חמש עשרה דקות [2]

חלק 2 || פרק 13

אני לא מאמינה! 500 עוקבות מטורפות 🥹
ואו מטורף 🙏
תודה! תודה! תודה! שולחת נשיקות וחיבוקים ❤️
נ.ב אל תעשו לעצמכן ספויילרררר חחחחחח תקראו זה חשוב לפרקים הבאים
תהנו ❤️ הפרק קצר לעומת האחרים💕

כשקופיקו ואלה הלכו לישון ניקיתי את הבית שלה.
האוכל נתן בי מעט אנרגיה לנקות. יתרה מזאת קיבלתי אנרגיה להתעקש עם אלה שאין צורך שהיא תסדר ותתן לי.
יום למחרת חזרתי מהים לדירה של אלה.
אנטוניו יושב ליד גינגית בספה ומצידה השני גסטון. סמוך לגסטון אחיו מייקל שנראה כאילו חשכו עיניו. אני ראיתי אותו מספר פעמים ולא זכור לי שפרצופו היה נפול כך. אולי חלק מהאנשים כאן חושבים שזה בגלל אן אבל לפי דעתי הוא נראה כך מסיבה אחרת.
מה קורה לי? ממתי אכפת לי מאנשים? בעצם, התשובה די ברורה, ברור לכולם שאן שינתה אותי לטובה. גם לקחתי לתושמת ליבי להסתכל יותר לסביבה שלי לאחר הסיפור על הטוב לב של אן שחברה שלה מהפנימייה שיתפה.
גם לילי כאן. היא יושבת על הכורסא ומחזיקה אלבום.
שאלתי איפה אלה, גינגית ענתה שאלה רוצה זמן לבד בחדר. גסטון הקדים את השאלה הבאה ואמר שקופיקו נרדם.
מרגיע אותי לדעת שנותנים לאלה את השקט שלה ועם זאת לא נותנים לה הרגשה שהיא לבד. כולנו כאן מודעים שהמשפחה של אלה מתפרקת אבל אנחנו ממלאים אותה ככל האפשר.
אני פוסע אל המדרגות כאשר אני קולט את נינה יורדת ונאחזת במעקה. מניח שהיא שוב קיפלה לאן את הארון בגדים אף שהוא מסודר. ישנם אנשים כמו נינה שזאת התרפיה שלהם.
אני לא יודע אם כואב לה עדיין מההפלה ואם הגוף שלה עבר טראומה. אני גם לא שואל.
לפני שהיא יורדת את המדרגה האחרונה אני מושיט את ידי, היא אוחזת בה.
״היי.״ נטול הבעה.
״היי ניק.״ זקרה גבה, ״מה קרה לך אתה גנטלמן?״ אי אפשר לפספס את השקיות השחורות מתחת לעיניה.
״שתקי.״
״תזהר ממני.״ תקעה מרפק בצלעותיי. ״איפה היית?״
אני נשען על המעקה של המדרגות.
״בים.״
״ניק. למה כל יום כואב יותר? אני לא מסוגלת להמשיך להתנהג כאילו כלום לא קרה.״
״אני לא יודע מה להגיד לך נינה, גם לי כואב. הצער מבלבל אותי אני לא מפוקס ולא מודע למעשי. אנשים מנסים לעשות בשבילי טוב ואני חושב שהם עושים הפוך.״ אנשים = אדוארד.
״אני רעב... איפה אימא? אן כבר חזרה?״ קופיקו ירד במדרגות עם פיגמה של מכוניות. שיערו מבולגן מהשינה. אנטוניו קם אליו והולך איתו למטבח.
היא מעבירה את ידה על פניה בעייפות. ״ראית את לואיס?״
הצצתי בשעון, ״הוא אמור לחזור. אכלת משהו?״
״אל תשאל את הבחורה אם היא אכלה, פשוט תביא לה.״
לואיס נכנס לבית עם שקיות של אוכל קנוי.
החוותי את ראשי לעבר לואיס. ״דיברנו על החמור.״
היא הסתכלה עליו בחיוך, ״החמור שאני אוהבת.״ היא רצה אליו, החיוך של לואיס התרחב. הוא עזב את השקיות ונתן להם ליפול לרצפה. והספיק לתפוס את נינה כשקפצה עליו לחיבוק. לואיס זיכה אותה בנשיקות.
הלב שלי נצבט בקנאה.
תנשום ניק. אתה צריך לשמוח שהזוגיות שלהם חזרה להיות מושלמת למרות הכל. כנראה הבינו שצריך להעריך כל רגע.
