לוסי-
"ברגע שהוא דחה אותך הוא נשרף מבפנים בחרטה, הוא הרגיש קשר מכאיב בתוך החזה שלו שנפרם אך ורק בזכותך." צמרמורת עברה בגופי לשמע קולו של סטיב והוא פתח את הדלת של החדר שלי, ברגע שסטיב ראה את השלט שתליתי על הדלת של החדר שלי כדי להזכיר לעצמי לא להיכנע לסטיב הוא תלש אותו.
"עכשיו את לא צריכה לדמיין אותנו ביחד, כי את שלי בוניטה. כל מה שתדמייני אני אגרום לו לקרות." סטיב הניח אותי על המיטה שלי בעדינות ובחן כל חלק בגופי, יכולתי להרגיש את העיניים שלו על כל מקום בגוף שלי.
הוא הוריד את החולצה שלו ושלל מראה הצלקות נחשפו בפניי, הוא לא אמר משהו ורק נתן לי להסתכל עליו, "כמה פעמים עשית את זה?" שאלתי אותו כמה פעמים הוא פגע בעצמו, יש לו צלקת על אחת הקוביות שלו.
"לא הרבה, רק 23 פעמים. רובם לא צלקות עמוקות." נשנקתי כששמעתי את כמות הפעמים שהוא פגע בעצמו, המשכתי להסתכל על הגוף שלו ויכולתי לראות שהוא חתך את עצמו בעיקר בחזה שלו, כמה מהצלקות נראות מאוד ישנות ויכולתי לתאר שהוא עשה את זה לעצמו עוד כשהיה ילד.
לא רציתי לחדור לפרטיות שלו יותר מדי ולגרום לו להרגיש לא בנוח, "אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות אבל אני לא רוצה לחצות את הגבול." אמרתי לו והוא זקר את הגבה שלו, "לעבור את הגבול? את לא תעברי אותו בוניטה, בשבילך אין דבר כזה גבול ואם היה אז חציתי אותו כמה פעמים ואת תוכלי לחצות אותו כל הזמן." הלחיים שלי התלהטו כשהוא הסתכל עליי במבט הלוהט שלו, במבט שמזכיר לי שהוא הבוס.
"זה נכון.. אתה חצית כמה פעמים את הגבול," הסכמתי עם מה שהוא אמר, בעיניו לא קיימת שום חרטה. סטיב עלה על המיטה שלי וגהר מעליי, פערתי את עיניי כשהעיניים שלו ננעצו בי, "ואני אחצה אותו שוב ושוב, גבול נועד כדי לשמור על סדר ושפיות. רק שאצלך הוא מבולגן ואני אסדר אותו למענך, קארל.. הקטע להיפגע מאנשים.. אני לא אתן לדברים כאלה לקרות לך." הוא סוף סוף הודה בקול שהוא חצה את הגבול, "אני מרשה לך לעשות את זה," הסכמתי לו וחיוך שחצני עלה על הפנים שלו.
"את לא צריכה להרשות לי, אני הבוס בוניטה. אני יכול לעשות מה שאני רוצה." בדרך כלל הייתי ישר מתעצבנת אבל לפי המבט שלו אני יכולה לראות שהוא סתם משחק איתי ומאתגר אותי להצטרף לזה, גלגלית את עיניי והחלטתי לזרום איתו, במיוחד כי יש לי כמה דבריו להגיד לו בחזרה.
"בטוח? כי אני כבר קוראת לך סטיב ולא בוס, לא נראה שזה משנה לך במיוחד," החזרתי לו במשחק שלו והחיוך שלו נהיה אכזרי, "רק כי אני מסכים לך לקרוא לי בשם האישי שלי, אחרת את היית קוראת לי בוס." רעד עבר בי כשהוא לחש את זה בלחישה מאיימת.
"אתה לא תוכל לגרום לי לקרוא לך בוס שוב," אמרתי לו בביטחון עצמי והעיניים שלו נצצו כהסכמה לאתגר שהצבתי לו, הוא רפרף את האצבע שלו בעדינות בצווארי ולקחתי נשימה עמוקה, באיטיות מייסרת הוא הגיע לסנטר שלי והרים את הסנטר שלי כדי שאביט בו.
"את חוזרת לקרוא לי בוס בוניטה." הוא אמר בקול אפל ודורש, שמתי את הידיים שלי על החזה של סטיב, על הצלקות שלו, "לא חושבת.. סטיבבב," הוא העביר את היד שלו בגסות על הבטן שלי מתחת לחולצה, המגע שלו גרם לי לרצות עוד. שמתי את הידיים שלי על היד שלו שמתחת לחולצה שלי כדי לשמור על המגע שלו בי, הוא קרע את היד שלו ממני ואיבדתי את החמימות שלו.
