בחזרה לכדור הארץ🌍

פרק 10 - מצגת

נ"מ: היילי

הטיסה הלכה והתקרבה. נשאר עוד קצת פחות מחודש עד תאריך השיגור.
במשך השבועות האחרונים היילי וכיתתה עברו אימונים שיכינו אותם לתנאים בכדור הארץ. האימונים אומנם היו קשים, אך מאחר והם כבר עברו בעבר מספר אימונים דומים (במסגרת בית הספר) החלק הקשה כבר היה מאחוריהם.

היום הגיע תורה של היילי וקבוצתה להעביר את המצגת עליה עבדו בזמן האחרון.
כולם התכנסו בכיתה, וארבעת חברי הקבוצה הקרינו את המצגת על הלוח.
"האזורים ההרריים של כדור הארץ," הקריא זאק את הכותרת.
"אחרי רעידות האדמה שכמעט החריבו את כדור הארץ, הרים רבים ברחבי העולם נמחקו מעל פני האדמה ויצרו מכתשים רבים בקרקע, ואלה ששרדו שימשו במהלך השנים מקום מקלט משיטפונות ואסונות טבע אחרים שהיכו את הכוכב." המשיכה קיילה להקריא, וג'יימס העביר לשקופית הבאה.
"אנחנו החלטנו להתמקד בעיקר בהרים הקרובים לקו המים, מאחר וזה האזור בו נשהה במהלך המשימה." המשיכה היילי להקריא. "אזורים אלה ידועים בעיקר בטמפרטורות הקיצוניות שלהם, כאשר הפסגות קפואות ומלאות בשלג, ואילו במרגלות הר חם ויבש מאוד."
הם המשיכו להקריא את השקופיות הבאות, בעוד מר סמית' והפרופסור רושמים הערות בטאבלטים שלהם.

***

לאחר שסיימו עם המצגת, הפרופסור קם, ונעמד בקדמת הכיתה.
"זו הייתה מצגת מעולה." אמר, וקולו לא יכל להישאר אדיש כתמיד. "רואים שהשקעתם הרבה עבודה בכך."
"ועכשיו," אמר מר סמית' ונעמד לצד הפרופסור. "אחרי שסיימנו עם כל המצגות, אנחנו עומדים לקחת אתכם לראות את החללית שלנו, שמחכה במרכז החלל הממשלתי."
קולות של התרגשות נשמעו מכל עבר, ומר סמית' ניסה להשתלט עליהם. כשהצליח במשימה, כולם יצאו מכיתה וצעדו שערי בית הספר - שם חיכה להם רכב מרחף דמוי לימוזינה שלקח את כולם אל מרכז החלל הממשלתי.

"די מרגש, אה?" אמר זאק להיילי בזמן הנסיעה. היא ישבה על יד החלון, ובקושי שמה לב לכך שהוא דיבר איתה.
"סליחה, מה אמרת?" היא שאלה.
"אמרתי שזה די מרגש." ענה לה זאק. "את מבינה שאנחנו עומדים לטוס בעוד פחות מחודש?"
"כן... די מטורף מה שהולך פה." היא ענתה לו ביובש.
היילי לא ידעה למה, אבל ככל שתאריך השיגור הלך והתקרב, כך הרצון שלה לטוס הלך ופחת. כמובן שזה היה אחד הדברים שחלמה עליהם כל חייה, אבל משום מה זה לא הרגיש כפי שציפתה שזה יהיה.

בעוד היא ממשיכה לחשוב, הרכב הגיע למרכז החלל, והכיתה ירדה ממנו (בצורה "מאוד" מסודרת).
בכניסה חיכו להם שני שומרים בחליפות מתכתיות, שהובילו אותם פנימה.

הם צעדו במסדרון ארוך, מואר באור צהבהב על ידי מנורות מתנדנדות שנתלו מהתקרה לכל אורכו. הם פנו כמה פעמים, ובסופו של דבר הגיעו למעלית גדולה.
אחד השורים לחץ על קומה מינוס 3 והם ירדו למטה.

דלתות המעלית נפתחו לתוך אולם ענק ובו עשרות עובדים בחלוקי מעבדה רצים לכל עבר. ובמרכז האולם, עמדה החללית.
היא הייתה מדהימה יותר מכל דבר שהיילי יכלה להעלות בדמיונה. אורכה היה כעשרה מטרים לפחות, רוחבה כמעט זהה, וצורתה מרובעת ומוארכת. על שני צדדיה ועל תא הטייס היה מוטבע סמל המשימה - כדור הארץ שאותו מקיפה חללית שצורה זהה לחללית שלהם.

על יד החללית עמד אדם שבלט בין כל לובשי החלוקים. תחילה היילי לא זיהתה אותו, אך ככל שהתקרבו, התברר כי עומד מולם הנשיא רוג'ר.

