בתוך אוקיינוס הקרח

משנה כיוון-דואט

הערת כותבת:
היי, רק חשוב לי להגיד שהכתיבה פה תהיה שונה ויהיה המון פלאשבקים שתורמים למהלך הסיפור, יהיה גם נקודות מבט שעוד לא היו וככה זה יהיה למשך עוד 2 פרקים.
קריאה מהנה!

—נקודת מבט תיאו—

פתאום זה הכה בי.
רוז לא במאפיה הרוסית, היא לא יכולה להיות.
כי באותו היום שאנחנו ביצענו את ההתקפה של המאפיה הרוסית רוז הייתה איתי בבית חולים.
הם לא יכלו לראות איפה אנחנו כי הרגנו שם כמעט את כל הטכנים שלהם. אז לא היה מי שיעקוב אחרינו, מישהו שיאזין לנו, מכשיר שיאזין לנו, לא היה אפילו דרך. ובמכתב היה כתוב
״שיקרתי באותו יום בבית חולים,
אני לא אוהבת אותך, אף פעם לא אהבתי, זה היא כדי לנצל אותך, וגם מהפחד שאתה תפגע בי״
הם הרי לא יכלו לדעת שאנחנו היינו באותו יום בבית חולים, הם לא יכלו לדעת מה אמרנו, כי לא היה מי, לא מהמאפיה הרוסית בכל אופן.
אז נשאר רק עוד כיוון אחד, המאפיה הקנדית.
והכל בגלל מייסון ונייט.
*פלאשבק*
"אתה עשית מה!?" צעקתי על מייסון, הם רצחו את לוקה טנטרי, הבן של ראש המאפיה הקנדי, הדבר הכי חשוב לו, אנחנו כל כך הולכים לשלם על זה.
"הוא כמעט הצליח להרוג את נייט!"
"לימדתי אותכם כל כך פאקינג הרבה דרכים איך להתחמק מכדור מסכן של רובה DSR-1 ועדיין בחרת פשוט..פאק! מייסון אתה כזה טיפש!"
שאגתי עליו בחומרה, יש השלכות למעשים שלו, במקרה שלנו זה ניתוק מהמאפיה או כדור לראש אבל אני לא יכול לעשות את זה לתומאס, הוא ומייסון חברים מאוד טובים. אני פשוט בן אדם רחום מידי, אני מוכרח להעניש אותו מתישהו, זה חלק מהחובות שלי בתור ראש המאפיה, אני פשוט צריך למצוא זמן מתאים ולא בדרך שתהרוג אותי כי אחד החיילים החזקים שלנו.