עסקה מוזרה

פרק 31

"אלוהים אדירים!" ג'ון קרא עוצם את עיניו, אי אפשר היה לטעות בו, לוקאס שכב ערום ואני מכוסה בשמיכה, ג'ון נכנס לנו באמצע אחרי שראה אותי מקפצת על לוקאס, אלוהים, אולי אתה רומז לי שאנחנו צריכים להפסיק את זה?
"מה? מה קרה?" אלק נכנס בריצה אל החדר, "הו שיט!" גם הוא חזה במה שג'ון כבר ראה, לוקאס נאנח וגלגל את עיניו, מתיישב על המיטה, "אתה וחנונית?!" אלק צעק ולוקאס הניח את ידיו על ראשו כמיואש.
"למה אתם צועקים?" ג'יידן עמד בכניסה לחדרו של לוקאס, אלוהים בבקשה תקבור אותי. עיניו של ג'יידן בחנו אותי ואת ולוקאס ואז הוא החל לצחוק, "ידעתי!" הוא קרא לאוויר. 
"אתה ידעת על חנונית ועל לוקאס?" ג'ון נשמע נגעל, "היא כמו אחותנו הקטנה, זה מגעיל!" 
"אני לא אוהב את אחותי הקטנה אבל את חנונית מחבב זה אפילו יותר נורא לוקאס" אלק הוסיף.
"היי זה קעקוע חדש?" ג'יידן אמר לפתע מצביע על מותנו של לוקאס, גורם לכולם להסתכל לאזור מפשעתו ולבחון את הקעקוע, הם הנהנו לעצמם כאילו מסכימים איתו, כן, זה היה קעקוע חדש, הוא עשה ציור של ספר לפני שבוע וחצי, היינו צריכים להיות מאוד יצירתיים כדי לא לפגוע במקום, "נחמד, זה בשביל חנונית?" פערתי את עיניי, מה אני קשורה לזה?
"למה אתם פה?" לוקאס שאל מיואש, "מי הכניס אתכם?"
"אבא שלך" אלק אמר.
"כן ואני רציתי לדעת איפה נמצאים התיונים לא ידעתי שזה מה שאמצא" ג'ון הוסיף, הוא בלע את רוקו בכבדות, "אני לא מרגיש טוב לוקאס" הוא החזיק את בטנו והתבכיין.
"למה אתם פה?!" לוקאס התרומם לעמידה גורם לשלושה לקחת צעד אחורה, "ולמה אתם מפריעים לי?!" הוא כעס, תיקון, הוא זעם.
"אני באתי כדי לקחת את האופנוע שלך למוסך" ג'יידן הרים את ידיו כחף מפשע.
"ולנו נגמר התיונים בבית אז בא-" ג'ון ואלק לקחו צעד אחורה בזמן שלוקאס התקדם אליהם, עצבני, זקוף וערום.
"מי רוצה להיות ראשון?" הוא מתח את צווארו, "אל תנסו אותי" 
"אנחנו מצטערים" אלק אמר, "לא ידענו שאתה וחנונית ביחד!" הוא כמעט ירד על ברכיו והתחנן למחילה.
נאנחתי, המצב הזה כל כך אבסורדי, קמתי מהמיטה אוחזת בשמיכה צמוד לחזה שלי, כדי שתכסה את כולי, "זה בסדר" הרביעייה עצרה והסתכלה עליי, "לוקאס אל תכעס עליהם" הנחתי את ידי על זרועו, "הם לא ידעו, הם מרגישים איתך בנוח כדי להיכנס אליך לחדר, אל תכעס עליהם" חזרתי בשנית.
"כן אל תכעס עלינו" ג'ון אמר, "ואני נשבע לך חנונית לא ראיתי שום דבר מהציצים שלך" 
"היום אתה מת!" לוקאס קרא בזמן שג'ון ברח לסלון, הם התנהגו כמו חתול ועכבר, ג'ון מנסה להסתתר מצד אחד של הספה ולוקאס מנסה לתפוס אותו מהצד השני.
"תפסיקו עם זה!" כעסתי, "תעצרו אותם!" קראתי, ג'יידן ואלק החזיקו את לוקאס העצבני בזמן שג'ון עמד מאחוריי, משתמש בי כמגן אנושי.

"מה כל הצעקות האלה?" מר מרשל יצא מחדרו, עצמתי את עיניי בייאוש, היום הזה לא רוצה להיגמר, הוא הסתכל עליי ואז העביר את מבטו אל בנו העירום, לא רציתי לדעת מה עובר לו בראש, הוא רואה את חבריו של לוקאס מחזיקים אותו ואת ג'ון עומד מפוחד מאחוריי, "אני לא רוצה לדעת" הוא סגר את דלת חדרו והתקדם לדלת הכניסה, "אני לא רוצה לדעת" המשיך למלמל לעצמו בזמן שיצא מהבית.