"נוכל לעשות את זה בדרך הקלה או בדרך הקשה.." הקול שלו נשמע מאיים, בלעתי את הרוק שלי בציפייה למה שהוא יגיד, "..את תוכלי לקרוא לי בוס ואני אגע בך, אעשה לך כל מה שתרצי או שאגרום לך לצרוח בוס." קולו לא נשמע רך או רובוטי כהרגלו אלא מאיים ומחשמל, דפיקות הלב שלי נסקו והוא קם ממני וירד מהמיטה, הוא עמד מולי וקמתי גם אני מהמיטה, כבר יש אפשרות שאני יודעת שאבחר.
עמדתי מול סטיב והחיוך שלו עיצבן אותי, הוא בטוח שאני אבחר באפשרות הראשונה, "בשביל להכריח אותי לקרוא לך בוס אתה תצטרך לתפוס אותי קודם, סטיבב," אמרתי לו ולשניה הוא זקר גבה בבלבול, הקפתי את סטיב בריצה ויצאתי מהחדר שלי, רצתי לכיוון הסלון וסטיב לא בא אחריי, חשבתי לעצמי שהוא לא יהיה רציני עד כדי כך. חייכתי חיוך ניצחון לעצמי עד ששמעתי צעדים כבדים ומהירים, פערתי את עיניי כשראיתי שסטיב כן רץ אחריי והתחבאתי מאחורי השולחן, סטיב היה בקצה של השולחן ואני בקצה אחר.
"אז את רוצה לשחק תופסת בוניטה? אני דווקא טוב בזה," לא הייתי יכולה לעצור את הגלגול עיניים שלי, מפיו הוא טוב בכל דבר. "מה שאתה אומר סטיבב, במשחק הזה אני הרבה יותר טובה בלברוח." חייכתי אליו בחזרה והוא התחיל להקיף את השולחן, הקפתי את השולחן בצד האחר ועצרנו שוב.
"מה עשינו בזה? רק החלפנו מקומות סטיב," קרצתי לו והוא הסתכל על השולחן ועליי, הוא צמצם את העיניים שלו וחשב על משהו, "אני הולך לתפוס אותך בוניטה." הוא אמר בהחלטיות, הוא בחיים לא יצליח לתפוס אותי, אני יכולה לעשות את זה כל היום.
"נחיה ונראה סטיב." אמרתי לו והוא הקיף את השולחן עשיתי אותו הדבר והקפתי את השולחן בריצה בצד האחר, סטיב בשניה עצר במקומו ושינה את הדרך לדרך שלי, לא הייתי מוכנה לזה וניסיתי להסתובב גם כדי שנהיה בדרכים נגדיות אבל הוא היה מהיר מדי, הוא הגיע מאחוריי ומשכתי כיסא מהשולחן כדי להפריע לו להגיע אליי.
במקום שסטיב יתקע בכיסא הוא קפץ מעליו ולשניה אחת יצרנו קשר עין, זה כמו אריה ואיילה בטבע, רגע לפני שהוא מקפץ על הטרף שלו הם מסתכלים אחד על השניה והאיילה קולטת שהיא הולכת למות.
"שיט." אמרתי ואחרי רגע סטיב משך אותי לחזה החשוף שלו, הוא הצמיד אותי אליו כשהגב שלי נוגע בגופו, "תפסתי אותך בוניטה." הוא שם את היד שלו על המותן שלי, נשענתי על הגוף שלו והסתכלתי עליו, "כל הכבוד לך סטיב," ברגע שאמרתי את השם שלו הוא נזכר למה הוא רדף אחריי מההתחלה, הוא הרים אותי על הכתף שלו והלך לכיוון החדר שלי.
"את לא לומדת בוניטה?" סטיב שאל ונכנס לחדר שלי, הוא טרק את הדלת בחוזקה וזרק אותי על המיטה, הסתכלתי עליו ועל השרירים שלו, זה לא סטיב שהכניס אותי מקודם לחדר שלי והניח אותי על המיטה בעדינות, זה סטיב האגרסיבי והמאיים.
"אני אתן לך הזדמנות אחרונה בוניטה," הוא אמר וחייכתי, "אני נאלצת לוותר עליה, סטיבבב." הוא חשק את הלסת שלו והמבט המצמית שהוא שלח אליי גרם לכל הגוף שלי להתקפל בציפייה של מה שהוא יעשה לי, ליקקתי את שפתיי בלחץ והוא הסתכל עליהן, “השפתיים שלך יצרחו בוס." הוא התקדם אליי והרגשתי פחד נלהב בחזי.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romance~גמור~ [3/3] לוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התח...
