KOTLC kids - ילדי שומרת

😂פרק 13❤️‍🩹

נ.מ דיאנה

נמאס לי.
למה כולם כול הזמן חושבים שאני חלשה. אני לא צריכה אף בייביסיטר ובטח שלא ילדה חצופה כמו קריסטינה.
אני שונאת אותה כול כך...

*חמש שנים מוקדם יותר*

״נו הבאת את זה??״ דיאנה שאלה בהתרגשות מסתכלת מסביב לראות שאף אחד לא רואה אותם מאחורי השיחים, ״ברור. אבל זה חומר חזק אז אל תשימי יותר מידי״ ארטמיס נתנה לדיאנה בקבוקון שיקוי קטן בצבע כחול כהה. דיאנה חטפה את זה מידה והכניסה את זה לכיס נסתר בחצאית שלה ״אני? לשים יותר מידי?? אני לא רואה על מה את מדברת...״ דיאנה הביטה מסביב, ארטמיס גלגלה עיניים ״דיאה אני מבינה שאת לא אוהבת את סר דסטין אבל לשים לו יותר מידי חומר כזה יכול לגרום לך השעיה אמיתית.״
״ממתי את טיפוס רציני כול כך, ארי?״
״אני לא! אני רק אומרת-״
״אז אל תאמרי.״ דיאנה צחקה ״זה רק חומר שיגרום לו להפליץ נצנצים, אני לא רואה מה יכול להשתבש״
ארטמיס צחקה ״את משהו מיוחד דיאה. יש לך מזל שאני יותר פסיכופתית ממך״ ארטמיס הציתה להבה קטנה בידה,
דיאנה הכתה אותה בכתף ״זה לא פייר, את ביטאת יכולת בגיל 9!!״
פתאום הן שמעו מורים מתקרבים ויצאו משם מהר, הן רצו עד שהגיעו לכיתת אלכימיה. ״טוב אני צריכה להיכנס״ ארטמיס אמרה ״אבל תעדכני אותי אחר כך!!״ היא מיהרה להיכנס לכיתה. דיאנה צחקקה והסתובבה ללכת ״לאן את חושבת שאת הולכת?״ היא שמעה קול מאחוריה, היא זיהתה את הקול כמעט מיד. היא נאנחה ״עוף מפה קאי״
קאי נעמד מולה - חוסם את דרכה ״את מבריזה? אולי כדאי שאדווח על זה למנהל-״
״שלא תעז!!״ דיאנה הצמידה אותו לקיר ותפסה בחולצתו ״תיזהר קאי. אף פעם לא אמרו לך לא להתערב בעניינים שלא קשורים אלייך?!״ הוא גיחך ודחף אותה ממנו ״אולי כדאי שאת תיזהרי, פוסטר. את לא חזקה כמו שאת חושבת שאת.״ הוא הסתובב והלך משם.
״אני שונאת אותו...״ דיאנה מלמלה כשהלכה לכיוון הקפיטריה הסודית של המורים כדי להמשיך במתיחה שלה.

*מאוחר יותר בקפיטריה של התלמידים*

״שמעתם מה קרה??״ און אמר כשהתיישב בשולחן ליד אורי. קארני הכניסה מאפה כחול לפיה ״מה קרה?״ שאלה בפה מלא, ״סר דסטין, מישהו הכניס שיקוי גז נצנצים למשקה שלו ועכשיו הוא כבר שעתיים בשירותים!״ ארטמיס הסתכלה על דיאנה וברגע שהם יצרו קשר עין הן התפוצצו מצחוק.
און גיחך ״ברור שזה קשור לשתיכן...״

*חזרה להווה*

הגענו לעמק סטארלייט ודיאנה מיהרה להיכנס. הלכתי אחריה, נכנסתי והנחתי את התיק שלי בכניסה. דיאנה כבר נעלמה.
נאנחתי ועליתי לחדרה, נכנסתי בלי לדפוק וראיתי אותה מכורבלת בפינה על המיטה, התיישבתי לידה ״דיאה״, היא הרימה את ראשה וראיתי שהיא בוכה, ניגבתי את הדמעות שלה ומשכתי אותה לחיבוק.
גופה נרגע מעט, הנחתי נשיקה על ראשה ״אנחנו נמצא אותה.״ היא חיבקה אותי חזק יותר ״אתה מבטיח?״ היא הרימה את ראשה להביט בעיניי, ״אני מבטיח.״ היא הנהנה ושתקה לכמה דקות, ליטפתי את שיערה בעדינות ״תודה״.