פרק 77

2.4K 218 134
                                    

סטיב-

"נדבר אחר כך מאפין, כשאחזור אני מקווה לקבלת פנים חמה על המיטה שלך." קורי אמר לפול בטלפון ויצאנו מהמכונית לאחר שחניתי מול הבית שלי.

פול מלמל משהו בטלפון וסומק עלה על פניו של קורי, "גם אני אוהב אותך מאפין." קורי אמר וניתק, זקרתי גבה לעברו. "מאפין?" הכינוי הזה גורם לי לרצות לסתום את האוזניים.

"אל תתנשא עליי, אתה קורא לאחותי בוניטה. מן איזה גבר אמריקאי קורא לאישה שלו יפה בספרדית?" לא עניתי לקורי והוא חייך חיוך מרוצה, "אם כבר מדברים על אחות, איך היא הגיבה כשאמרת לה?" שאלתי אותו והגלגלים הקטנים בראש של קורי פעלו.

"היא לא האמינה לי בהתחלה, ברגע שהיא התחילה להבין שאני צודק היא לא הגיבה טוב." עמדנו מול הדלת של הבית שלי אבל לא דפקתי על הדלת, רציתי לשמוע איך לוסי הגיבה לחדשות שקורי הוא התאום שלה.

"היא אמרה שעולמה קורס לתוך עצמו ושהיא רוצה להתאבד," הרגשתי שברק הכה בי לשמע דבריו של קורי, רציתי לעזוב הכל ולטוס בחזרה לקנדה היישר אל לוסי.

"אני צוחק," הוא פלט מפיו במהירות כששם לב שהצבע אזל מפניי, איגרפתי את ידיי ורציתי לתת לו אגרוף, "זה לא מצחיק." אמרתי בלסת חשוקה.

הדלת נפתחה וילד קטן עם שיער שחור פרוע, עין ימנית חומה ועין שמאלית כחולה קפץ עליי. הרמתי את איידן והוא צחקק ומשך את השיער שלי, "הוא ממש גדל," קורי אמר ואיידן הביט בו.

"ק'רי!" איידן צווח בשמחה והפנים מלאי ההפתעה של קורי היו שווים הכל. "הוא יודע את השם שלי!" קורי לקח את איידן מהיד שלי ומחץ אותו בחיבוק.

"אני רוצה לגנוב אותך כדי שאני ופול נטפל בך, נקנה לך אופנוע." עיניו של איידן נפערו כשהוא שמע את השוחד של קורי. "תגנוב אותי!" איידן אמר בשמחה ומשהו נתקע לי ברגל.

הסתכלתי על אנג'ל שהרימה את ראשה כדי להביט בי, רכנתי אליה והרמתי את הבלונדינית הקטנה. היא הזכירה לי את מלאני כשהייתה תינוקת.

"אנג'ל זוכרת מה הבטחתי לך? עוד מעט אנחנו נשב ביחד ונשתה אלכוהול," הזעפתי את פניי לקורי כשהוא דמיין את עצמו משכר תינוקת בת כמה חודשים.

"למה אתם עומדים בחוץ? תיכנסו כבר," קרולינה אמרה מרחוק ויכולתי לראות את הסומק על הפנים שלה ואת עיניה המזוגגות. לא הייתי צריך לנחש מה גרם לסיבה הזאת כי הסיבה הזאת בצורת אח שלי הגיע מאחורי קרולינה, הוא חיבק את מותניה והצמיד אותה אליו.

"דרקוני.." איידן נגע בזרוע המקועקעת של קורי, נכנסנו לבית וטרקתי את הדלת. "רוצה לראות איך הוא מתנפח?" השאלה של קורי משכה מאיידן הנהון פרוע.

קורי עשה שריר ואיידן הניח את שתי הידיים שלו על השריר של קורי, "זה חי!" איידן אמר ועיניו התעגלו, החיוך החמוד שנפרס על פניו חימם לי את הלב.

