בתוך אוקיינוס הקרח

כמה שציפיתי-רוז בראון

אני פשוט לא מאמינה.
אני ידעתי שתיאו הוא הקאפו, אבל הוא חבר של אחי.
לא חשבתי שהוא יהיה כל כך אכזר. אני שמעתי הכל, את כל הדברים שהם אמרו, על הרצח, על העסקת סמים הזאת, ואני פשוט לא רוצה את זה. אני מוכרחה לדבר עם נייט לפני שמשפחת ארגמני תפגע בו. הוא הבן אדם הכי חשוב בחיי.
הלכתי במורד הרחוב ונדמה לי שהתבלבלתי ונאבדתי.
אני שמעתי כל הזמן צרחות וצעדים מאחוריי, אבל בכל פעם שהסתובבתי לא היה שם איש. נכנסתי לסמטה חשוכה ושם ישבו שתי אנשים, אחד היה רזה מאוד עם זקן חום, והשני היה מאוד מבוגר, עם שיער לבן ופצע בחזה. התחלתי ללכת מהר יותר, ויותר, ויותר עד שלבסוף הרגשתי משהו, או שיש להגיד מישהו נוגע לי בעורף ומקרב אותי אליו. ״עזוב אותי!״ צעקתי ״מה ילדה יפה כמוך עושה פה? את יודעת שאסור להכניס ומי שנכנס מקבל עונש...״ אמר וליטף את פניי. ניסיתי להיאבק, ניסיתי לברוח, אבל בכל פעם הוא הדק את היד שלו סביב הצוואר שלי. דמעה ברחה מעיני וניגבתי אותה במהירות.
״מה קרה? את מפחדת מסבא׳לה״ אמר וציחקק.
הוא סובב אותי כך שאני עם פניי אל כיוונו, ״תתפשטי״ ציווה
״בחיים לא!״ צעקתי ״תתפשטי!״ הרים את קולו ובכיתי בלחש.
״את לא תתפשטי בשבילי? אין בעיה״
⚠️אמר והפשיט אותי תוך כדי, ״לא! לא! לא!״ אמרתי ופרצתי בבכי. הוא הוריד את מכנסיו וסובב ואותי והכניס את הזין שלו לתוך התחת השלי. ״הצילו!!!״ צעקתי בבכי. הוא יצא ממני ונשך לי את הגב בחוזקה. ״אל תדברי, או שזה יגמר אחרת״
לא להישבר, אל תשברי, נייט יבוא, הוא יבוא. הוא דחף את שתי אצבעותיו לכוס שלי וצרחתי מכאב. רק שלא יקח את הבתולין שלי, בבקשה בבקשה אלוהים!⚠️ ופתאום זה נגמר פתאום ושמעתי צרחה מאחוריי, הסתובבתי במהירות וראיתי את תיאו מכה אותו וזה היה נראה שזה ימשך עד שהוא ימות.
שהוא סיים איתו, הוא עזר לי להתלבש והושיט לי יד בשביל שאקום. ״אל תיגע בי״ אמרתי. ״את מפחדת ממני?״
אמר וגימגם מעט. ״אני אפילו לא מכירה אותך! אני רק יודעת שאתה ראש המאפיה ושעליי לפחד ממך!״ צעקתי בבכי.
״אני לא אפגע בך רוז, אני מבטיח״ אמר.
״היי היי היי, תסתכלי עליי״ לחש וניגב את הדמעות שלי.
״אבא שלי היה אונס את אימי, ואני נשבעתי שבחיים לא אהיה כמוהו״
״ אל תדאגי פרח, אני פה״
פרח? הוא קרא לי פרח? רק אימי הייתה קוראת לי ככה.
פרצתי בבכי, הוא ירד על הברכיים וחיבק אותי,
״אני לא עוזב אותך אני מבטיח״ ״אני לא יכולה אני.. סליחה״ אמרתי ורצתי משם.
״רוז! חכי רגע!״ שמעתי אותו צועק מאחורי. פניתי לכיוון של