"אדוני הנשיא," הפרופסור לחץ את ידו. "לא ציפתי לראות אותך כאן."
"ולפספס את ההזדמנות לפגוש את חברי המשלחת?" השיב הנשיא.
"לכבוד הוא לי לפגוש אותך, אדוני הנשיא." אמר מר סמית' והרכין את ראשו. הוא הציג את כל תלמידי הכיתה, והנשיא רוג'ר בירך כל אחד מהם.
"אתם רוצים לראות את החללית שלכם?" שאל הנשיא.
"כן!" השיבו התלמידים.
"אם כך, בואו אחרי." הוא אמר להם, והוביל אותם בין העובדים.

לחללית היו שתי כניסות: אחת בחלקה האחורי, והשנייה בתא הטייס. היילי וכיתתה נכנסו דרך הכניסה האחורית.

הם נכנסו לתוך חלל ובו שני ספסלים. אחד בכל צד. מולם הייתה דלת פלדה. הנשיא פתח אותה והוביל אותם לתוך מסדרון מואר.
החדרים בתחילת המסדרון היו חדרים שישמשו אותם לפגישות ולמחקר. הם התקדמו עוד קצת ובשלב הזה המסדרון התפצל לשלושה חלקים - ישר, ימינה ושמאלה.
במסדרון הימני היו החדרים העתידיים של חברי המשלחת, במסדרון השמאלי היה המטבח והמחסן. הנשיא רוג'רס החליט לוותר על החלק הזה בסיור והמשיך ישר לחדר הבקרה.

חדר הבקרה/תא הטייס היה ענק. בקדמתו היה חלון עצום שסיפק נוף של מאה שמונים מעלות. מתחת לחלון היו לוחות בקרה ולצידם עמדו כיסאות שהוצמדו לרצפה. על חלקי הקיר שהחלון לא תפס, היו מסכים ענקיים, ובמרכז החדר הייתה עמדה מוגבהת שבה לוח בקרה, מסכים, ובמרכזה גם כיסא מסתובב - עמדת הטייס.

"וואו." אמר מקס בהתפעלות.
"מי עומדים להטיס את המטוס?" שאלה רוז.
"את זה את תצטרכי לשאול את פרופסור ג'יי או את המורה שלכם. הם יהיו אלה שיבחרו את צוותים על החללית." אמר לה הנשיא, ולאחר מכן הודיע לתלמידים שהגיע הזמן לצאת מהחללית כדי לתת לחוקרים לגמור לעשות תיקונים אחרונים לקראת הטיסה.

*****

"איך היה הסיור?" שאל מר סמית' כשהיילי וכיתתה יצאו מהחללית.
"היא נראית מדהים." אמר ריי והתרגשות וכולם הנהנו לאות הסכמה.
"הנשיא רוג'רס אמר שאתה והפרופסור אחראים על חלוקת הצוותים במטוס." אמרה רוז לאחר רגע.
"הוא צודק." ענה לה מר סמית'.
"כבר בחרתם בצוותים?" היא שאלה, ומבטה נראה מעט דוחק.
"האמת היא שהתכוונו לדבר איתכם על זה מחר, אבל מאחר וכבר שאלת, אנחנו נגיד לכם עכשיו."
פרופסור ג'יי צעד קדימה. "בצוות הבקרה יהיו היילי, זאק, קיילה וג'ימס." הוא אמר. "הם קיבלו את הציון הגבוה ביותר מבין המצגות, והם גם עשו עבודה מעולה במהלך האימונים."
לרגע הייתה שתיקה, אך מיד לאחר מכן נשמעו קולות עידוד מיתר התלמידים.
"כל הכבוד לכם." אמרה לילה.
"הכי מגיע לכם שבעולם." הוסיף מקס, וזה המשיך.
היילי הייתה מאושרת, אך בעיקר רצתה לקבור את עצמה מרוב מבוכה.
"רגע, מה עם שאר הצוותים?" שאלה ברוק לאחר שהחגיגות נגמרו.
"אנחנו עוד צריכים לדון בכך." השיב לה מר סמית'. "אנחנו ככל הנראה נודיע על כך מחר." הוא הוסיף ושחרר אותם לערב חופשי.

"איזה מרגש! קיבלנו את חדר הבקרה." אמרה קיילה כשהיא והיילי נכנסו לחדר שלהם. "את לא מתרגשת?" היא שאלה את היילי, שלא הביעה שמחה גדולה בקשר לזה.
"ברור שכן. אני רק... עייפה." היא ענתה. אף על פי שלא עשו הרבה באותו היום, היילי הייתה מותשת. קיילה אמרה שהיא הולכת להסתובב עם שאר הכיתה, אך היילי השיבה לה שהיא מעדיפה להישאר בחדר.
ברגע שקיילה עזבה, היא כנסה למיטתה והלכה לישון.

מקווה שאהבתם את הפרק🪐
אני אנסה להעלות את הפרק הבא בקרוב✨
ועד אז, אשמח לדעת מה חשבתם על הפרק📚