אהבה של תלתל

פרק 2

נקודת מבט אבישג:

אני גוררת את הרגליים בכפכפים ומתעלמת מהעובדה שאני עם מכנס פיג'מה באורך מינימלי וגופיה שלא לבשתי מכיתה ט, ויורדת למכולת.
אני פותחת את הדלת החורקת ומוציאה את המקרר ארטיקים.
בימים האחרונים סחוניה שלא מהעולם וזה הדבר הכי נרכש אצלנו.
"בוקר טוב יפיופה! לא קיבלת תעודת בגרות? בזה את עובדת?" ראובן מהפיצה צועק לי. אני שולחת לו אצבע שלישית ונכנסת.
תוך שתי דקות כבר הקונים הקבועים שלנו נכנסים.
"פתחתם מאוחר היום!"
"אין מה לעשות סאפיר. תקני מה שאת צריכה ולכי" אני עונה לשכנה הזקנה שלנו.
"ילדה חוצפנית " היא צועקת מהמקרר חלב.
"גם את" אני עונה לה ומתכופפת להוציא מטען מהארונית שמתחת לקופה.
"באמת חוצפנית" אני שומעת קול צעיר מעלי.
"אמא שלך חוצפנית" אני אומרת בכעס ומרימה את הראש.
"חוצפנית אבל גם יפה" אומר הבחור שעומד בקופה.
"אפשר לעזור לך במשהו?" אני אומרת בחיוך הכי מזויף שאני מצליחה לעשות.
"רק שתתלבשי יותר שאת עובדת במקום כזה" הוא אומר והמבט שלו תקוע יותר מדי זמן בגופיה הצמודה ונטולת החזיה שלא טרחתי לשים הבוקר.
"העיניים שלי קצת יותר למעלה. אתה ביישן או שאתה מטרידן?" אני שואלת בחיוך נעים לכאורה. האבישג המרוקאית מתעוררת.
"אני ביישן. קשה לי להיישיר מבט." הוא אומר בקול שונה ממה שהשתמש עד עכשיו.
"כן? לציצים שלי קל לך מאוד להישיר מבט" אני אומרת במבט קר.
"לא ייאמן איך אתם מדברות היום הבנות הדור הצעיר!" סאפיר באה עם שתי שקיות חלב לקופה.
"סבתאלה תביא לי לעשות לך חשבון ועופי מפה" אני לוקחת ממנה את שתי השקיות מעבירה ונוקבת בסכום.
"אין לי. תגידי לאבא שאני אביא מחר" היא מתקדמת ליציאה.
"ממש לא סאפיר. אמרת את זה גם אתמול וגם שלשום. תביאי עכשיו או שאת לא קונה" אני אומרת לה בכעס.
"תעזבי את האישה המסכנה." הבחור ממקודם מוציא מארנקו חמישה עשר שקלים ומביא לי.
"הנה. שולם בסדר? להרגע".
סאפיר מודה לו, ואני בוחנת אותו בסקרנות. עד עכשיו לא טרחתי להביט בו בכלל ולבדוק מי הוא ומה עושה במכולת של אבא שלי.
"עכשיו אני יכול לשאול איך קוראים לך?"

פרק שני😭 הפרקים קצת קצרים כי כרגע ככה זה יוצא אולי בהמשך נאריך אותם