המזכירה של השטן

פרק 58

רגע לפני שאתם קוראים את הפרק, אני יודע שיש כאלה שקוראים ואף פעם לא מגיבים אבל יש לי שאלה ואתם חייבים לענות עליה, כולל מי שלא מגיב בספר.

התגעגעתם?

עכשיו אתם חופשיים לקרוא!

לוסי-

השעה 19:54 בעוד 6 דקות סטיב אמור להגיע לכאן, אני לא מאמינה שהסכמתי לזה לאחר כל מה שקרה בינינו.

אני מאוכזבת מעצמי אבל לפחות אף אחד לא יכול לראות את הקשר ביני לבין סטיב ולראות כמה אני לא מחזיקה מעמד מולו.

הגבר הבלונדיני עם העיניים החומות והגוף השרירי שממולא מצלקות שהוא גרם להם מצליח לזעזע את הנחישות שלי כל פעם מחדש ולהחליש את ההתנגדות שלי כלפיו.

אפילו כשתפסתי אותו לאחר שפגע בעצמו וטיפלתי בו הוא ניצל את זה כדי שיוכל לדבר איתי, למרות שהוא דימם מבשרו.

הוא ביקש ממני עוד הזדמנות ובמקום לסרב לבקשה שלו או לתת לו הזדמנות לתקן את הקשר בינינו במשרד שלו אני הצעתי לו לבוא לבית שלי, עד כמה דפוקה אני יכולה להיות כשאני מזמינה את הגבר שאני חלשה מולו לביתי?

אני הולכת בחוסר סבלנות בבית שלי, חושבת על איך לפתוח את הדלת לסטיב, אפילו הפעולה הקלה הזאת נראית מסובכת.

כשאפתח את הדלת אני אצטרך לחייך אליו בנעימות?

או שאני צריכה לפתוח את הדלת בפנים חתומות?

רגע, מה אני אגיד לו?

היי סטיב? היי בוס?

אולי אני פשוט אפתח ולא אגיד משהו?

הנדתי את ראשי בפראות כדי להפסיק לחשוב יותר מדי, אני מתחילה להתחרפן.

שמעתי דפיקות על הדלת והעיניים שלי נפערו, הסתכלתי ישר על השעה, 19:59.

איך עברו 5 דקות כל כך מהר ולמה הוא מקדים בדקה?

לקחתי נשימה עמוקה, תרגעי לוסי את רק צריכה לפתוח את הדלת, להכניס אותו ולדבר איתו עד שילך מרצונו החופשי.

הלכתי לכיוון הדלת בהליכה עקומה שלמזלי סטיב לא יודע עליה ופתחתי את הדלת, אני רגילה לראות את סטיב עם חליפה שחורה כל הזמן.

אז למה הוא עם גופיה, פאקינג גופיה שחושפת את הידיים השריריות שלו עם הצלקות שהוא עשה לעצמו.

בהיתי בסטיב יותר מדי בידיים שלו, מנסה להבין איך הוא הגיע למצב שהוא פגע בעצמו יותר מדי פעמים.

"אוכל להיכנס בוניטה?" השאלה שלו הוציאה אותי מלטבוע עמוק במחשבות על למה סטיב ממשיך לפגוע בעצמו שוב ושוב.

פתחתי את הדלת לרווחה כדי שסטיב יכנס, "הקדמת," אמרתי לו והוא נכנס, לא לפני שהוא הדליק את הטלפון והסתכל על השעה.