רב סרן (חלק 2)

42 6 26
                                    

שנה 9 - רב סרן כללי
כוכב - פרימה
---------------------

שניהם תפסו את המושבים הפתוחים האחרונים מאחור וחיכו. לא שנייה אחרי שהם התיישבו, אוכל הופיע לפניהם באורח קסם. זה היה חייב להיות קסם - כי המעדנים הלאומיים של כוכב הבית של כל אדם הופיעו על השולחן. אם להזכיר כמה, היו עוקצי קיזופ וגירית ריבז, לשונות אופהאנטין, ולחמניות פאנפאן ואיזה דיסק עגול ואדום עם דיסקים אדומים קטנים יותר מלמעלה.

"קוראים לזה פיצה. פיצה פפרוני, ליתר דיוק. אהובה עלי", הסביר רס"ן איכור. "תן לזה הזדמנות."

לא רצה להיות גס רוח, סם תפס פרוסה, מתעלם מתחושת הצריבה באצבעותיו מהטמפרטורה. בהיסוס, הוא נגס. וירק מיד לתוך המפית שלו. האחרים בשולחן ירו בו מבטים נגעלים.

"אני מצטער, אדוני. לא התכוונתי להיות חסר כבוד," הוסיף סם בעצבנות.

אבל רב סרן איכור לא נראה מבולבל. "אין צורך להתנצל. גיליתי שגם רוב האנשים בפרימה לא אוהבים את זה".

"זה לא זה, אדוני." סם המשיך כשראה את הרב סרן מרים גבה, "אני אלרגי לעגבניות, אדוני. שתיתי אותן רק פעם אחת, והייתי צריך ללכת לבית החולים לאחר מכן."

רב סרן איכור הביט בו בעיניים מתנצלות. "אני אדאג להזהיר אותך מכל מזון עם עגבנייה או להסיר אותם לחלוטין בזמן שאתה כאן."

"הו, לא! זה לא הכרחי, אדוני. אתה לא צריך לעשות את זה בשבילי."

"זה ייעשה, מר ווקר," הכריז האיש, אך לא באדיבות.

אלופת משנה שוורץ, לפי תג השם, ניסתה לנהל שיחה. "מר ג'רים כאן אמר לי שהוא מדורג במקום הראשון בבית הספר שלו ללחימה בחרבות."

"כן, גברתי," ג'רים מסכים במהירות, מחפש כל הזדמנות להרשים, "אני מתאמן מגיל שנתיים. אשמח להתאמן עם מישהו כדי לדעת איך אני מסתדר".

"בגלל זה אתה מתקוטט?" שאל רב סרן איכור.

"כמובן, אדוני. כמו שהמדריך שלי אומר, 'הניצחון הוא מדידת ההצלחה'."

"לא יכולתי להסכים יותר", שיבחה המנטור של הילד. "אתה לא חושב כך, רב סרן?"

"לא," הוא אמר, מסרב לפרט יותר.

חניכה אחרת ניסתה להפיג את המתח. "אני חושב שכולנו יכולים להסכים שחשיפה מוקדמת הופכת את הלוחמים הטובים ביותר, לפחות. זאת אומרת, בתור אלופת המחוז שלי בקרב יד ביד, אני חייבת לומר שזה היה חלק מההדרכה שקיבלתי בגיל שלוש," היא אמרה.

המנטור שלה, אלוף משנה סימס, הנהן בהסכמה. "אכן, מיס אוווין. מה איתך, סם? יש לך ניסיון קודם?"

סם רצה לומר שהיה לו ניסיון רב בלחימה כדי להישאר בחיים. נלחם על אוכל ובגדים וכל מה שמשפחתו הייתה צריכה. אבל הוא רק הניד בראשו כשאמר, "לא, אדוני."

איכור Where stories live. Discover now