across the road

פרק 26- פילוסופיה

קימברלי ג׳ונס-

״פאק!!״ היילי וסופיה צורחות ביחד, לאחר שרוח הרפאים קפצה על המסך ללא התרעה מוקדמת.
״נו זה היה ברור... לא ראיתי שהיה שקט ליותר משלוש שניות?!״ סייג׳ אומרת ודוחפת חטיפי גבינה לפיה.
״אל תתנשאי עלינו! ותביא קצת מהחטיף הזה!״ היילי אומרת בעצבים, ואני ומרי צוחקות, החבורה הזאת ללא ספק נהדרת.

לשבת ליד מרי בזמן הסרט כשהיא חושדת בי, זה כמו להיות רוצח ולידי שוטר שלא מפסיק לבחון אותי.
״אלוהים הוא חתיך!״ סופיה צועקת לאוויר, ומנפנפת עם ידה לעבר פרצופה, כמחווה על כך ש״חם לה״.
״איכס סופיה תשתלטי על עצמך! הוא נראה כמו חמור.״ היילי אומרת וגורמת לצחקוקים רבים.
״אני עם היילי בזה...״ אני אומרת בחיוך, ״אהממ, מסכימה.״ מרי אומרת בלי להוריד את עיניה ממני, היא יודעת שקרה משהו, הודות לאחיה הדפוק, שלא יודע לשמור על הפה שלו סגור.
״שששש! אתן מפריעות לי, בדיוק גילו עוד שלוש גופות.״
״מתי זה קרה?״ אני מסיטה את מבטי ממרי בפתאומיות בתירוץ שהסדרה מעניינת, אבל זה כי אני לא רוצה ליצור איתה קשר עין כרגע.
״בנות אתן לא יכולות להגיד לי שהוא לא חתיך!״ סופיה שוב אומרת, ״טוב אולי קצת.״ היילי נשברת רגע לאחר שהדמות הראשית מורידה חולצה, ״לא יודעת הוא לא כזה חתיך...״ סייג׳ אומרת, ״את מוזרה.״ סופיה מחזירה לה באף מכווצת, ״כן סייג׳, אם זה לא חתיך... אז מי בדיוק ההגדרה שלך לחתיך?!״ מרי אומרת, ״ספרי לנו.״ אני מתרחבת במקום שלי, כשכל העיניים עוברות לסייג׳ ברגע.
״שקט, הסרט מאוד מעניי-״
״דברי כבר!״ היילי מוסיפה ועוצרת את הסרט, ״טיעשעש.״ היא לוחשת במלמול לא ברור, כמעט ואי אפשר לשמוע אותה, אז כולנו מתקרבות, ״מה?!״
״נו טי-ג׳יי!״ היא צועקת ומתחבאת בתוך השמיכה הלבנה.
היא מציצה החוצה אחרי דקה שלמה שאף אחת מאיתנו לא העיזה לפתוח את הפה, אני חושבת שכולנו בהלם.
״ידעתי!״ צעקתי והצבעתי על סייג׳ באצבע מאשימה.
״מה איך?! את חושבת שהוא יודע?!״ סייג׳ נלחצת, ״טי-ג׳יי?! הוא חמור, אבל אני לא, אני זיהיתי מהרגע הראשון שהסתכלת עליו, ממש כוכבים בעיניים.״
״אויש, את מדברת שטויות.״ היא זזה במקום שלה באי נוחות, ״את האמת, אם כמה שאני לא רוצה להסכים עם קימברלי עכשיו, אני גם רואה את זה.״ מרי אומרת, ״מה קימברלי עשתה?״
״אל תנסי לשנות נושא גברתי הצעירה.״ היילי מתקרבת לסייג׳, ״אז... חברה שלנו מאוהבת!״

