איכור

מפקד (חלק 8)

שנה 20 - מפקד
כוכב - כדור הארץ
--------------------------
מוקדם בבוקר, הרבה לפני עלות השחר, טראוויס קם ממיטת הקומותיים שבקתת הרמס שמרה לו. הוא היה שקט, אבל קונור הרגיש את המיטה מתנועעת ממקומה על הדרגש העליון.

"טראוויס?" קונור לחש, ברור שעדיין חצי ישן.

"חזור למיטה, קונור. אני אחזור."

זה משך את תשומת לבו והעיר אותו כמו דלי מים קרים כקרח. "חכה! אל תלך! אמרו עד אחרי ארוחת הבוקר."

"תירגע, קונור," טראוויס ניסה להרגיע, "אני רק הולך לריצה."

קונור הנהן בראשו אך נראה מעט מדוכדך.

אז טראוויס הציע, "האם תרצה להצטרף אלי?"

לא לקח הרבה זמן עד שהם התרוצצו בנחת במחנה. אפשר היה לשמוע בקול קלוש את תרגילי הבוקר הראשונים של החיילים בזירה. זה היה פלא איך אלפי החיילים התאימו לחלל הקטן הזה, אבל טראוויס ידע שפרסי הרחיב אותו כדי לענות על הצרכים שלהם הודות לברכתו של כאוס.

שני האחים עשו שיחת חולין וטראוויס סיפר כמה מהסיפורים שלו, בעיקר את התעלולים שעשה. כשחלפו על פני החוף, קונור הבחין שהמפקד עומד על החוף ומשקיף על הים.

"הוא בכלל מתאמן עם החיילים שלו?" שאל קונור בחוסר הסכמה קל.

"שים לב למה שאתה אומר," הזהיר טראוויס. "הוא בדרך כלל מאוד נחוש שאפילו הוא חייב להשתתף בתרגילים. אז אם הוא לא איתם יש סיבה טובה".

"איך הוא?" קונור ניסה לתקן, לא רצה להתווכח. "הוא נראה ממש... עצבני."

טראוויס הנהן, אבל זה לא היה בהסכמה מוחלטת, יותר של הכרה. "הוא בחור טוב. אבל לצערי, אני לא יכול להגיד לך איך הוא. זה מסווג".

קונור צחק קצת. "למה הכל מסווג אצלו? הוא אפילו לא מראה את הפנים שלו. איך אנחנו יכולים לסמוך עליו?"

טרוויס עצר אותם. "כי אני סומך עליו. כי מגיע לו לסמוך עליו. יש הרבה שאפילו אני לא מבין. אבל... רק תסמוך עליי אם אתה לא סומך עליו. בסדר?"

קונור נאנק אבל התרצה. "אוקיי, בסדר. אבל גם לאחרים יש הסתייגויות."

עכשיו נאנח טראוויס. "ציפיתי לזה, אבל תגיד להם להיזהר במה שהם אומרים. הוא המפקד שלנו. הוא המפקד שלי. וכולנו מכבדים אותו, רובם חייבים לו את החיים שלנו. כמה חיילים יכולים להתגונן מאוד אם הייתם מעליבים אותו ."

"אוקיי, בסדר, אני שומע אותך. לדבר עליו רק מאחורי הגב שלו," קונור חייך.

שניהם צחקו מזה ובחרו ללכת לאורך החוף. כשהם התקרבו למפקד, קונור הבחין בשינוי קל ביציבה של אחיו. היא הייתה יותר מסודרת, יותר מרוסנת, יותר שמור אבל גם יותר בטוח. הם עמדו לחלוף על פניו כאשר טראוויס עצר לפתע ופנה לעבר האיש.