אהבה של תלתל

פרק 11

"אז תצאי מהכיתה! ילדה חוצפנית" המורה לספרות שואגת עלי אחרי אין סוף הערות שלה שלא זכו למענה.
"תודה לאל, יוצאת" אני נושמת לרווחה ולוקחת איתי את הבקבוק מים.
"את חוצפנית ותשאירי את הבקבוק מים אני רוצה שתצאי ותביני את ההתנהגו-" אני שומעת את הצעקות שלה עוברות לי ליד האוזן וטורקת את הדלת של הכיתה.
אני מחליטה להכנס לשירותים להחליף פד.
ותשמעו איזה קטע מוזר ולא מצחיק, השירותים של הבנים והמורים בתיקון ולכן כל התיכון משתמש בשירותים של הבנות.
אני נכנסת והריח שמכה באפי גורם לי להשתעל.
יומיים! פאקינג יומיים וכבר מסריח פה כמו בשירותי חוף.
שני תאים נעולים בקבוע, תא אחד תפוס ותא אחד פנוי. אני שולחת את היד לדחוף את הדלת ולפני שהיא מספיקה להדחף יותר מדי יד נעצרת מבפנים ודוחפת אותה חזרה.
"לא לימדו אותך לנעול את הדלת בשירותים? אמא פספסה את השלב הזה בהורות?" אני צועקת בהנחה ברורה שזה בחור.
"למה את לא דופקת בדלת?!" הוא צועק.
"מטומטם" אני ממלמלת ומתחילה למלא את הבקבוק שלי בקולר.
"אני חייב להבין למה את תמיד עצבנית בכל סיטואציה ובכל זמן" הקול של דניאל נשמע מהכניסה.
הוא מעוות את פרצופו, "בחיי. יש פה ריח של גיהנום אחרי שהשטן נתן לאיתן לחרבן" הוא אומר בגועל.
"נתן לו לחרבן פעמיים" אני אומרת.
"מה המצב פעמונית?" הוא שואל בחיוך.
האמת היא שהתחלתי לחבב מאוד את הפרצוף של הילד הזה.
אני מחייכת. "כל עוד העיפו אותי מספרות, המצב טוב" אני מאושרת.
"נו, אמא חתמה לך על האישור לטיול?" הוא שואל בציניות.
אני פורצת בצחוק. אין ספק שהוא למד מה הציניות האהובה עלי.
"לא. היא אמרה שהיא תכין צהריים ואז תקח את כולנו לנופש במלון באילת ונחליט ביחד" אני עונה ברצינות תהומית.
"וואו. אני יכול להצטרף? אני יהיה המסאז'יסט" הוא צוחק.
"לא. זה רק למשפחה המאושרת והאהובה שלי. אין כניסה לזרים מכוערים ומעצבנים" אני מוציאה לו לשון. בחיי, הבחור הזה גורם לי להשתחרר וזה פאקינג כיף.
"מי מכוער מיי הסתכלת על עצמך במראה לאחרונה?" הוא מתקרב אלי באיום ואני צוחקת בטירוף "איך טיקטוק מאשר לך להעלות סרטונים שלך חשופה עם בקיני כחול? זה עושה רפלקס הקאה"
"כן? אתה זוכר מדי הרבה פרטים מהסרטון בשביל רפלקס הקאה" אני אומרת לו בגיחוך.
"זה במקום לדחוף אצבעות כשאני רוצה להקיא" הוא צוחק.
"לדחוף אצבעות?" אני שואלת בממזריות.
"אוי לא אלוהים! לא התכוונתי לזה ככה! אצבעות לגרון, בשביל הרפלקס הקאה" אני רואה סומק קל עולה בצווארו.
"שמעתי לדחוף אצבעות" אני רואה את איתן יוצא מהתא שירותים.
"שלא תעז להגיד לי שזה היית אתה שלא נעלת!" אני שולחת לו מבט מאיים.
"מה את נכנסת לי לתא יגנובה" הוא אומר ושוטף את ידיו בכיור.
"אני מקווה שסגרת את הדלת והיא לא ראתה כלום" דניאל אומר בזעם לאיתן.
"הייתה רוצה. החברה שלה ראתה." הוא אומר בחיוך ממזרי.
"תסתום את הפה יא מושפל. ערב אחרי שהזדיינתם היא נפרדה ממך. בקבוצה של הבנות לא הפסיקו לדבר, אתה יודע מקרה כזה גורר המון ריכולים על מה יש לך למטה" אני אומרת ומצביעה בגסות על רוכסן מכנסיו.
"יש קבוצה לדבר הזה?" איתן שואל בפנים חיוורות.
"ברור", אני עונה לו בפנים רציניות של שקרנית מוסמכת, "אחרת איך נדע עם מי כדאי לצאת?"
"אולי תסתכלו על הפנימיות של האדם? על הפנים? על המעשים? איזה התנהגות של גועל נפש. ואחר כך אומרים שאנחנו רעים. שאנחנו מעליבים. שאנחנו בררנים. אתם הב-" איתן נכנס לאטרף של נזיפה ואני לא מצליחה לשלוט בעצמי להפסיק לצחוק.
"איתן יא דפוק נראה לך שיש קבוצה? היא צוחקת עליך" דניאל אומר לו בהגיוניות.
"היי למה אתה הורס לי את כל הכיף?" אני אומרת לו בקול של כלבלב נעלב ומחטיפה לו סטירה בגב. זה משמיע צליל חזק שאני לא הייתי רוצה לקבל.
"את הרבצת לי עכשיו גברת תלתלים?" דניאל מתקרב אלי, דוחק אותי עד שאני נצמדת לקיר בגבי.
"דיי בטעות" אני צווחת תוך כדי צחוק.
"בטעות?" הראש שלו מתקרב אלי, ובחיי יש מתח מיני פסיכי שמטפס בינינו.
"אני חושב שאני אלך" איתן אומר מהדלת.
"אבל רק שתדע שעכשיו שאני יודעת שזה היית אתה, אני מאושרת שלא הספקתי לראות כלום כשנכנסתי בט-" אני צועקת לו.
דניאל מניח את כף ידו על פי כדי שאני אסתום. "את לא רואה שהילד מבוהל שהוא לא יוכל לזיין יותר בגלל ריכולים של בנות?"
אני מלקקת לו את היד כדי שיעיף אותה, מה שלא קורה.
"ממ מממ" אני צועקת בקול סתום.
"זה נשמע לי כמו תמשיך?" הוא אומר לי בחיוך.
"מממממממממ" אני אומרת בזעם והוא משחרר בתנופה את כף ידו, הראש שלי מונף מהשחרור קדימה, ואיכשהו אני מוצאת את שפתיי על שלו.

אמאאא איזה פרק כיף זה היה! באמת שנהניתי לכתוב אותו
אז אני רגע רוצה לעצור ולהגיד תודה על כל קריאה, הצבעה ותגובה.
ולמי שלא הצביע😩 זה הורדת מוטיבציה לשמה.
וברצינות, זה לא עולה כסף. אם אהבת תוסיפו הצבעות זה מוסיף ברמות שאתם לא מבינים אפילו.