"לעזאזל" ג'ואי אמר עם עיניים פעורות, "זה הולך להיות מעניין" הוא התיישב על הספה מתרווח ואני גלגלתי את עיניי.
"בגללו הציונים שלך ירדו בזמן האחרון? את בכלל מבינה איזו בושה זאת?" שילב את ידיו, "מה עם האוניברסיטה? איך תתקבלי אם הציונים שלך פחות ממושלמים?"
"אבא בבקשה" התיישבתי מיואשת על הספה, "הציונים שלי נפגעו ברמה קשה אני עדיין יכולה להתקבל לאוניברסיטאות הגדולות"
"אני לא מוכן לזה, אני לא מאשר לכם להיות ביחד"
"אתה מה?" שאלתי בהלם, "אין לך זכות לעשות את זה!"
"אני אבא שלך בוודאי שיש לי זכות!"
"השנת לימודים נגמרת עוד חודש, מה זה משנה?!" כעסתי, נלחמתי כל כך חזק על משהו שלא בטוח שיהיה בידיי, אני אוהבת את לוקאס, אני לא מאמינה לזה אבל זה קרה, התאהבתי בנער הרע של התיכון, ומי אומר שהוא מרגיש אותו דבר? מתי אי פעם הייתה לו חברה?
"אני לא אתן לך לאבד את הראש בשביל ריגושים של ילדים!" הוא כעס, "מה יגידו השותפים שלי שיראו עם איזה בחור הבת שלי יוצאת?!"
"איזה בחור אבא?! אפילו לא דיברת איתו יותר משני משפטים!" צעקתי, בשנה האחרונה חייתי, ניסיתי סיגריה פעם הראשונה, שתיתי אלכוהול במועדון, התנשקתי, עשיתי סקס והכל עם אותו בחור שכל יום מחדש הוציא אותי מהקונכייה שחונכתי לחיות בה. "אתה סתם שופט אותו"
"אלה זה לא נתון לוויכוח, ככה קבעתי" הוא היה נחוש.
"מילים גדולות כשזה מגיע ממך אבא" ג'ואי קם מהספה, "אתה לא נמצא איתנו מחצית מהחיים שלנו ואז אתה מגיע וחושב שאתה יכול להכתיב לנו איך להתנהג או מי להיות?"
"שמור על הפה שלך ילד חצוף!"
"למה? מפחד שהיא תדע את האמת?" על מה הוא מדבר? "אלה" ג'ואי פנה אליי, "נחשי למה אבא לא נמצא איתנו כל כך הרבה זמן?"
"כי הוא עובד?" אמרתי כמובן מאליו, תמיד עובד.
"לא, הוא פגש מישהי, יותר נכון המזכירה שלו, אתה גר איתה לא?" פערתי את עיניי ופניתי לאבי.
"על מה הוא מדבר?"
"תעוף מהבית שלי!" אבי צעק.
"הוא חי במשך שנים איתה, מבלה איתה, אוכל איתה, ומה איתנו? אה כן אנחנו הבובות שהוא מעצב כרצונו, אחרת מה יגידו עליו?" ג'ואי אמר מתעלם מאבי.
"אתה חי עם מישהי בזמן שאנחנו כאן לבד?" שאלתי, ניסיתי לפענח את הרגשות שחלפו בגופי, לא עצב, לא בדידות אלי מעט כעס, בעיקר הפתעה, אבי לא היה אב השנה במשך הרבה זמן, אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהוא באמת התעניין במה שעובר עליי או על ג'ואי.
"מה הצבע האהוב עליי?" שאלתי ואבי הביט בי מבולבל, "מה ג'ואי הכי אוהב לאכול?"
"סטייק" אבי מלמל וג'ואי גלגל את עיניו.
"ג'ואי שונא סטייקים"
"זה כמו לאכול מסטיק" ג'ואי הוסיף.
"אתה לא יודע כלום עלינו נכון?" שאלתי יודעת את התשובה, "ואתה חושב שתבוא לכאן ותכתיב לנו מה לעשות, זה לא יקרה אבא, זו הייתה השנה הכי טובה שחוויתי והכל בזכות לוקאס, אתה לא יכול לקחת את זה ממני ואני גם לא אתן לך"
"אתה יכול לחזור לאן שבאת ממנו, אנחנו מסתדרים מצוין כאן" ג'ואי אמר.
"באמת באת ליום הולדת שלי או רק בגלל שבבית הספר התקשרו אליך?" שאלתי ואבי שתק, כבר ידעתי את התשובה.
"אני הולכת לבית הספר" נאנחתי, "תודה שבאת אבא, אחלה מתנה" גלגלתי את עיניי.
YOU ARE READING
עסקה מוזרה
Romanceאלה ריד- בת 17, נערה שכל עולמה סובב ספרים ולימודים, היא מעולם לא קיבלה פחות מ90 במבחן ואם תדברו איתה על היסטוריה היא תדע לדקלם הכל כולל תאריכים בעל פה, וכמובן לא לשכוח את אספן, קפטן נבחרת הכדורסל, הנער בן ה18 עם השיער הבלונדיני ועיניו הכחולות שעליו...
