לא הייתה לו ברירה.
הוא יכול היה למות ברחובות או להצטרף לצבא הכאוס,
אתם יכולים לדמיין איזו אפשרות הייתה מושכת יותר.
אז פרסאוס ("פרסי") ג'קסון עזב את כדור הארץ והתחיל חיים חדשים.
אף אחד לא יודע מי הוא, אבל הם גדלו לדעת מי הוא הגיע להיות.
פרסי זכה לכוח...
שנה 7 - אלוף משנה כוכב - פרימה --------------------- "אתה אלוף משנה עכשיו איכור, הגיע הזמן."
רב-סרן תומאס ברק החזיק את המחט בידו והציב אותה מעל שרירי הראש החיצוני השמאלי של פרסי. הוא עמד לזכות בסמל הכאוס שהראה שהוא מנהיג של צבא הכאוס. זה היה מעגל של חיצים קצרים וארוכים לסירוגין שהצביעו החוצה בכמה כיוונים עם קו מעוקל בבסיס החצים הקצרים יותר, שתיאר טבעת הנחתכת על ידי החצים הארוכים יותר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"תמשיך, רב סרן," אמר פרסי והעניק אישור לתומס להתחיל את הקעקוע.
זה לקח זמן, אבל לפרסי לא היה אכפת. זה לא היה כמו הכאב הצורב של קעקוע הSPQR שלו. עכשיו אז זה היה כואב, אז הוא יכול להתמודד עם זה ללא בעיה. שני האלופי משנה האחרים חקרו אותו לגבי הקעקוע, אך הוא סירב לענות. רק מייסון ואלו שהיו בחדר ראו את זה אי פעם מקרוב. אם פחות אנשים ידעו על כך, פחות שאלות היו עולות. ככל שיעלו פחות שאלות, כך הסוד נשמר טוב יותר.
"בקושי נרתע. עצבים מפלדה, איכור. או סובלנות ממש גבוהה לכאב."
"תודה, רב סרן."
"עזוב את הכותרות, איכור. אין צורך בזה כרגע. אנחנו מנסים להכיר אותך. עוזר לנו להישאר מאוחדים. מחזק את האמון שלנו והכל."
"כרצונך, ברק."
"שם משפחה, אה? טוב, אני לא יכול להיעלב יותר מדי. אני שומע שאתה משתמש רק בשמות משפחה."
אם תומס ניסה לעורר תגובה או לגרום לפרסי להרחיב מדוע, זה לא עבד. פרסי נשאר מסויג כתמיד.
"תומס," קרא אלוף משנה איסה נג, "למה שלא ניקח אותו לעשות משהו מהנה?"
"אוי! מזמן לא עשינו פעילות מספר שלוש!" האלוף משנה פיטר ארן הציע.
"מספר שלוש, הא? אני חושב שזה יכול לעבוד. תגיד, איכור, מה אתה מרגיש לגבי פגסי?"
פרסי לא נראה נלהב בדיוק, אבל ברור שהוא התעניין. "יש לך אותם על פרימה?" הוא שאל.
"לא, אבל אנחנו מכירים כוכב לכת קטן שיש לו אותם. זה תרגיל טוב לחיזוק הקשר. אנחנו צריכים ללכת."
לשביעות רצונם של תומס ושני האלופי משנה, שפתו של פרסי התעוותה כלפי מעלה. לא חיוך אבל מספיק קרוב. המשימה השקטה שלהם הייתה לשדל אחד ממנו. בכנות, לצבא היה הימור שוטף על מי יכול לגרום לאיכור לחייך.