איזשהו פארק ונכנסתי לצורה של הכדור הכי קטן שיכולתי.
הוא נעמד לידי, ״רוז תסתכלי עליי״ לא הסתכלתי, לא הייתי מסוגלת, פשוט לא יכולתי. ״רוז תסתכלי עליי!״ צעק והמשכתי לבכות, ״אני מצטער..״ התנצל, ״לא! אתה לא מצטער! כי אם היית כל כך מצטער לא היית מכה אותו מולי!
לא היית צועק עליי! לא היית נלחם עליי!״ צעקתי בבכי.
״נכון, אני לא״ אמר והתחיל ללכת, רצתי אחריו וסובבתי אותו, ״מה קרה?״ שאל וחיבקתי אותו, ״אני מצטערת״ לחשתי הוא חיבק אותי בחזרה עם ידיו השריריות.
אני יודעת שלא הכרנו, וגם ברור לי שאסור לנו, אבל אני בטוחה בכמעט מאה אחוז שיש חיבור בינינו.
אני, וראש המאפיה, מישהו היה מאמין?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נסעתי באוטובוס לחוג ציור שלי, רק אני והאוזניות שלי.
שמתי לי iris של the goo goo dolls.
עבר כבר שבועיים מאז המקרה שלי ושל תיאו,
לא ראיתי אותו מאז,  לא דיברנו, גם נייט לא הלך לשם יותר.
כאילו זה לא קרה, וזה לא יוצא לי מהראש. אולי גם הוא חושב עליי עכשיו? הסתכלתי בטלפון לראות מה השעה,
והשעה הייתה 11:11 זה אומר שאני צריכה להביע משאלה.
״הלוואי ונהיה ביחד״ אמרתי בלחש ״את מתכוונת אליי?״ אמר תיאו מאחוריי, ״מ..ה? אמ.. ל..א״ גימגמתי.
״טוב.. אם את אומרת״ וציחקק ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי
״יש לי פגישה מסווגת אז אני נוסע באוטובוס״ ״באמת?״ שאלתי, הייתי מופתעת לגלות שראש המאפיה נוסע באוטובוס ״לא, ברור שלא רוז״ וצחק, הוא היה נראה מאושר.
״באתי לראות אותך״ ענה ופניו פתאום נראו אמיתיות, כנות כאלה, אתם יודעים? ״איך אתה יודע שאני פה?״ ״תומאס ואחיך דיברו על זה אתמול.״ ״נייט היה אצלכם!?״ הופתעתי, נייט לא אמר לי כלום על זה. נייט תמיד משתף אותי לאן הוא הולך,
מה קרה? למה הוא לא רוצה לספר לי? בגלל מה שקרה עם תיאו? ״קרה משהו?״ הוא ידע שדעתי הוסחה והוא ניסה לחבר אותי, זה היה די ברור ״הכל טוב״ עניתי בחיוך.
שמתי חזרה את האוניות ונשענתי על הכיסא.
תיאו התיישב כיסא לידי ושם את ידו על ירכי.
אני לא יודעת למה ובאמת עם כמה שרציתי להיות איתו,
פחדתי.
מאוד פחדתי.
הורדתי את ידו ממני ומאז אני לא זוכרת מה קרה.
אני נרדמתי. עליו. איזה מביך!!
ואני יודעת שהבטחתי שלא אתאהב שוב, זה קרה, נראלי?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודה רבה על כל האהבה והתמיכה שלכם, באמת שלא ציפיתי. אני אוהבת אותכם המון!!
סליחה שלא העלתי אתמול פרק ואני אפצה על זה מחר
בפרק מעניין במיוחד. לאב יוווו💘💘

נ.ב השיר למעלה זה מה שרוז שמעה באוזניות באוטובוס