הרגשתי נגיעה באף שלי והסתכלתי על אנג'ל, היא הרימה את היד מהאף שלי ונגעה לי בשיער, "מה הקטע שלכם בלמשוך שיערות?" היא חייכה ונתנה לי סטירה ללחי.

"היא ענתה לך בלך תזד-" בראד נקטע על ידי אגרוף בכתף שקרולינה נתנה לו. "איידן מאזין לנו," היא הצביעה עליו אבל איידן היה עסוק בלגעת בקעקוע דרקון של קורי.

"בואו לסלון, יש משהו שאתם צריכים לראות." בראד אמר בחיוך זדוני, קורי כיווץ את גבותיו והסתכל עליי בחוסר הבנה, משכתי בכתפיי וקורי הוריד את איידן לרצפה, קרולינה התקרבה אליי והסתכלה על אנג'ל.

הושטתי את אנג'ל לאמא שלה וקרולינה הזיזה אותה מצד לצד בידיה, אנג'ל צחקקה בקול התינוקי והחמוד שלה. "כשאני מסתכל על הבלונדינית המטורפת מתנהגת כמו אמא, זה גורם לי לרצות גם ילדים." הנהנתי והרגשתי צריבה בתוכי.

יש לי כבר ילדים, הם נמצאים בתוך הבטן של אמא שלהם איפה שהם אמורים להיות ואמא שלהם.. היא אמורה להיות לידי.

הלכנו אחרי קרולינה לסלון ומצאנו את מלאני וזאק ישנים, מלאני מצטנפת לתוך עצמה כשהיא ישנה על החזה של זאק והוא מניח את היד שלו על הגב שלה.

זה ישר הזכיר לי את איך שאני ולוסי ישנו ביחד, הגרון שלי היה חנוק וכל דבר הזכיר לי אותה. הרגשות אשמה שאני חווה בגלל מה שאמרתי לה התחזקו.

"אמא ישנה," איידן קפץ על הספה וחיבק את מלאני, היא אפילו לא התעוררה. צמצמתי את עיניי לעבר בראד שעמד מולנו בחיוך חושף שיניים.

"לזה אני קורא לילה עם אנג'ל." קולו היה אכזרי וזקרתי את הגבה שלי, התינוקת הצליחה לגרום למלאני וזאק לישון שינה כזאת עמוקה?

איידן התקרב לקורי ומשך את החולצה שלו, "אופנוע ק'רי?" קורי חייך ונראה גאה, "אני אעשה לך אופנוע לחלל." הוא הרים את איידן, בתגובה איידן הניח את הראש שלו על הכתף של קורי.

"אתה תיקח אותי לכוכביבים?" ראיתי את החיוך של בראד כשהוא ראה את הקשר של קורי ואיידן, אני מתגעגע לאחים שלי.

"אני אקח אותך לכוכביבים אבל מחר, עכשיו רק אופנוע." איידן הנהן בחיוך וקרולינה עזרה להם לחפש את האופנוע הורוד של איידן.

לפני שהספקתי להגיד משהו בראד חיבק אותי חיבוק מוחץ, כשאני אומר מוחץ אני מתכוון לזה. רגליי הורמו מעל הרצפה והריאות שלי נמחצו.

בראד הוכיח לי שהוא עלה שלב באימונים שלו. הוא הוריד אותי לרצפה ונגע לי בלסת. בראד הזיז את ראשי מצד לצד.

"אתה נראה שונה," הוא בחן אותי בקפידה, בלעתי את הרוק שלי ובראד הוריד את היד שלו מפניי. "יש לי משהו להגיד לך," אחרי זה גם יש לי סרטון לתת לו לצפות בו.

"כולי אוזן," הוא שילב את ידיו בקשיחות, "ההורים שלנו לא מתו בתאונה.. הם נרצחו."

המזכירה של השטןWhere stories live. Discover now