"כדאי שתנקי פה" הוא מילמל ואחד מחברתיו צחק, באותו רגע אפילו לא הזיז לי מי מהם צחק.
התכופפתי והרמתי את השברים מהרצפה, גם אם ארצה אין מצב שאצליח לתקן את זה, אני שונאת אותו, אני שונאת את עצמי שאני לא מספיק חזקה לעמוד מולו.
התיישבתי בכיסא שלי ובהיתי במשקפיים השבורות שלי, הרמתי את ראשי אל המורה שהחלה ללמד, לא ממש הצלחתי לראות את מה שכתבה על הלוח אבל אני חושבת שגם אם כן לא הייתי מצליחה להתרכז, צחקוקיו של קארל הפריעו לי.
צלצול נשמע וכולם מיהרו לצאת מהכיתה, הרמתי את הילקוט שלי על גבי והתכוונתי לצאת כשהמורה עצרה בעדי, "אלה, בואי בבקשה"
התקרבתי באיטיות אל שולחנה, "אני בדיוק עברתי על העבודה שלך בהיסטוריה שהגשת לפני חודש" הרמתי את עיניי לעברה, לאן היא חותרת, "את היחידה שקיבלה בזה מאה עגול" אמרה ועיניה נצצו, איך היא כבר הספיקה לבדוק את כל העבודות?
"יש לי תלמיד, גדול ממך בשנה, הוא נכשל בעבודה ובמבחן הסופי שנה שעברה, אם הוא לא יעבור את זה הוא לא יסיים את בית הספר" מילמלה בעצב, המורה הזאת תמיד נלחמה עלינו, ראיתי זאת בעיניה, כל פעם שתלמיד קיבל פחות מ60 היא התעצבה ושמחה על ציון מעל ל80.
"אני רוצה שתעזרי לו, אני יודעת שאת תצליחי להעביר לו את החומר בצורה הטובה ביותר, אני מוכנה להפוך את זה לחלק מהמחויבות האישית שלך, תעשי אותה פה בבית הספר, אני אשיג לכם את הספריה או אפילו את הכיתה, זאת הזדמנות חד פעמית"
אם יש משהו טוב שיכול לקרות זה זה,זה כל כך יקל עליי, אפילו לא חשבתי מה לעשות למחויבות.
"אז מה את אומרת?" היא שאלה מחייכת.
"כן, כן ברור" התלהבתי.
"מצוין, היום אחרי הלימודים תלכי לספריה אני אפגש איתך שם" אמרה ויצאה מהכיתה, סוף סוף משהו טוב.
הלכתי באיטיות ללוקר שלי מקווה שאזהה אותו מבעד לעיניי המטושטשות, איך אסתדר בלי משקפיים? ניגשתי לאחד הלוקרים מנסה את מזלי עם הקוד אך ללא הצלחה.
"מחפשת משהו?" שמעתי קול מוכר, אני אזהה את הקול הזה בכל מקום, אספן.
הסתובבתי אליו עדיין לא רואה ברור אך מזהה אותו פחות או יותר.
"א-אני פשוט.. הלוקר שלי" מילמלתי מסמיקה.
"זה הלוקר שלי" ענה לי, כמובן, ברור שזה יהיה הלוקר שלו.
"אה סליחה" הסתובבתי במהירות.
"רגע" עצר אותי והופיע מולי, "את צריכה עזרה בלמצוא את הלוקר שלך? מה המספר?" אספן רוצה לעזור לי? הוא באמת מושלם.
"238" אמרתי, ידו אחזה בידי והלכתי בדרכו, אנחנו מחזיקים ידיים, אנחנו מחזיקים ידיים!!
אחרי הליכה של כמה צעדים נעצרנו, "הנה" אמר, "מפה תסתדרי?" שאל בנימה חביבה, הרגשתי את החיוך שלו במילותיו.
YOU ARE READING
עסקה מוזרה
Romansaאלה ריד- בת 17, נערה שכל עולמה סובב ספרים ולימודים, היא מעולם לא קיבלה פחות מ90 במבחן ואם תדברו איתה על היסטוריה היא תדע לדקלם הכל כולל תאריכים בעל פה, וכמובן לא לשכוח את אספן, קפטן נבחרת הכדורסל, הנער בן ה18 עם השיער הבלונדיני ועיניו הכחולות שעליו...
