בתוך אוקיינוס הקרח

רוז בראון

רוז בראון.

אין יותר מידי מה לספר.

יש לי שיער שחור ועיניים כחולות כקרח, יש לי שפתיים לא גדולות ולא קטנות ואני מעט שזופה.
הוריי נהרגו בתאונת דרכים לפני 8 שנים.
מאז זה רק אני ונייט.
הוא האח הגדול שלי.
הוא יעשה הכל בשבילי, וגם אני בשבילו.
חברתי הטובה מנדי נפטרה מסרטן שהיינו בנות 17.
ואף פעם לא הפסקתי להתגעגע.
יש לי גם את מייסון, חברו הטוב ביותר של אחי.
שגם הוא כמו אח שלי.
מנחם אותי, מחבק אותי, הוא תמיד שם שאני צריכה אותו.
אבל יותר מהכל, אני מפחדת מהמאפיה שפה. כל אזרח בניו-יורק. יודע את שמו של תיאו ארגמני.
השמועות מספרות שהוא אנס בנות, רצח חפים מפשע והתעלל בקשישים. אני מפחדת ממנו מאוד.
אני מאוד אוהבת לצייר, ואני בחוג צייר עוד מגיל 14.
הוצאתי רישיון לפני כמה שנים.
התאהבתי, נשבר לי הלב, התאהבתי שוב.
היום אני רווקה, וטוב לי, באמת הכי טוב שאפשר
ומה שלא יהיה. אני לא אפול שוב לאהבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התעוררתי בבוקר מצעקות שנשמעו מהסלון.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לעשות את אירגוני הבוקר שלי. ציחצחתי שיניים, שטפתי פנים.
שמתי חולצה אוברסייז שחורה של אח שלי וטרנינג קצר מH&M. ירדתי לסלון וראיתי את נייט מתווכח עם מישהו בטלפון, הוא היה נראה רגוז,
איזשהו צד שלא ראיתי בו, פנים שלא הכרתי בכלל.
ברגע שהוא ראה אותי מתקרבת הוא נרגע טיפה חיבק אותי ואמר לבחור שאיתו בטלפון ״אני עוד לא גמרתי איתך״ וניתק ״מי זה?״ שאלתי ״סתם מישהו, את לא צריכה לדאוג לגבי זה״ ״בטוח?״ חזרתי ״הכל טוב רוזה״ אמר ונשק לראשי.
הוא קורא לי רוזה מאז שאני זוכרת את עצמי. אם מתישהו הוא יקרא לי רוז, אני אדע שמשהו לא בסדר. ״מה בא לך לאכול?״ שאלתי, ״מה שבא לך, לא כז—״
מייסון עצר את דבריו של נייט בכך שנכנס הביתה בפתאומיות. ושם לנו את השיר crazy in love של ביונסה והתחיל לשיר, מין גיחוך יצא מפי והתחלתי לשיר איתו והוא הרים אותי וסובב אותי באוויר. נייט גילגל עיניים וטפח על הגב של מייסון ״תוריד אותה כבר טמבל״ עצר ואז המשיך ואמר ״ ומה אתה שם ביונסה על הבוקר?!״ צעק עליו ואני ומייסון צחקנו מהצד.
נכנסתי למטבח ובישלתי בזמן שמייסון ונייט התיישבו על הספה והתחילו לדבר. פניו של מייסון בשנייה הפכו למבוהלות ולא צריך להיות גאון בשביל לדעת שנייט סיפר לו משהו שהטריד אותו. בחרתי לא להתרכז בזה ולהכין לנו לאכול. הכנתי לנו: קפה הפוך בשביל מייסון, תה רותח לנייט וקפה קר בשבילי, בצד היה ביצת עין וכריך טונה לכל אחד. ״הארוחות שלכם שתי מגודלים״ צחקתי ובשניה הפנים של מייסון ושל נייט השתנו. נייט חיבק אותי ״תודה רוזה״ לקחתי את השלט ושמתי לנו פרק של ״תאג"ד״, תמיד אני ונייט היינו צוחקים על מייסון על כמה שהוא דומה לבן לולו באופי. הוא תמיד היה מתעצבן מסיבה לא ידוע, או שהוא היה לוקח כרית וזורק אותה על הפרצוף של אח שלי. אני אסירת תודה על זה שהם המשפחה שלי, לנצח.
(התמונה למעלה זה איך שאני מתארת את רוז)