פרק 9

3.3K 260 122
                                    

לוסי-

נמחצתי מהגופים של הגברים כאן, אני לא יודעת לאן קורי נעלם עם פול.

לא הסתכלתי לאחור, המשכתי לרוץ ולחפש יציאה אחורית, הבטתי לצדדים וראיתי יציאה, רצתי והוצאתי את הטלפון מהכיס שלי, אני חייבת להגיד לאבא שלי.

הקלדתי ב וישר התקשרתי לשם הראשון שקפץ, לא הסתכלתי למי זה מתקשר כי יש לי רק מישהו אחד באנשי קשר שמתחיל באות ב וזה אבא שלי, אני קוראת לו בטלפון באבא.

שמעתי את הצלצול ביפ המעצבן שהוא ההמתנה לשיחה, יצאתי דרך דלת היציאה והצלצול הפסיק, אבא ענה.

"אבא אני במועדון של גייז בטורונטו, אני לא יודעת איך אבל קארל מצא אותי כאן והוא רודף אחר-" נקטעתי כשקול אחר בקע מהטלפון.

"מי זה קארל?" הקול שאל בטון עמוק ומפחיד, למי התקשרתי?!

הבטתי בשם שמוצג על המסך, בוס.

שכחתי שקוראים לסטיב בוס בטלפון שלי!

ניתקתי את הטלפון ובאתי להתקשר לאבא שלי, זו לא הבעיה של סטיב אלא שלי.

בעיה שאני מתמודדת איתה שנתיים.

באתי ללחוץ על העיגול הירוק ולהתקשר לאבא שלי, רק שסטיב התקשר אליי.

"אל תנתקי לי שוב, תמשיכי לרוץ בסמטה ושאת יוצאת ממנה תקחי שמאלה" סטיב אמר ואפילו לא שמתי לב שאני בסמטה.

ראיתי גדר של ברזל ודלת, פתחתי את הדלת וסגרתי אותה מאחוריי, "אני איתך לוסי את עוד רגע יוצאת מהסמטה" סטיב אמר.

שמעתי את הדלת נפתחת וזה אישר את זה שקארל מאחוריי, יצאתי מהסמטה והתחלתי לרוץ שמאלה ברחוב.

"מה עכשיו?" שאלתי אותו והתחיל להיות לי קשה לנשום, אני צריכה לעצור ולהסדיר נשימה.

שמעתי כמה הקלדות, "סטיב אני חוזרת למועדון!" צעקתי לו בפרנויה, לקחת שמאלה פשוט מחזיר אותי לאיפה שהייתי מההתחלה.

סטיב מתעסק במשהו ולא עונה, כל האוויר יצא מהריאות שלי, ראיתי שיש שוב פניה לצד שמאל כדי להגיע למועדון, "אל תיבהלי" הוא אמר אחרי ששתק, לא הבנתי למה הוא מתכוון.

פניתי בריצה שוב בשמאל ואז נמשכתי לאחור, יד סתמה את הפה שלי וניסיתי להעיף אותה ממני.

"זה אני" שמעתי את הקול של קורי והוא זה שתפס אותי, הוא עזב אותי והתחלתי להחזיר את כל האוויר שברח ממני מהריצה.

שמעתי ריצה ואז קארל גם הגיע לכאן, קורי נתן לו אגרוף ללסת וקארל נפל.

"תעצור אותו שם, אני כבר מגיע קורי" הקול הזה הגיע מהטלפון בכיס של קורי, סטיב כל הזמן הזה דיבר גם איתו.

"לוסי את שומעת אותי?" הפעם זה היה מהטלפון שלי, "כן בוס?" שאלתי אותו והצלחתי לנשום שוב.

"אני כבר מגיע" הוא אמר וניתק, לא הצלחתי להגיד לו משהו לפני.

אלוהים, איזו סיטואציה מביכה.

"פפאק" קארל אמר על הרצפה ומישש את הלסת שלו, הוא הסתכל עליי וחיוך גדול עלה על הפנים שלו.

"למה ברחת ממני לוס?" קארל שאל וקורי בעט לו בבטן, "כדי שלא תגיע אליה, חתיכת בן זונה" קורי אמר לקארל, קארל נפל לאחור והחזיק את הבטן שלו.

"קורי עו.. עומד לך הזין.." אמרתי לו והלחיים שלי התלהטו, הסטתי את המבט מהאוהל במכנסיים שלו.

"לעזאזל ברור שעומד לי, בגלל הבן זונה כאן לא הספקתי לגמור על פול" הוא אמר ובעט לקארל ברגל.

יבבה חנוקה נפלטה מהפה של קארל, "תפסיק קורי הוא למד את הלקח".

קארל היה אובססיבי אליי במשך כל השנתיים האלה, הוא ניסה לחזור לחיי שוב ולא נתתי לו.

אבל הוא לא פגע בי.

"הוא לא למד את הלקח, אל תהיי טיפשה" ניסיתי לא להעלב מדבריו של קורי, "את יודעת מה היה קורה אם הוא היה מצליח להגיע אלייך?" קארל נענע את הראש ממקומו על הרצפה.

"הוא לא כזה" אמרתי לקורי וקורי התקרב אליי, "הם תמיד לא כאלה עד שהם כן" הוא אמר לי בכעס, קארל התיישב ברצפה.

"אני לא אעשה משהו ללוס בניגוד לרצונה" הוא אמר לקורי וניסה לעמוד על הרגליים שלו, "כי לרדוף אחריה במקום חשוך זה ברצונה?" קורי שאל את קארל ודחף את קארל לרצפה.

"לוס אני אוהב אותך, את האישה הכי יפה שאני מכיר את-" המילים שלו נקטעו כששמענו צפירה של מכונית, הצפירה משכה את תשומת הלב של כולנו.

רכב שחור יוקרתי עצר לידנו וסטיב יצא ממנו עם החליפה השחורה, העיניים החומות של צייד שלו ישר התמקדו בקארל.

"זה הולך להיות מעניין.." קורי אמר וראיתי שהזקפה שלו כבר ירדה, מוזר דווקא חשבתי שהיא תהיה יותר גדולה עכשיו.

סטיב ניסה להגיע לקארל וישר נעמדתי ביניהם, "תזוז סטיב פתרנו את זה, תודה על העזרה" אמרתי לו והוא צמצם את העיניים שלו, לראשונה מאז אתמול הוא מפגין רגש, כעס.

"יש לך 5 שניות לזוז לי מהעיניים לוסי" הוא הזהיר ונרתעתי, לא ציפיתי לראות אותו ככה כועס.

"5.." הוא אמר ובלעתי את הרוק שלי, אני צריכה לעשות משהו.

"4.." הוא לקח צעד קטן קדימה והוא היה ממש קרוב אליי, "3.." הוא הפסיק להסתכל עליי והביט מאחוריי על קארל.

"2.." הסתכלתי על קארל ואחרי כל הגיהינום שהוא העביר אותי כאב לי לראות את הפחד בעיניים שלו, עדיין היינו 5 שנים ביחד.

"1.." הוא כמעט הגיע לסוף הספירה והאישונים בעיניים שלו נראות עכשיו יותר אדומות מחומות.

הוא רכן אליי והקרבה הזאת הפחידה אותי.

"0".

המזכירה של השטןWhere stories live. Discover now