איכור

קפטן (חלק 1)

שנה 6 - קפטן
כוכב - קוראק
--------------------
אזהרת טריגר: בפרק הזה יהיו הצלפות, ופגיעה בילדים.

חודשיים. חודשיים בממלכה מדברית בקוראק. חודשיים בניסיון להפיל את הממשלה המושחתת בראשות הקיסר אולום. זה לא היה אמור לקחת כל כך הרבה זמן, אבל מכשול אחר מכשול הפריע להם. ראשית, זה היה מחסור בציוד מתאים לשטח החולי. ואז זה היה מעט מדי מים עבור המחלקות בפיקודו של פרסי. עשרים חוליות של עשרה טוראים בכל אחת. לפחות 200 חיילים שפרסי היה אחראי עליהם. התקלה השלישית הייתה מטיל שגוי שהרס את ציוד הגיבוי שלהם. הסגן הזה הורד במהירות בדרגה ונשלח חזרה בהקדם האפשרי. נכון לעכשיו, הם התקשו להביא את האנשים לצידם. רובם חששו ממה שהקיסר אולום יעשה להם או למשפחתם אם ייתפס קושרים קשר נגדו. אבל הם גם חששו מחיילי הכאוס.

לאחר שישה שבועות לערך של התקדמות מועטה, כולם היו על הקצה ואיבדו את הסבלנות במהירות. הם דיברו בחומרה כשהתכונה המילולית של השתלים הנוירונים שלהם מופעלת, והם היו אגרסיביים בעת טיפול בסחורות. חלקם אפילו צעקו על האזרחים על דברים שאינם בשליטתם. בסך הכל, זו הייתה חוויה מבלבלת ומפחידה. פרסי לא ראה הרבה מזה ממקור ראשון. הוא היה בפגישה אחרי פגישה אחרי פגישה עם סגניו כדי לדון בתוכנית ההתקפה הטובה ביותר נגד הממשלה. הדיווחים הרשמיים שקיבל חזרה דיברו רק על אזרחים שיצאו מהקו והפרוטוקול פעל בהתאם. אז המפגש שנתקל בו פרסי באמצע השוק היה הפתעה מזעזעת.
---------------------------------
"מול הקירות!! כולכם! תזוזו!!" סגן נילסון צרח.

אנשים נאבקו כדי למלא אחר הוראותיו של האיש. הטוראים שלו נאבקו לשמור על שליטה במצב.

"אני לא רוצה לראות מהפנים של אף אחד מכם! תזיזו את הראשים אל הקירות!" שוב צעק הסגן.

ואז, ילד אמיץ מאוד, או טיפש מאוד, עשה צעד נועז. הוא לקח פאי משמש רקוב וזרק אותו ישר בפניו של הסגן. אמו של הילד נחרדה ומיהרה לעבר בנה, אך זוג חיילים עיכבו אותה בהוראת נילסון.

"עכברוש מגעיל שכמותך!"

"זה אתה שמגעיל. אתה חזיר!" הילד ירק.

"אתה תשלם על זה," גיחך נילסון.

נילסון תפס את הילד בשערו והשליך אותו על הקרקע. הוא הורה לשני אנשיו המועדפים לקרוע את חולצתו של הילד ולהחזיק אותו בידיו ורגליו כשפניו בעפר. נילסון, שלא היה אכפת לו אם ראשים יופנו כדי לצפות - בשלב זה, פתח באיטיות את החגורה שלו. הילד ראה את רצועת העור והתחיל להיאבק בידיים שהחזיקו אותו למטה, אך זה לא הועיל.

המכה הראשונה ירדה על גבו של הילד בסדק מחליא. אך מחליאה עוד יותר הייתה הצעקה שהשתחררה ממנו. שתי מכות נוספות ניתנו כהרף עין והותירו במקומן צלקות מגעילות. אחד האנשים שעל הקיר ניסה להתמודד עם הסגן, אך גם הוא היה מוחזק. שלושה נוספים נחתו בתבנית צולבת לפני שקבוצה של שלושה גברים ושתי נשים על הקירות נלחמה בדרכה אל הילד. איכשהו, הם הצליחו לדחוף את החיילים שהחזיקו את הילד ואמרו לו לברוח.