——————

עברו כבר ארבעה ימים מאז מסיבת הפיג׳מות, ו... העסקה שלי עם רייס. מאז אנחנו נפגשים ללא הפסקה, והדבר היחידי שאנחנו עושים, זה להתמזמז.
הגב של נתקע בספרייה, וספר שנופל על הרצפה לא מונע מרייס להמשיך לנשק אותי ברכושניות.
״אמממ...״ אני מתענגת על התחושה הנעימה, ואז אני נזכרת בסיבה שאנחנו נמצאים בספרייה של הקמפוס, ״לא. לא.״ אני דוחפת את רייס לאחור, ״מה לא?״ הוא מנשק ומוצץ את צווארי, ואני מגלגלת את עיני בעונג, ״ריי-״
״כן בייבי, זה נעים לך?״
״רייס, אני לא הולכת לעשות איתך סקס בספרייה.״ אני הודפת אותו ממני, ״תתרכז, אני כאן כי יש לי עבודה להגיש בעוד שבוע, ואתה התנדבת לארח לי חברה, אז אל תסיח את דעתי.״ ידי תופסות בפניו, אני מניחה נשיקה קטנה על שפתיו הרכות, ״טוב?״ אני שואלת והוא מהנהן.

לאחר חיפוש ארוך אני מתייאשת ומוציאה אוויר בחדות, ״טוב איפה הספר הז-״
״הינה הוא, ממש כאן מעל הראש שלך.״
״אתה נתת לי לחפש אותו כל הזמן הזה?!״ אני מתעצבנת, ״כן, זה הצחיק אותי לראות שאת לא מצליחה לראות את המדפים שמעל הראש שלך.״
״מצחיק אותך?! אין בעיה!״ אני שולחת את ידי כדי להחטיף למפשעה שלו, ״פאק!״ הוא משתנק, ״יופי עכשיו תבוא אחרי.״
״כן קפטן.״ הוא מצדיע לי, תוך כדי שהפנים שלו מכווצות, כאילו הוא אכל לימון שלם.

אני נזרקת על כיסא העץ באחד מהשולחנות הריקים, ״את יודעת, תמיד שנאתי את הנושא הזה, פילוסופיה אף פעם לא באמת עניינה אותי.״ הוא אומר ומתופף עם המחק של העיפרון על השולחן.
״אין לך מבחן על זה, ממש בעוד יומיים?״
״שיט.״
״אל תתאגד ידידי, בשביל זה אני כאן.״ פתחתי את הספר העבה בעמוד ׳216׳  לאחר שהעפתי מבט בסידור העמודים שנמצא בעמוד הראשון.

——————

״מי כתב את ׳עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע׳?״
״ארכימדס?״
״אלוהים רייס! תתרכז, הקראתי לך את התשובה לפחות עשרה פעמים.״
״אני לא יודע, זה קשה.״
״יודע מה... אני שואלת אותך עשרה שאלות, אם תענה על כולן נכון, אני אתן לך לאכול ארוחת ער-״
״אני בפנים.״ הוא לא נתן לי לסיים את המשפט כשהוא ענה במהירות והצחיק אותי.
״אוקיי, אז שוב, מי כתב את ׳העקרונות המתמטיים של הפילוסופיה של הטבע׳?״ אני נושכת את שפתי בלחץ, כל כך רוצה שיענה על השאלה, ושהתשובה שלו תיהיה נכונה.
״אני יודע שאת זה... אייזק ניוטון?״
״תדע אם ענית נכון רק בסוף השאלון...״ אני מרימה את כתפי, ומחייכת.
״זה לא פייר!״
״קדימה קופר, שאלה שנייה, מיהו הפילוסוף שאמר ״אני חושב משמע אני קיים״?״
״רנה דקארט.״
״ מה המציא ז׳אק רוסו?״
״האמנה חברתית או משהו כזה לא?״
״תדע בסוף...״
״אלוהים צ׳רי...״ כמה שאהבתי לשמוע את הכינוי שלי יוצא מפיו.
״איזה ענף בפילוסופיה עוסק ביופי?״
״אסתטיקה.״
״המקור למונח ׳פילוסופיה׳ מגיע מיוונית, ומשמעו...״
״אהבת החוכמה.״
״כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע, נאמר על ידי?״
״סוקרטס.״
המשכתי לשאול אותי עוד שאלות עד שהגעתי לאחרונה,
״מי המציא את מדעי ההידרוסטטיקה והסטטיקה בכך שתיאר את החוק הראשון של ההידרוסטטיקה, ותיאר גם את החוק עליו מבוסס המנוף, המכשיר עליו מבוססת המכניקה?״
״זה חייב להיות ארכימדס.״

״זהו סיימנו.״ אמרתי וזרקתי את הספר על השולחן.
״זכיתי?״