רב סרן (חלק 3)

44 7 16
                                    

10 שנים - רב סרן כללי
כוכב - פרימה
--------------------
כל כך הרבה דברים לעשות. לפרסי היו כל כך הרבה דברים לעשות. הוא יצא מהפגישה ההיא הרבה אחרי ארוחת הערב עם רשימה באורך של שני עמודים של דברים לעשות. עם זאת הוא לא יכול היה להתחיל בשום דבר מזה כי היה לו ילד להדריך. זו עומדת להיות שנה מטורפת.

פרסי עשה את דרכו חזרה למשרדו והתקבל במראה מעניין. סם ישב ליד השולחן והביט מעל המפה בזמן שאנדרו פארן תלוי מעלה באוויר.

"מר ווקר, מה קורה?"

"רב-סרן! תודה לכאוס שחזרת! אלוף משנה פארן נכנס עם צרור מפות והלך לתפוס עט מהשולחן שלך. הוא נגע בו לפני שהספקתי להזהיר אותו שלא יעשה זאת והשרשראות משכו אותו למעלה. האם תוכל להוריד אותו למטה, אדוני?"

פרסי הביט אל אנדרו. היה ברור שלאנדרו לא היה נוח, אבל לא היו סימני מצוקה, אז הוא אמר, "אני יכול. אבל פארן יודע טוב יותר מאשר לגעת בשולחן שלי. אולי אשאיר אותו שם למעלה כל הלילה."

"וואו, איכור, אף פעם לא ידעתי שאתה בעניין..."

"מר ווקר, בבקשה תסביר מה אתה עושה עם המפות האלה."

סם המשיך להציץ בין שני החיילים. אף אחד מהם לא נראה מוטרד מדי מהמצב, אז הוא התנער ממנו והסביר מה הוא עושה.

"אל"מ פארן ביקש ממני להעיף מבט ולסמן את החולשות בחיילים אם אראה. אני לא ממש יודע מה הייתי אמור לחפש, אבל אני חושב שמצאתי כמה נקודות שאפשר לבצר טוב יותר. "

פרסי הרים את המפה והביא אותה אל שולחנו לבדיקה נוספת. אנדרו היה תלוי מעל ראשו, אבל פרסי לא התייחס לזה. הסימנים של הילד נבחרו היטב. לנקודות האלה אכן היו נקודות תורפה. ורק עין טקטית יכלה לתפוס אותם. אולי היה לו אסטרטג בידיים.

"כל הכבוד, מר ווקר. יש לך עין טובה."

"תודה לך אדוני."

"למה שלא נלך לאולם האכילה. עוד לא אכלתי ארוחת ערב ויש להם כמה קינוחים טובים אם אתה מעוניין".

"בהחלט מעוניין, אדוני. אבל... אתה בעצם מתכוון להשאיר אותו שם למעלה?" שאל סם והצביע על אנדרו.

פרסי פנה אל חברו במבט מהורהר.

"אה, בחייך, איכור. תוריד אותי. אני צריך להשתמש בשירותים בקרוב ויש לי ניירת משלי למלא. החטיבה שלי מתחילה את תוכנית המנטורים שלהם בעוד שבועיים ואני צריך לבחור מהר."

פרסי התרצה והרים בעצלתיים את ידו, שהסורק הביומטרי זיהה כשלו, כדי לשחרר את אנדרו מהשלשלאות. אבל זה גם אומר שאנדרו התרסק על הרצפה, ממש מאחורי השולחן.

גניחה רועשת וכואבת שוחררה ואחריה נימה של רוגז.

"איכור. אני לא יכול להרגיש את הידיים שלי. אני לא יכול לקום."

איכור Where stories live. Discover now