"אני מניחה שצילקנו את כולם" מלמלתי ולוקאס צחק, כן צחק, אני חושבת שחבריו היו כל כך מופתעים שהם שחררו אותו, ג'יידן ואלק הסתכלו אחד על השני מבולבלים, כאילו מנסים להבין שהם שומעים את אותו קול.
"לוקאס צוחק?" ג'ון שאל מאחוריי, "זה מין קטע של רוצח סדרתי? הוא הולך להרוג את כולנו?" גם הוא הסתכל על המחזה בפליאה.
"תפסיקו עם השטויות שלכם" ביקשתי מתקרבת אל לוקאס, ג'יידן ואלק הלכו לעמוד לצד ג'ון כנראה כדי להגן עליו במקרה ולוקאס יחליט להתפרע שוב, עמדתי מול לוקאס ופתחתי את השמיכה שלי נותנת לו לראות אותי ערומה רגע לפני שעטפתי את זרועותיי סביבו, ככה שגם אני וגם הוא היינו מכוסים בשמיכה, ידיו נכרכו סביב מותניי. "אל תהרוג אותו" ביקשתי, "אף אחד מהם הם החברים הכי טובים שלך וזה קרה בטעות"
"מה קורה פה?" ג'יידן שאל, "אנחנו באזור הדמדומים?" 
"מגיע להם שאהרוג אותם" אני ולוקאס המשכנו בשיחתנו בזמן שהשלישייה ניסתה להבין מה קורה מאחורינו, "הם הפריעו לנו באמצע, כל הלילה חלמתי עלייך מעליי, זה לא פייר" מבטו הזדעף, כמו ילד שנאמר לו שלא יקבל את הסוכריה שהכי רצה, צחקתי לשפתיו, נישקתי אותו נשיקה מנחמת.
"אני מבטיחה לך שתקבל את זה" מלמלתי, והוא נשך את שפתיי מועך את ישבני מבעד לשמיכות, "אבל אסור לך להרוג אותם"
"בסדר" הוא עדיין היה לא מרוצה, "כשהם יעופו מפה אנחנו ממשיכים את זה" ידו עלתה לחזה שלי ומעכה את השד השמאלי שלי, "אני רוצה אותך ואני אקבל אותך" כן אין לי ספק בזה, אני בטח לא אתווכח.
"אני מוכן לא להרוג אתכם" הוא פנה לשלישייה שעצרה את דיבוריה, עדיין היינו עטופים בשמיכה וזה הרגיש כל כך אינטימי, כאילו אני והוא היינו בעולם נפרד מאיתנו, "ג'ון התיונים בארון השלישי" ג'ון מיהר להנהן.
"אני הולך להתקלח" הוא נישק אותי ואז התנתק מהשמיכה הולך לחדר האמבטיה.
השלישייה בהתה בי, מחכה לתשובות שידעתי שלוקאס לא ייתן להם.
"אני בטוחה שאתם רוצ-"
"תשלמו חבר'ה" ג'יידן אמר לפתע, "אמרתי לכם שהם ביחד" ג'ון ואלק הזדעפו אבל שניהם הוציאו שטר של 20 דולר מהכיס.
"אני לא מאמין לזה, חנונית ולוקאס" ג'ון קרא מתיישב על הספה באנחה, "אלק תכין לי תה אני לא מרגיש טוב"
אלק ניגש למטבח לצידי, "רק שתדעי כולנו חושבים שאת יכולה להשיג משהו יותר טוב מלוקאס, באופן מכבד אני אומר את זה" פערתי את עיניי.
"תשתוק אלק" ג'יידן אמר, "זה לא אשמתה שהיא התאהבה ביצור הזה, אנחנו מאשרים את הזיווג הזה" הניח את ידו על החזה.
"אנחנו לא ביחד" פלטתי גורמת לחדר להשתתק.
"חנונית צחקנו, לוקאס הוא בחור טוב" אלק אמר, "כן, את היחידה שמרגיעה אותו" ג'ון אמר.
"למה את מתכוונת אתם לא ביחד?" הוא הצביע על חדרו של לוקאס, "הרגע ראינו אתכם"
לפחות למישהו אחד אל תשקרי אלה.
"לוקאס עוזר לי" גמגמתי והם הסתכלו עלי מבולבלים, "הוא עוזר להשיג את אספן" מבטם הפך לנגעל.
