שנה 11 - גנרל
כוכב - פרימה
---------------------
השנה התקרבה לסיומה. כאוס הודיע לו לאחר החודש העשירי שגזר הדין ההוגן שלו או חנינה לפשעים הוא מעשה המידות האחרון שהוא צריך כדי להשלים את "בקשתו" למפקד. נדרשו רק כחודשיים עד שהתהליך הסופי הוכן.
כל חייל שהתגייס היה צריך לספק סיכום מדוע פרסי, או איכור כפי שנכתב בטופס, צריך או לא צריך להיות מפקד. כאוס היה צריך לקרוא כל אחד מהם ולהעריך אם לפרסי יש מספיק תמיכה מהצבא כדי להתברך. אחר כך היו להם מועצות דיוניות רבות עם הגנרלים, מלבד פרסי, שביקשו ניתוח מפורט יותר של כישוריו לתפקיד. ההצבעות היו כמעט פה אחד. אלה שלא הצביעו 'כן' היו בעיקר טוראים שמעולם לא קיימו אינטראקציה עם איכור או קצינים שקינאו בו, או אנשים שלא היה להם מושג מה קורה. הצבא היה גדול מאוד ולא כולם ראו את איכור לפני כן. רוב הדברים הציבוריים שפרסי עשה היו במסגרת החטיבה שלו. בלי קשר, ההחלטה הייתה ברורה לכל אחד.
בסעודת סוף השנה שנערכה לקברניטים ומעלה, לפני הגשת האוכל, עלה כאוס על הדוכן ונשא את הנאום שתמיד ידעו שישא.
"בוא נאכל!"
אוקיי, אז הודעת המפקד לא נמסרה לפני ארוחת הערב, אבל היא התקבלה אחרי הקינוח.
"לאחר שיקולים רבים, אני גאה להודיע שקיבלתי את הגנרל איכור לקבל את ברכתי!" מחיאות כפיים כילו את צבא הכאוס. פרסי לא חייך, אבל ברור שהוא היה מרוצה. "נפנה לממד כיס נצחי כדי להשלים את המשימה האחרונה. אם שנינו נצא, יהיה לך מפקד חדש!"
פרסי עמד והלך לכיוון הבמה. הוא לחץ את ידו של כאוס ועבר דרך השער שהם זימנו מאחורי שניהם.
------------
שנה 11 - מפקד-נבחר
מימד כיס נצחי
----------------------
"אז... איך זה עובד? אתה פשוט מניף את היד שלך ויורה לעברי כדור אור או משהו?"
כאוס ציחקק. "לא, לא. שום דבר כזה. ראית את ברכת מאדים וארס, נכון?"
"כן, אבל זה לא יכול להיות זהה לזו שאתה הולך לתת לי."
"אתה צודק. זה בגלל שאני לא נותן לך את ברכתי, פרסי," ניסה כאוס להבהיר.
"מה?"
"אני לא רק מברך אותך. זה יהיה כדי לשפר את הכוחות שכבר יש לך. במקום זאת, אתה תהיה חדור בכוחות שלי. אני מעניק לך את היכולות של יצירה ומניפולציה של חומר."
"כל מה שאני שומע זה שאתה מברך אותי יותר מהרגיל."
כאוס נאנח. "בסדר, כן, אני מברך אותך, אבל זה לא עם כדור קסם של אור."
פרסי הרים גבה שלא התרשם. "אז מה זה?"
במבט מבויש, ענה כאוס. "כדור כוח קסום".
זה היה הזמן של פרסי להיאנח עכשיו. "אוקיי, רק למה היינו צריכים לעשות את זה בממד כיס ?"
"כי אני לא רק נותן לך את הכוחות. אני הולך ללמד אותך גם איך להשתמש בהם. זה לוקח זמן, אבל אנחנו לא רוצים לבזבז אותו, אז לקחתי אותנו למקום שבו הוא לא קיים!"
-
אם היה הבדל אחד בין שני סוגי הברכות, זה שאותו הכאוס נתן כאב כמו כל עוצמתה של רכבת משא. פרסי יכול היה להרגיש את הכוחות שלו מתערבבים עם חזקים עוד יותר. זה התערבב והתפתל והתחבר. הוא הרגיש את כל האלמנטים, לא רק מים. הוא הרגיש את זרימת החומר מתחת לקצות אצבעותיו. הוא הרגיש את זמזום החיים באוויר. הוא עמד להיות שיכור מכוח.
אבל אז היה האור הקלוש הזה. וחום. ותחושת סיפוק. לא עם היכולות החדשות. אלא עם הרעיון של פשוט קיים. עם להיות בחיים.
ואז נשמע קליק. כאילו הקו שלו לחיים מובטח. כאילו הקשר שלו לאנושות נעול במקום.