ברצינות, זה משמח אותי לראות שהיחסים בניהם הסתדרו אך הלב לא מסוגל להכחיש את הקנאה. הלב לא שוכח מה איבדתי.
״תקבלי אותי ככה כל הזמן והימים יהיו הכי מאושרים שלי.״
״מי קופצת עליי? אני גם הבאתי אוכל.״ דילן נכנס אחריו גם הוא עם שקיות אוכל.
קופיקו עם שמיעה טובה רץ אליו מהמטבח. דילן צחק והרים אותו בקלות ביד אחת.
״הייתי בכיוון שבחורה תקפוץ עליי אבל גם הילדון שלנו מתקבל.״
״אתה רוצה שאני אהיה בחורה?! איכס בנות.״ קופיקו חשף פרצוף חמוץ והוציא לשון.
״איך אתה מעז להגיד ככה על בחורות?״ דילן צבט את הלחי שלו בשובבות. ״יש להם את כל מה שגבר צריך.״ כמובן שאמר בקטע הלא רומנטי.
״כן קופיקו? איכ בנות?״ גינגית שאלה.
״חוץ ממך. את הכי יפה והכי לא איכס.״
״ומה עם נסיכה עם התלתלים?״ שאלה.
לחייו מאדימות. הוא מחליק מדילן ומתיישב בין גסטון לגינגית.
גינגית אפילו לא מחייכת. ״את לא מחייכת כי אן לא כאן?״ שאל קופיקו. גינגית לא הגיבה.
״מה קורה כאן לילד?״ דילן התיישב ליד מייקל.
״אל תגע בי.״ אוקיי. לא זכור לי שהוא היה תוקפני.
התיישבתי במדרגות. לא קרוב מדי ולא רחוק מהם.
גסטון נאנח, ״גיל ההתבגרות.״
״מצטער.״ מייקל התנצל בפני דילן.
״לא עשית כלום. אתה חושב שאכפת לי? אבל תודה על ההתנצלות ילד.״
דילן הצביע על לילי. ״אתם מתאימים.״
לילי חייכה בבישנות והרימה את עיניה מהאלבום תמונות של אן כשהייתה קטנה.
בשונה מלילי, מייקל רק שילב את זרעותיו ונשען לאחור.
״מה קרה המירמור? גדל לך חצקון ילדון? יושבת מולך ילדה יפהפייה מאוד. אתה אמנם לא רואה אותה אבל תאמין לי אני יכול לזהות יופי של בחורה מקילומטרים.״
״אני יודע שהיא יפהפייה גם מבלי לראות.״ השיב באדישות.
״תהיו ביחד, זוג צעיר, בספסל מתחת לבית עד מאוחר. לילי לבחור שלך יש סטייל של אחד שיודע...״
דילן רוצה לעשות אותם זוג שזה מוזר שדווקא הוא, האחד שלא מאמין בזוגיות.
גסטון רוכן קדימה ומביט בדילן, ״תעזוב דילן. מייקל יחזור לעצמו ולאחר מכן יצטרך לעבוד הרבה בשביל לחזור להיות איתה. כעת, הוא לא נוגע בה.״
״הו... יש פה סיפור מעניין. מה לילי? תפסת אותו עם הבחורה המקובלת מהבית ספר? את יודעת, ההיא עם החצאית הקצרה והמקופלת.״
״לא.״ צחקקה לרגע. ״מייקי לא בוגד. אנחנו בהפסקה,״ ספק שאלה ספק אמרה. ״הכל בסדר...?"
״קוראים לי דילן.״ השיב לה.
״דילן. אתה ראית את התמונה הזו,״ לילי קמה והתיישבה ליד דילן והראתה לו מהאלבום תמונה של אן.
נחמד שלילי לא נזהרת מדילן למרות הלוק המרתיע שלו.
דילן מצמיד אותה אליה ונראת לידו כמו הילדה קטנה שלו. ״לאן היו שתי סופגניות בלחיים. בת כמה לדעתך היא כאן?״
דעתי מסוחת מדיבורים מהמטבח. שם אנטוניו, לואיס ונינה.
״בכית לואיס?״ נינה שאלה אותו.
״כן, אני לא הצלחתי עוד לאגור.״
״מה קרה?״ שאלה.
״סתם... אני מתגעגע לשותפה לעסק.״
״מצטער שאני מפריע,״ אנטוניו עוזר לסדר את הקניות. ״תעביר לי את השקית האחרונה?״