"אספן? הבחור הזה באמת?" אלק שילב את ידו, "אולי אמרתי שאת יותר טובה מלוקאס אבל לוקאס בטוח יותר ממנו" 
"כן, היצור הזה הלקקן הזה, חושב שהעולם מונח לכף רגלו כי ההורים שלו טחונים" ג'ון הוסיף מהספה, "אלק מה עם התה?"
"למה את מתכוונת שלוקאס עוזר לך? במה?" ג'יידן היה מבולבל.
"הוא עוזר לי.." נשמתי עמוק, "הוא נותן לי שיעורי סקס" ג'ון נחנק מרוקו.
"ג'יזס!" הוא החזיק את ראשו, "את כמו אחות קטנה חנונית אני לא רוצה לשמוע את זה!"
"לוקאס נותן שיעורי סקס?" ג'יידן שאל מבולבל, "בשביל שזה יעזור לך עם אספן?" אלק הביא לג'ון את הכוס תה.
"שמעתי את אספן אומר שהוא לא מוכן לצאת עם בחורות לא מנוסות, אז לוקאס הופך אותי למנוסה כדי שאוכל להשיג אותו, בבקשה אל תשפטו אותי, זה היה נראה הרעיון הכי טוב" אמרתי מהדקת את השמיכה לחזה שלי.
"אנחנו לא שופטים אותך חנונית" אלק אמר.
"תאמיני לנו אנחנו האחרונים שנשפוט" ג'ון מלמל עם התה קרוב לפיו.
"אז אתם לא ביחד" ג'יידן אמר והנהנתי, "לעזאזל" הוא החזיר לג'ון ואלק את השטרות.
"התערבתם עלינו?" שאלתי בזמן שג'יידן התיישב על הספה.
"תמיד התנהגתם מוזר לידינו, כאילו יש לכם סוד להסתיר, שמנו לב שלוקאס לא היה עם אף בחורה כבר כמה שבועות למרות כל החיזורים של בנות בבית הספר אז עשיתי אחד ועוד אחד ומסתבר שהגעתי לשלוש" הוא אמר מאוכזב.
"חבל" אלק מלמל, "זה היה יכול להיות נחמד שתהיה מישהי קבועה לצידו, תרגיע אותו כשהוא עצבני או נסחף עם הרגש"
"הוא גם היה יותר רגוע בזמן האחרון, תיארנו לעצמינו שזה קשור אלייך, שלשום מישהו עיצבן את לוקאס והוא אפילו לא החטיף לו, רק פינצ'ר את הגלגלים של האוטו, זאת התקדמות" כן אני בטוחה. "ואני מבטיח לך חנונית לא ראיתי הרבה" ג'ון הרים את ידיו כחף מפשע, "למרות שאני יכול להגיד בוודאות אני מקנא בלוקאס" צחקתי, חבורה מוזרה, אבל עדיין זו הייתה עוד זריקה לאגו שלי.
"בכל מקרה" ג'יידן אמר "אני הולך לקחת את האופנוע שלו למוסך, בואו תעזרו לי" הוא טפח על כתפו של ג'ון, השלושה מיהרו לקום, "מצטער שהפרענו לכם באמצע, ואל תדאגי אנחנו לא שופטים אותך, רק תמשיכי ללמד אותנו ולא להתרחק מאיתנו אם לוקאס יחצה את הגבול ויהפוך לאדם חרא כמו שהוא נוהג להיות"
"אל תדאג, התרגלתי אליו"
"כן אני בטוח" החזיר והשלושה יצאו מהבית.

נשמתי עמוק, עברת את זה אלה, כנראה להגיד את האמת באמת יותר שווה, נכנסתי לחדר האמבטיה וראיתי את לוקאס עומד מול המראה עם מגבת כרוכה סביב מותניו, "הם הלכו" מלמלתי והוא הסתובב אליי, גופו עדיין היה רטוב מהמקלחת שעשה, "עדיין עצבני?" שאלתי.
"לא, נרגעתי" אמר משועמם.
"חבל" הורדתי את השמיכה מכתפיי נותנת לה ליפול על הרצפה סביב רגלינו, "חשבתי שיש לי רעיון להרגיע אותך אבל אם את לא עצבני אז-" לוקאס אחז בברכיי והרים אותי ככה שרגליי כרוכות סביבו.
"אני עצבני ברמות" הוא אמר מכניס אותי למקלחת, מעיף מעליו את המגבת ומפעיל את המים, "אני צריך שתרגיעי אותי" צחקתי לשפתיו שעטפו את שפתיי, וכל אותו הבוקר סיימנו שוב ושוב את מה שג'ון הפריע לנו לסיים.