ואז הוא התעלף מרוב עייפות.
---------------------------------------
"היפיפיה הנרדמת קומי" התבדח כאוס.
"אוף, בגלל זה יש חיה שעומדת מעלי?" פרסי השתולל.
"ילד שנון, אה?"
"כמה זמן אני בחוץ?"
"אין זמן כאן, זוכר?"
פרסי הנהן באיטיות. "נכון. אפשר קצת מים או משהו?"
"תכין קצת," הציע כאוס בערמומיות.
"סליחה?"
"יש לך את כוח הבריאה עכשיו. בהינף אצבעות אתה יכול ליצור פורטלים, כוכבי לכת שלמים, אוכל כחול! אז כן. תכין קצת מים."
פרסי לא היה בטוח איך לעשות את מה שהוא הציע, אבל זה לא ימנע ממנו לנסות. הוא התמקד במשיכה שהוא הרגיש בדרך כלל במעיים שלו כשהוא שלט במים. והוא רצה שזה יהיה, כך היה. פרסי מימש מים יש מאין. זה נמשך פרק זמן לא מוגדר וללא זמן כלל.
פרסי למד לשלוט באלמנטים. להביא חפצים לידי קיום. להביא חיים לקיום. לשנות דברים כרצונו. להעביר את עצמו באופן מיידי או דרך פורטלים. לפרק משהו לכלום.
אבל כל הכוח הזה לא יכול היה להישאר ללא מעצורים, כי עדיין הייתה לו נשמה בת תמותה. מצב האלמוות החלקי שלו לא השתנה. אז הוא נדרש להישבע. שבועה חגיגית על שמו של כאוס.
"אני, פרסאוס 'פרסי' ג'קסון, המפקד איכור של צבא הכאוס, נשבע בזאת בשם הכאוס להשתמש רק בכוחות שהעניק לי כאוס, בורא היקום, כדי לקיים את הכבוד של כל היצורים האוטונומיים המפורטים בסגולות של חסד, לקיים צדק בחמלה ובאמפתיה ובשוויון כמיטב יכולתי, לעמוד מול כוחות של זדון מכוון בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, ולכבד את משימת השלום כל עוד אני חי".
פרסי היה רוצה לומר שהרוח התגברה ואור מנצנץ רקד סביבו בזמן שהמילים נאמרו. אבל במציאות, השבועה נאמרה באופן מונוטוני בזמן שכאוס אכל פופקורן.
בסופו של דבר הם פתחו פורטל בחזרה למשתה שעזבו. עבור כל השאר, השניים נעלמו פחות משנייה.
-------------
שנה 11 - מפקד
כוכב - פרימה
---------------------
"זה העונג והכבוד שלי," שאג כאוס, "להציג בפניכם את מפקד איכור של צבא הכאוס!"
הוללים של התרגשות ואישור קפצו מהמושבים. הגנרלים הם הנלהבים מכולם. זה היה אז שפרסי חייך את החיוך הכי גדול שהיה לו אי פעם בתור איכור. הוא חייך כי היה גאה בעצמו על השגת תפקיד המפקד. הוא חייך בגלל התמיכה שקיבל מחבריו. הוא חייך כי הבין, למרות כל מה שהשתבש לקראת הרגע הזה, הוא באמת שמח מהחיים האלה ומהאנשים האלה.
על הלוח בארמון של כאוס, החיוך השישי (הרשמי) של איכור, והאחרון שצוין הוסמך ל"צבא הכאוס". דברים רק התחילו עבור המפקד איכור.
--------------------
וואו, אז פרסי עבר דרך ארוכה. סוף סוף, 19 פרקים (נראלי) והצלחנו סוף סוף לקרוא את כל דרך העלייה של פרסי לצמרת.
על איך קיבל כל אחד מהתפקידים שלו, לאיך הוא השתנה, ואת מי הוא הכיר.
אז, מה דעתכם על הפרק? אהבתם? פחות?
יותר ממוזמנים לספר לי!!!
(לצערי אני לא מרגישה כל כך טוב🥲 ככה שלא הספקתי לערוך את כל הפרק משגיאות תרגום / איות / כתיב כהה ש..-
(לכל שגיאת איות / דבר לא מובן יותר מוזמנים לכתוב לי:)
YOU ARE READING
איכור
Fanfictionלא הייתה לו ברירה. הוא יכול היה למות ברחובות או להצטרף לצבא הכאוס, אתם יכולים לדמיין איזו אפשרות הייתה מושכת יותר. אז פרסאוס ("פרסי") ג'קסון עזב את כדור הארץ והתחיל חיים חדשים. אף אחד לא יודע מי הוא, אבל הם גדלו לדעת מי הוא הגיע להיות. פרסי זכה לכוח...
