איכור

מפקד (חלק 6)

שנה 20 - מפקד
כוכב - כדור הארץ
--------------------------

"אז אתם שש המובילים את צבא הכאוס?" שאל זאוס בשיפוטיות.

לפרסי היו הגנרלים מהחטיבות A, Δ, Θ ו-N וכן רב סרן אחד מדיוויזיית Ω שעמד איתו. כולם הראו את פניהם מלבד פרסי שהיה לו עיגול זהב פשוט מעטר את ראשו.

העיגול היה אמצעי קסום להסתרת זהותו ומוחו מכל, אפילו מהאלים. בעוד שהצבא יכול היה לראות ולשמוע אותו כפי שהכירו אותו, כל השאר היו רואים טשטוש פנים ושומעים קול עמוק יותר שלא ניתן להבחין בו. ובכל זאת, מי שלא יכול היה לראות את פניו יבינו באופן לא מודע את הבעות הפנים שנוצרו או ירגישו את עוצמת עיניו. אז למרות שהם לא יכלו להבחין איך נראות עיניו, הם יוכלו לתאר את התחושה אם פרסי היה בוהה בהן. בנוסף, השיער שלו נחתך וקצר ועוצב בצורה שונה, כך שלא היה חשש שיזהה אותו כך. כאוס גם חשב שעיגול הזהב יסמן אותו מספיק כמפקד. ככל הנראה, הגלימה הלבנה הטהורה המעוטרת בזהב על השריון השחור כהה שלו עם סרטי זרוע מוזהבים לא הספיקה.

השריון של כל חייל היה זהה אלא אם כן הם ביצעו שינויים בעצמם. נוסף על כך, הגנרלים לבשו גלימות סגולות עמוקות ורבי הסרן לבשו גלימות כחולות כהות. האלופי משנה לבשו שכמיות קצרות אדומות עשירות, הקפטנים* לבשו שכמיות קצרות בצבע ירוק יער, והסגנים לבשו שכמיות קצרות בצבע ענבר-כתום. טוראים לבשו רק את השריון השחור שהונפקו בסטנדרט. בנוסף, למרפאים היו סרטי זרוע מוזהבים על השריון שלהם עם עיטור זהב על שכמייה או גלימה אם יש להם. גלימות, שכמיות ושריון כולם היו כושפו כדי להישאר קרירים, אפילו תחת שמש ישירה במשך שעות על גבי שעות, אלא אם כן היה צורך בבידוד לסביבה קרה יותר.

"אני המפקד איכור," הציג את עצמו פרסי. "אלה חלק מהגנרלים שלי ואחד מהרס"רים שלי. זה לא מייצג אפילו רבע מהכוח המלא שיש לנו, אבל זה יספיק לנו כדי להעריך כמה איום אתה מתמודד".

"אתה מזלזל באויב שלך, מפקד," האירה אתנה.

"את מזלזלת בבני הברית שלך, ליידי אתנה," השיב פרסי.

הגנרלים יכלו לומר שפרסי לא היה אוהד של האולימפיאדה, אבל גם הוא היה דיפלומטי. קצת מאולץ אבל בכל זאת דיפלומטי. אולם המתח באוויר לא פסק עד שהרמס דיבר.

"אמרו לי שהבן שלי, טרוויס סטול, הצטרף לצבא שלך. אתה מכיר אותו? האם הוא איתך?"

"כן, לורד הרמס," ענה אנדרו. "הוא השני בפיקוד שלי. הוא יצטרף אלינו למחנה, מחנה חצוי הדם אני מאמין, ברגע שהמפקד איכור יזמן את הפורטל".

"תאפשר לי לראות אותו?" הרמס כמעט התחנן בפניהם. מנסה להסתכל בעיניו של המפקד, שאיש לא הצליח להבחין בהן. תווי פניו היו מעוותים כדי לייצג טשטוש יותר מאשר פנים.

"ההחלטה הזו, לורד הרמס, לא לגמרי תלויה בי," ענה אנדרו. "אבל אם יורשה לך לבקר במחנה, אני אתן לרב סרן סטול קצת חופשה."