שנה 20 - מפקד
כוכב - כדור הארץ
-------------------------
"כאוס הקדוש. מה קרה לשריון שלי?" שאל טראוויס המום ופעור עיניים.
ניתן היה לשמוע צחקוק מאחיו וחבריו.
"גם לנו נגמר הצבע הוורוד, אבל היה לנו צהוב," חייך כריס.
טראוויס לא יכול היה שלא לצחוק, ובכל זאת דמו הפך לקרח בידיעה שלא יהיה לו זמן לנקות אותו ושפרסי יצטרך להעניש אותו איכשהו. למרבה המזל, לא היו הרבה שירותים לנקות במחנה כמו בארמון של כאוס. זה היה עונש פופולרי שלו. אם היה לו מזל, רק אנדרו ישים לב והגנרל שלו היה הרבה יותר סובלני בהתחשב בצרות שאליהן נקלע גם הוא.
"אוף איתכם, למה שתעשו את זה," הוא אמר בקלילות אבל קצת נרגז.
"היי, לא יצא לנו לעשות לך קונדס כבר שנה. אנחנו הולכים לפצות על זה," ססיל צחקה.
"אפילו אני הייתי צריך להיכנס לזה," אמר ג'ייסון ליד אנבת'. "חשבתי על זה כזמן חיבור ידידותי."
"הו, תפסיק להיות מר מושלם, ג'ייסון. חשבת שזה מצחיק," ענתה אנבת'.
ג'ייסון רק צחק בתגובה.
טראוויס נאנק חזק יותר. "אני מאשים את כולכם במה שאני עומד להתמודד. אני מקווה שהגלימה שלי תוכל לכסות את רובו."
כולם שוב פרצו בצחוק כשטראוויס ניסה (ולא הצליח) להתעטף בגלימה שלו. עד מהרה הוא היה מצויד במלואו ומיהר לצאת לתרגילי הבוקר השניים.
כמעט כולם כבר היו שם, אז הכניסה שלו בשריון צהוב מלא לא נעלמה מעיניו של אנדרו, שהיה לו חוש הומור ידוע, והקניט את השני שלו.
"בחיי, אף פעם לא חשבתי שצהוב הוא הצבע שלך, אבל אני יכול לראות שטעיתי לגבי זה. למי אני צריך להודות על שינוי התלבושת הזה?"
"אתה יכול להודות לכולנו על הביצוע," אמר קונור כשהוא ובקתת הרמס עם כמה אחרים נכנסו ליציע. "אבל הרעיון היה שלי." חיוך זחוח התנוסס על שפתיו כשהבחין בהבעה המרוגזת של אחיו.
"כל הכבוד, מיני סטול," שיבח אנדרו בחיוך. קונור, אחיו וחבריו חייכו כולם בחזרה ונהנו מהאומללות של טראוויס.
"הקשב המפקד!" פרסי קרא כשהוא סוף סוף נכנס לעיניו.
כל חייל, טוראי עד גנרל, קלט את 'הקשב המפקד' והצדיע למפקדו. זה היה בזירה המורחבת, אז הרבה חניכים - בסדר, בעצם כל המחנה - החליטו לוותר על פעילות הבוקר שלהם כדי לראות את חיילי הכאוס בפעולה מהיציע.
פרסי הצדיע בחזרה וצעק פקודות תמציתית. "בנחת. נעסוק בתרגיל 37. תקבצו לעשרות. תערבבו דרגה וחלוקה. קרב צמוד בלבד. קשתים כלולים. כל אדם לעצמו. גנרלים ושניים איתי. מפו-"
פרסי עמד לשחרר אותם אבל הבחין בשריון הצהוב הבוהק שלבש טראוויס. נדרשה הרבה משמעת עצמית כדי לא לפרוץ בצחוק. בסופו של דבר, גם לו היה חוש הומור. הוא פשוט בחר לא להביע את זה הרבה. פרסי ניגש לאט ועמד מול טראוויס. שמחה נוצצת בעיניו כדי שחייליו יראו.
YOU ARE READING
איכור
Fanfictionלא הייתה לו ברירה. הוא יכול היה למות ברחובות או להצטרף לצבא הכאוס, אתם יכולים לדמיין איזו אפשרות הייתה מושכת יותר. אז פרסאוס ("פרסי") ג'קסון עזב את כדור הארץ והתחיל חיים חדשים. אף אחד לא יודע מי הוא, אבל הם גדלו לדעת מי הוא הגיע להיות. פרסי זכה לכוח...
