בתוך אוקיינוס הקרח

אוויר לנשימה-תיאו ארגמני

בפרק הזה יהיה כל מיני דברים קשים לקריאה, הקריאה היא על אחריות הקורא בלבד.
יהיה אונס קשה, אז למי שזה יעלה טריגר יהיה כוכב שחור ומשם תוכלו לדלג על הפרק כדי שלא יהיה מצב שזה יכניס אותכם/ן להתקף חרדה או משהו דומה, קריאה מהנה.

כבר חודש.
חודש שאני ורוז לא התראינו.
לא אני ורוז, לא נייט ורוז, לא אף אחד.
היא עזבה בטענה שהיא צריכה שקט לעצמה, אני לא קונה את השיט הזה. היא לא תעזוב את אח שלה. היא אוהבת אותו מאוד והיא בחיים לא הייתה נפרדת ממנו במכתב. ואני גם בטוח שלא ממני. אנחנו בילנו שבוע ביחד כל יום. אם היא הייתה צריכה חופשה או מנוחה היא הייתה אומרת לי עוד לפני, היא הייתה נותנת לי סימן שהיא צריכה מרחק. אבל היא לא, בגלל זה אני בטוח שקרה לה משהו, אני נייט ומייסון, כל השאר מאמינים לה.

ישבנו במשרדי מול התרשים שמייסון הכין, הוא בעצם הטכני אצלנו. אנחנו בינתיים רק משערים שהיא כנראה אצל המאפיה הקנדית או הרוסית. אנחנו גם לא מפגרים, אנחנו יודעים שאף בן אדם שפוי לא יעלם לחודש בלי ליצור קשר. אנחנו רק בוהים מול התרשים כמו חבורת מטורפים.
״אין לנו אפילו קצה חוט״ אמר נייט, הוא בהחלט צודק אבל אני לא הולך לוותר עליה. הבטחתי לה שאני אשמור עליה, שאני אהיה שם איתה, ואני פשוט נתתי לה לברוח, או יותר נכון להיחטף.
״יש לי משהו, הרי בקלות אפשר להכניס את אחד מהחיילים שלנו למאפיה הרוסית או הקנדית ונוכל לראות אם היא מוחזקת שם.״ מייסון השיב לדבריו של נייט, ״את האמת שזה לא הולך לעבוד, ריס לא יתן לחייל שרק עכשיו הצטרף למאפיה מידע על השבויים שלהם, זה יכול לקחת שבועות או אפילו חודשים״ נייט הסתכל על מייסון בפרצוף זועם אחרי שסיים להגיד את דבריו, כבר כמה שבועות שמרגיש כאילו יש מתח שלא פוסק ביניהם. ״יקח כמה זה שיקח, אנחנו צריכים להציל אותה ובינתיים זה הדבר היחיד שיש לנו, או שיש לך משהו יותר טוב?״ מייסון לעג לנייט ויכולתי לראות את הורידים בולטים ממנו. ״תקשיבו לי טוב שתיכם! אם אתם לא הולכים להרגע עכשיו אני הולך לתקוע לאחד מכם כדור בראש זה מובן?!״ צעקתי לעברם, עם כמה שהם בין האנשים היחידים בעולם שאני סומך עליהם כרגע, אנחנו לא נוכל להתקדם לשום מקום ככה. ״מייסון, אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שיכול להיות שהמאפיות לא חטפו אותה אלא גורם אחר, אני מסכים שזה הדבר היחיד שיש לנו כרגע ושרוב הסיכויים שהיא שם, אבל אם היא לא, אנחנו נבזבז זמן מיותר בחיפושים אחריה שלא יובלו לשום מקום, אנחנו צריכים להיות בטוחים איפה היא נמצאת ובגלל זה-״ קטעתי את דבריי שסובבתי את המחשב לכיוונם והראתי להם את האסיר מהמאפיה הרוסית שבזה הרגע מוחזק אצלנו, ״ככה נוכל להוציא מהם מידע לגבי המיקום שלה, במידה וזה לא המאפיה הרוסית אתם יודעים לאן נעבור.״ הם הנהנו בהסכמה ויצאו מהדלת.
אני חייב למצוא אותה, בכל דרך.
אני לא הולך לוותר על האישה שלי.