מפקד (חלק 7)

49 8 29
                                    

20 שנה - מפקד
כוכב - כדור הארץ
--------------------------
פרסי הקים את ממד האוהל בתוך כיס מוסתר, בעוד האחרים עבדו על ארגון אוהל המרפאה. הוא היה כל כך מרוכז במשימותיו עד שלא הבחין בקהל המצטבר ונשאר לא מודע אליו עד ששמע התנשפויות מהאנשים שמאחוריו.

הם ראו את החיילים צועדים החוצה מהפורטל בשורות מסודרות עם השריון, נשק עטוף, ותיק יחיד ביד (הם היו גדולים יותר מבפנים). כשהחיילים נשפכו בתריסר, הם הסתדרו לפי דרגות בשדה הפתוח. היו כל כך הרבה חיילים, שכמעט לא כולם מצאו מקום.
-
אח מלא תקווה חיכה בקוצר רוח בין אחיו למחצה האחרים. קונור סטול סרק כל פנים עד שהבחין בשיער חום מתולתל בדיוק כמו שלו. טראוויס כמעט נפל כשקונור התנגש בו בחיבוק. הוא לא נשבר לגמרי מתשומת הלב, אבל הוא כרך את זרועו הפנויה בהגנה סביב קונור.

"בנחת," אמר פרסי.

טרוויס נכנס לעמדה רגועה יותר אבל סירב לתת לקונור ללכת. וגם לקונור לא היו תוכניות לשחרר.

האלים למחצה רצו לקפוץ ולעודד את שובו של טרוויס הביתה, אבל הרצינות שהביאו החיילים שמרה אותם על שקט לעת עתה. החיילים צפו בסקרנות איך המפקד שלהם מתקרב. טראוויס ידע, כמובן, שכל מה שפרסי יאמר יהיה לראווה, אבל לא היה לו מושג מה חברו חושב.

"רב סרן סטול," הוא אמר בקול רם מספיק כדי שכולם ישמעו, "אני מניח שזה אחיך."

"כן, מפקד," הגיב טראוויס, ולבסוף נתן לקונור לצאת מהחיבוק.

קונור פנה אל המפקד אבל נשאר לצידו של טראוויס. זה היה מוזר עבור האלים למחצה לראות את טראוויס בעל פנים קשות כל כך. הצבא שינה אותו באופן ניכר. שרירי יותר, רציני יותר, בוגר יותר. אבל מדבריו הבאים של המפקד, האישיות שלו לא השתנתה יותר מדי.

"אז עכשיו יהיו לי שני חשודים מיידיים אם הגלימות שלנו יהפכו שוב לוורודות," פרסי השתחרר במצח מורם.

החיילים האחרים ניסו ללא הצלחה לכסות את צחוקם על הזיכרון. לראות את המפקד שלהם מברך את משפחת המלוכה של דירמיק בגלימה ורודה לוהטת היה משהו שאיש לא ישכח.

"זה לא יקרה שוב, אדוני," אמר טראוויס באופן רשמי. אבל אז הוא הוסיף, "נגמר לי הצבע הוורוד".

כשהוא משנה את הנושא בפתאומיות, פרסי אמר, "רס"ן סטול, אני אפטור אותך מחובותיך עד מחר בבוקר אחרי ארוחת הבוקר. אתה חופשי להתעדכן עם החברים והמשפחה שלך עד אז. אבל אני מצפה שתחזור למדים ומוכן לעבודה עד תרגיל הבוקר השני, זה מובן, רס"ן?"

"הבנתי, אדוני. תודה."

"אתם משוחררים. לגבי שארכם, מימד הכיס הוא דרך האוהל השני. שימו את חפציכם כמו שצריך. אני אתן לכם את הלילה לחקור. אל תיכנסו ליער. אל תעברו את הגבולות. תנסו לא לפגוע ברכוש. אין להיכנס לבקתה ללא רשות מפורשת ולא להרוג את החניכים."

איכור Where stories live. Discover now