שבוע לפני הטיסה המתוכננת שלהם להרי-מונטנה, החבר של טליה בוגד בה והיא מחליטה לטוס לבדה לחופשה, לפני שהוא יספיק לרוץ ולספר לחבריהם המשותפים על מה שעשתה בתגובה. כמובן שלא הכל הולך כמתוכנן ולאחר שנאבדת ביער, מגיעה אל שומר היערות המקומי.
כל מה שקיילבּ מק...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"מה עשיתי!?"
עד כמה יכול להיות בן-אדם ברמה כזאת של טמטום? איך יכולתי לדבר על הזין שלו? למה לעזאזל דיברתי על הזין שלו ותיארתי לו את הפנטזיות החולניות שלי? אני חולה בראש. איך יכולתי להתנהג כמו טיפש-עשרה קטנה וחרמנית לידו?
"מטומטמת!" הכיתי במצחי עם אגרופי בתנועה חדה ופעם אחר פעם, "מטומטמת, מטומטמת, מטומטמת." כאילו שזה יכול היה לשנות משהו.
עצמתי את עיניי והמשכתי להכות את עצמי שוב ושוב, עד הרגע שפתחתי אותן וראיתי אותם. הם עמדו על השביל מולי, אחד מהם אוחז במצלמה שלו ובוהה בי.
לקח לי מספר שניות להבין מה הוא עושה, לפני שהוא לחץ על הכפתור וצילם אותי. הורדתי את ידי והצמדתי את אגרופיי לצדי גופי. יכולתי לתאר לעצמי שההתנהגות המטורפת שלי נראתה די מוזרה לעיניהם של תיירים אסייתים שהתרכזו בי.
הבחור עם המצלמה, האחד שזה הרגע צילם אותי, נופף בידו לשלום. כמה מחבריו חזרו אחריו ובמהרה כל קבוצת התיירים – כולל המדריכה שלהם – נופפו בידיהם לשלום.
"היי..." הנהנתי לעברם, לפני שנסוגותי כמה צעדים אחורה ופניתי מטה במורד ההר. "מפגרת, מטומטמת, חסרת כל שכל... על מה חשבת בכלל? אין לך שכל!" מלמלתי לעצמי לאורך כל הדרך למטה.
קיוויתי שאיזו אבן ענקית תתגלגל במורד ההר ותמחוץ אותי למוות כמו שקורה שבסרטים המצוירים. או אולי לפחות תנתק אותי מהעולם לכמה שעות טובות. הייתי זקוקה לניתוק. היעלמות כלשהי מהעולם הזה.
מה גרם לי לפתוח את הפה הגדול שלי ולהגיד לו את זה? איך יכולתי להתנהג כמו הילדה הכי מפונקת בעולם? לעזאזל איתי. לא הייתי כזאת. לא התנהגתי ככה. מן הסתם הכל קרה באשמתי. זה היה הפרצוף החמוץ שלו שהשפיע עליי בצורה נוראית שכזאת. למה לעזאזל הסתכלתי על המפשעה שלו? אם לא הייתי מסתכלת לשם, סביר להניח שלא הייתי רואה את מה שראיתי.
יכולתי להרגיש את הנוזלים הרותחים חוזרים וממלאים את בטני התחתונה כנגד המחשבה הלוהטת. מכנסי הג'ינס שלו לא נראו כה צמודים כפי שהיו אמורים להיראות על בן-אדם רגיל מהעיר הגדולה. במקום זאת הוא נראה כמו איש הרים שזרק על עצמו את הדבר הראשון שהוא מצא בארון הבגדים. ולמרות שהג'ינס שלו לא נראה כה צמוד לגופו, האיבר שלו בלט בצורה קיצונית כנגד הבד.
