחד איתי, "אם אני אעזור לך נוכל להמשיך בשיעור?" שאל.
"על מה אתה מדבר? תעזור לי איך?" שאלתי מבולבלת.
"אני אלמד אותך להתנשק" גלגל את עיניו.
"איך?"
"אני אנשק אותך"